למה אסור להפעיל סלולרי במטוס?
מעבר לחוסר הנימוס שבלצווח לטלפון הסלולרי "יו! אני במטוס!", לבקשה לכבות את הסלולרי יש סיבה בטיחותית. שולמית אן ממשיכה לענות על השאלות הקשות
ובזמן שאני הייתי בכנס מקצועי, גם כאן התהווה לו כנס מקצועי קטן של מומחי אופטימטריה, דפוס וכמה בלשנים. כולם מנסים לתקן אותי. אותי! שולמית אן! האישה שלא טועה! חבל לכם על הזמן, באמת. לכל הגאונים שהגיבו לטור האחרון וטענו שמג'נטה זה ורוד, תנסו פעם לפתוח מחסנית דיו ולבדוק, אבל את החשבון של הניקוי היבש אל תשלחו אלי. ולמגיב 8, ynet לא צריכים "לחכות" את וואלה. תלמד עברית, יקירי. אני לא מחקה אף אחד - אם כבר, אז מחקים אותי. ויש אפילו איזה דוקטור אחד מניו-יורק שחושב שכל המדור שלי הוא בעצם ניסוי פסיכולוגי אחד ענק. אז זהו, שלא.
האמת שהתכוונתי לענות הפעם לשאלתו של יחיאל בענייני קרינה, אבל זו תיאלץ להידחות לפעם הבאה בגלל שאלתו של שכני למושב במחלקת העסקים, שגם בעצם, עוסקת בקרינה: מדוע צריכים לכבות טלפונים סלולריים ומכשירים אלקטרוניים אחרים בזמן טיסות? אתם כבר יכולים לנחש שבין שלוק מימוזה אחד לשני ובליסת קוויאר, ביליתי את הטיסה בהסברים. אז הנה ההסבר גם לפניכם.
האמת אי-שם בחוץ
הסכנה שנובעת מטלפונים סלולריים, היא בדיוק אותה אחת שבגללה אתם נדרשים לכבות אותם בבתי חולים - הם עלולים לייצר הפרעות קרינה אלקטרו-מגנטית למכשירים קריטיים כמו מכשירים רפואיים או... מכשירי טיסה. כך יגיד לכם כל עונד כנפיים גבה קומה, מסוקס ומרכיב Ray Ban. אבל בתור אחת שקרקעה כבר כמה בעלי יהלום - אני יכולה לומר שהם לא ממש צודקים. האמת, מטבעה, היא אי שם באמצע.
כידוע לכם, טלפונים סלולריים פולטים קרינה אלקטרו-מגנטית באורכי גל שונים. לכל שיטה ורשת יש את התדרים שלה, אבל התדרים הנפוצים המשמשים את שיטות GSM ו- CDMA הם 824-849 מגהרץ, 1230 מגהרץ ו-1850 עד 1910 מגהרץ. הבעייה, שחלק נכבד ממכשירי הניווט כמו הרדיו, מערכת הנחיתה האוטומטית (ILS) ובמיוחד מערכת ה-GPS (מערכת מיקום מבוססת לוויינים) - פועלים בתדרים זהים או סמוכים, והתקשורת החיונית שלהם, עלולה להשתבש.
זוכרים את הסצינה ב"מת לחיות 2” (אח, ברוס וויליס. אני מחכה כבר לראות את 4.0) שבה הטרוריסטים מכוונים מחדש את סימון גובה הקרקע במערכת הנחיתה האוטומטית ומרסקים ככה מטוס? יופי. עכשיו תחשבו על אותה סיטואציה, אבל שאתם יושבים במטוס הזה וצורחים לדודה בסלולרי "יו! אני במטוס!” ו-"נו, מתי עוברים עם העגלה של הדיוטי פרי?”
הניסוי של נאס"א
ב-2003, ערכו בנאס"א (כן, NASA. כולם זוכרים אותם בגלל ה-S בשם שלהם שמייצגת Space, אבל שוכחים שה-A לפניה מייצגת Aeronautics, וששמם המלא הוא "המנהל הלאומי לתעופה וחלל"), ניסוי שבו לקחו כמה מכשירי טיסה, חיברו אותם יחדיו כמפורט בהוראות היצרן והפעילו בסביבתם שמונה דגמים נפוצים של טלפונים סלולריים. התוצאות היו שאומנם, כל מכשיר בנפרד לא יצר הפרעה - אבל השילוב של גלי הקרינה שפלט כל טלפון, יצרו הפרעה בתדרים של מכשירי הטיסה, ובמיוחד שיבשו את מערכות ה-GPS ומערכות מדידת המרחק.
רשות התעופה האזרחית הבריטית (CAA) ערכה מחקר דומה באותה שנה, והגיעה לתוצאות זהות: מצפן המטוס קפא או החל להיזרק לכיוונים שונים, נורות חיווי החלו לגלות חוסר יציבות, מערכות הניווט סטו מהכיוון האמיתי בחמש מעלות, מערכת הנחיתה האוטומטית פלטה נתונים שגויים ללא אזהרה מיוחדת ובמערכות הקשר נשמע רעש. כן, בדיוק כמו כשאתם נמצאים במשרד, הסלולרי שלכם מתחיל לצלצל, והרמקולים של המחשב מתחילים לטרטר – אבל יותר גרוע.
סטייה חמורה
ואם מחקרים של גורמים רציניים לא עושים עליכם רושם, אז תדעו שב-2004, כמה טייסים דיווחו לרשות התעופה האמריקנית, שטלפונים סלולריים של סמסונג מדגם SPH-N300 (שפעם היו מאוד נפוצים גם כאן בארץ) גרמו למכשירי ה-GPS שלהם לאבד את האות מהלווין ולצאת מנעילת המיקום. באופן דומה, באחד המקרים שדווחו למערכות בטיחות
הטיסה של נאס"א, נרשמה סטייה משמעותית של 30 מעלות במכשירי הניווט של טיסה אזרחית. הצוות גילה בתא הנוסעים נוסע שהפעיל מכשיר DVD נייד. הסטייה נעלמה מיד כשהוא כיבה את המכשיר, אך הקברניט הסקרן ביקש ממנו להפעיל שוב את ה-DVD – והסטייה חזרה.
אלו מחשבות די מטרידות, אם אתם יושבים במטוס שצריך להגיע מנקודה א' לנקודה ב', מלאי הדלק שלו מוגבל ובאמצע יש ים. סתם חומר למחשבה. אני לא אוהבת את המחשבה הזו, ובכלל, הצהוב של מתקן הציפה שצריכים ללבוש אחרי שהמטוס התרסק - לא נראה עליי יפה.
אבל לפני שיוצאי חיל האוויר לדורותיו פותחים פה כנס משלהם וקוראים בערגה בשמי - תרגיעו את המסרשמיטים שלכם ותסגרו מבערים: אין בהיסטוריה של התעופה ולו מקרה אחד מתועד של מטוס שהתרסק באופן מובהק בגלל נוסע שדיבר בטלפון סלולרי. מצד שני, המחקר של נאס"א מוכיח ששימוש תכוף ורציף במכשירים אלקטרוניים במהלך טיסה - בהחלט עשוי לשבש את המכשירים באופן מסוכן, במיוחד בנחיתה או בהמראה.
בעתיד: שוב נוכל לדבר
החדשות הטובות הן שלאורך השנים גם המטוסים וגם הטלפונים הסלולריים משתפרים, במקביל לדרישה של כל מיני אנשי עסקים ונשות היי טק נאות שכמותי, להישאר מחוברים ל-Gmail שלהם במהלך הטיסה. כך שכנראה, תוך שלוש עד חמש שנים נוכל שוב להתחבר לאינטרנט ולסלולרי במטוסים. לפני כחודש, קיבלה חברת "איירבאס" האירופית, אישור להתקין מערכת תקשורת סלולרית במטוסים שלה, אך להפעיל אותה רק בגובה שיוט של 10,000 רגל לפחות, ובוודאי שלא בהמראה או בנחיתה.
זה יאפשר לאמא הדואגת שלכם להתקשר אליכם גם באמצע הטיסה, ולהעיר אותי משנת היופי שלי. איזה מזל שלא מכניסים אנשים כמוכם למחלקת עסקים. מה שכן, זה יקרע לכם את הכיס – שני דולרים וחצי לכל דקת שיחה ו-50 סנט לכל SMS. אז במקום לסבול, ולהעיר אותי מהשינה (אני לא נחמדה כשמעירים אותי מהשינה) – לא יותר פשוט לכבות את המכשיר הארור? הבקשות לפאקטים של מרלבורו מהדיוטי יכולות לחכות. שאלות עדיין אפשר לשלוח למייל שלי.
לפנייה לכתב/ת 
