לנקרי: השכר בבנק ישראל מבטיח איכות עובדים
הממונה בפועל על חטיבת משאבי אנוש בבנק ישראל אומר בתגובה להסתייגות הממונה על השכר על הסכם השכר החדש, כי הוא כולל קיצוצי שכר לרוב העובדים והקטנת הטבות הפרישה, וכי השכר הממצוע שיקבלו 68 עובדי דור ב' החדשים יהיה נמוך מהממוצע של 68 הבכירים במשרד אוצר
"השכר הגבוה בבנק מרכזי איננו המצאה ישראלית, ואצלנו הוא גבוה מהמגזר הציבורי כבר יותר מ-50 שנה. אי אפשר לגייס עובדים איכותיים בשכר הנמוך שהממונה דרש. על זה נלחם הנגיד ולא למען עצמו, אלא נגד הברירה שתאלץ אותנו להתנהג כמו בנק מרכזי במדינה נחשלת", כך אומר ל-ynet רפי לנקרי, הממונה בפועל על חטיבת משאבי אנוש ומנהל ועל מערך החשבות והתשלומים של בנק ישראל, בעקבות החלטת אולמרט בעניין הסכם השכר בבנק.
ראש ראש הממשלה הכריע לטובת הנגיד ועל כך הביע הממונה על השכר אלי כהן את הסתייגותו, שרמז כי על הסכם כזה יחתום שר האוצר ולא אולמרט. "העמדה שמציג הממונה מטעה ומתעלמת מהתמונה הכללית", אומר לנקרי. "הוא מתנגד למתן תוספת שעות נוספות גלובלית לשכר של 68 בכירים מדור ב' שטרם התקבלו, כפי שהכריע אולמרט, ולא מגלה שבהסכם השכר תתבטל התוספת הזאת ל-700 עובדי הבנק הקיימים, ולמעשה דווקא הצלחנו להקטין את מספר הנהנים בצורה דרמטית.
"אולמרט בסך הכל חתך באמצע, נכון ובמקום. אנחנו ביקשנו את התוספת ל-90 עובדים. הממונה הסכים לתת אותה ל-32. הוויכוח הגדול היה איך עושים את זה, עם או בלי חוזים אישיים. הממונה בעצמו הציע חוזים אישיים במספר מאד גדול ובסכום דומה, כך שגם על הסכום אין בכלל ויכוח. מבחינה מקצועית אף אחד לא יכול לטעון כי אם 32 זה בסדר, אז 68 זו רעידת אדמה".
לדברי לנקרי גם לא מדובר על "שכר מנכ"ל ממשלתי" אחיד של 32 אלף שקל לכל הקבוצה, אלא על שכר מדורג שיעמוד גם על 25 אלף ו-18 אלף שקל. "ממוצע השכר של ה-68 יהיה נמוך מהממוצע של 68 הבכירים במשרד אוצר. זה בדוק ובאוצר יודעים את זה וכשמתעלמים מהנתון הזה זו שערוריה. מה עוד שאצלנו העובדים מטפסים בסולם השכר לאט ובמשך עשרות שנים, ובאוצר הם מקבלים חוזה בכירים אישי אחרי שנים ספורות, שאצלנו לא אפשרי".
"פישר לא איים בהתפטרות"
לנקרי מודה שהנהלת הבנק היתה מוכנה להתפשר על החוזים האישיים, אבל העובדים התנגדו. "העובדים אמרו לנו, 'תעשו הכל מה שאתם רוצים, הסכם לדור ב', רה-ארגון בלי תוספות שכר כמו בגופים ציבוריים אחרים, ורק לא חוזים אישיים, שהם טובים בעינינו אבל זה תהליך ארוך שלא יודעים מתי ייגמר'".
הנגיד איים להתפטר אם לא יהיה הסכם שכר?
"הנגיד לא התבטא אף פעם בצורה זו. המלחמה שלו היתה נטו לטובת הבנק והמשק כי מי שיישם הפועל את רוב הסכם השכר הכולל יהיו הנגידים הבאים. לעצמו הוא היה מחפש דרך קלה יותר. הוא נלחם על בנק ישראל איכותי ורק הציג את המשמעות של אי חתימה על ההסכם. הנגיד אמר שבלי הסכם לא ניתן להתאים את הבנק לתפקידיו במשק מודרני ולחוקק את חוק בנק ישראל החדש, כך שבנק מרכזי שלא מתפקד זו פגיעה קשה במשק. הנגיד גם אמר כי העובדה שההסכם נסחב 4 שנים יותר מדי מעידה על כשל מנהיגותי של כל המעורבים בדבר. האחריות לכך שבנק ישראל מקרטע בשנים האחרונות רובצת על הממשלה, ועל כולנו. אף אחד לא יוצא צדיק".
כולם רשעים?
"קרתה פה טרגדיה. ההנהלה הקודמת לא ניצלה את ההזדמנות לסיים את הסכסוך בהסכם שהציע הממונה יובל רכלבסקי לפני 5-4 שנים והיא אשמה לא פחות מהממונה על השכר של היום שעשה את כל השגיאות של ההנהלה הקודמת. עם רכלבסקי וברקוביץ המנוח הגענו להסכמות גם על 70 הבכירים מקבלי השכר הכולל, וכשהתחלף הנגיד והסכים לדור ב', בא הממונה החדש והפך את זה למלחמת עולם. דבר אחד ברור: הפשרה של אולמרט היא לא הדבר האידיאלי בעינינו. אבל אנחנו מכבדים החלטה מנהיגותית. היינו מצפים שגם הממונה יקבל החלטות מנהיגותיות כשאין לו אלטרנטיבה לפתרון".
קיצוצים בשכר ובפדיונות הפרישה
לנקרי מצביע גם על כך שהתוספות המדוברות בהסכם אינן לב העניין. הוא מדגיש את העובדה ששכר עובדי דור ב' המקצועיים יפחת ב-30%-10% לעומת מקביליהם הוותיקים בדור א' וב-50%-40% לגבי העובדים המנהליים. "והשכר הזה נקי מהפנסיה התקציבית, מכל הטבות הפרישה והפדיונות הגדולים שבוטלו. גם בתנאי דור א' יהיו שינויים משמעותיים. מספר שעות העבודה לחודש יגדל. הפדיונות בפרישה (ימי מחלה,חופשה, השתלמויות) יקוצצו ב-71%-47%. הפנסיה שלהם תפחת ב-8%. ההלוואות יקטנו ב-25% עד 63% ומחיקת ההלוואות תבוטל לחלוטין".
לנקרי מדגיש כי הקיצוצים בשכר ובהטבות יתבטאו בהפחתה טוטלית של עלויות השכר על ציר הזמן מ-10% מיידית עד 50% בעתיד. "מדובר בחיסכון אדיר, מה עוד שהסכם השכר יאפשר את ביצוע הרה-ארגון ויצמצם את מספר עובדי דור א' ב-100-80 איש. בנק ישראל הוא הגוף היחיד במדינה שהקטין את מספר העובדים שלו בתוך 20 שנה בכ-50%-40% ל-700. כך שאין כל בסיס לאזהרת הממונה מקריסת מערכת השכר הציבורי בגלל בנק ישראל".
קל לדבר על הפחתת שכר בבנק ישראל וקשה יותר למשל, לגבי השכר בעיריות.
"הפער הגדול קיים יותר מ-50 שנה וגם כשהתקבל החוק שהוליד את הממונה על השכר לפני 22 שנה, שלא הסמיך את הממונה להפחית שכר אלא למנוע חריגות. אפשר לאתר חריגות רק בהשוואה מקצועית אובייקטיבית של סולמות השכר בבנק ישראל והמגזר הציבורי. לצערנו הממונה מדבר בלי הרף על החריגות אבל לא מבצע את השוואת השכר שביקש בג"ץ על פי המלצות מומחה לדבר, פרופ' חיים לוי".
לנקרי מציין עם זאת כי עדיין נותרו פתוחות נקודות מחלוקת לגבי תנאי דור א' אבל מסופק אם ידליקו משבר חדש.
