"ידיד של קצב ביקש שאהיה מאהבת של הנשיא"

בשמונה עמודים, מגוללת אחת המתלוננות נגד הנשיא לשעבר, משה קצב, את סיפורה ואת טענותיה נגדו. הדברים הקשים כלולים בעתירתה שהותרה לפרסום היום (ה'), בעקבות החלטת שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. כך למשל מסופר שם כי באחד הבקרים, ביקש קצב מהמתלוננת לבוא ללשכה לבושה בחצאית וללא תחתונים. השופט ג'ובראן נעתר לבקשת הפרקליטות והחליט לבטל את צו איסור הפרסום. הפרקליטות מבקשת לדחות את הגשת תשובתה לעתירות עד 17:00.

העותרת מספרת כי ידיד קרוב ומקורב של הנשיא בשם אורי יואלי, שנהג להסתובב בבית הנשיא כ"בעל הבית", נפגש איתה בלובי של מלון המלך דוד בירושלים וביקש ממנה "להתחלף" עם עובדת אחרת בלשכה המקיימת יחסים עם הנשיא, ובשל כך מקבלת צ'ופרים כמו נסיעות לחו"ל וקידום: "בסופה של 'השיחה' שאלה העותרת את מר יואלי 'מה אתה רוצה ממני?' הוא השיב: 'שתהיה מאהבת של הנשיא', מדי פעם תני לו לנשק אותך, לגעת בך ומשם כבר הדברים יתקדמו מעצמם כאנשים מבוגרים".

בעתירה מובאות דוגמאות רבות למעשים שביצע הנשיא לשעבר: "קצב נהג להזמין את המתלוננת באמתלות שווא, חסרות משמעות כגון 'תביאי נייר לבן לכתיבה' תוך שהוא מנצל את היותם לבד בחדרו לשאלות מיניות כגון: האם יש לך חבר? מי היה החבר האחרון שלך? האם אתם מקיימים יחסי מין, והיכן? מהן ההעדפות המיניות שלך?". הוא העיר הערות סקסיסטיות "אני מקנא בגבר שיזכה בך", "אני מאוהב בך" וגם "אני רוצה לשכב איתך".

וכך היא מספרת: "בוקר אחד, כדבר שבשיגרה, ביקש הנשיא מהעותרת להיכנס לחדרו. העותרת נעמדה מולו כאשר השולחן מפריד בניהם. הנשיא הסתכל בעיניה של העותרת ואמר לה שהיא מדהימה אותו, שהיא סקסית ותפס בידו בחזה. העותרת דחפה אותו אינסטינקטיבית מעליה ורצה לדלת הלשכה, הנשיא הקדים אותה, נשען על הדלת ומנע את יציאתה. העותרת החלה לבכות וחשה כי מדובר בהחמרה ובהתדרדרות קשה ביותר ביחסי העבודה, נוכח תגובתה של העותרת התנצל הנשיא והבטיח לא לחזור על מעשיו והעותרת יצאה מהלשכה".

"החלטת מזוז לא סבירה באופן קיצוני" 

בעתירה נטען שכאשר נעדרה לאחר מכן מהעבודה, איים עליה כי אם לא תחזור ללשכה הוא: "ימרר לה את החיים". הוא גם ביקש לשמור את התנהגותו בסוד: "אל תספרי שום דבר ואני לא אספר שום דבר". עוד היא מספרת כי "היו מקרים שבהם הניח הנשיא את ידו על איבר מינו כשהוא לבוש ואומר לעותרת כי היא גורמת לו לזיקפה".

"באחת ההזדמנויות כאשר העותרת נכנסה ללשכתו של הנשיא להחזיר ספר לספריה, נצמד הנשיא לעותרת מאחורי גפה כשהוא לופת את גופה מאחור ואוחז בידיה ודורש ממנה לקיים איתו יחסי מין. הנשיא פשוט היה בתזזית, העותרת החלה לבכות וביקשה ממנו לחדול, כאשר שחרר הנשיא לרגע קט את אחיזתו התיישבה העותרת מבוהלת על כיסא סמוך, לפתע הקים אותה הנשיא מהכיסא פתח את מכנסיו וחדר לגופה שלא בהסכמתה, העותרת חשה שיתוק בכל גופה חששה לחייה מאותו איום הנזכר לעיל. עם סיום המגע המיני הנשיא התלבש, העותרת ניגבה את עיניה הדומעות לקחה את תיקה האישי ועזבה את בית הנשיא, כאשר היא משאירה את הלשכה מיותמת".

בפתח העתירה, טוענת המתלוננת כי "העותרת כמודעת לעובדות לאשורן מידיעה ומגע אישי, אינה יכולה לעכל הנמקה זו וזאת לאחר שנחקרה מאות שעות, ימים על גבי ימים לאחר שעברה בהצלחה את מבחן הפוליגרף, לאחר שוויתרה על סודיות רפואית ולאחר שלמעשה חשפה את כל מכמני חייה הפרטיים אל מול חוקרי המשטרה וצוות הפרקליטות ובעיקר לאחר שהיועץ המשפטי הודיע קבל עם ועדה באמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה שיש במעשיו של קצב בעותרת ובמתלוננות נוספות ביצוע של עבירות מין מהקשות שבספר החוקים".

היא מצטטת את מזוז שאמר בראיונות שונים כי "חומר החקירה שהצטבר בחקירת הנשיא קצב חמור מאוד", ובמקום אחר אמר על קצב שהוא מצטייר כ"עבריין מין סדרתי מזה עשרים שנה".

העותרת טוענת כי "החלטת מזוז שלא להעמיד לדין את קצב בגין העבירות בעלות האופי המיני שביצע בה ובגין האיום היא בלתי סבירה בעליל בצורה הקיצונית ביותר שלא תיתכן קיצונית ממנה".