הרפורמה ברשות השידור יוצאת לדרך
במסגרת הרפורמה, שמטרתה לעבור בהדרגה לפעילות רווחית: פיטורי 850 עובדים, מעבר ערוץ 33 לשידור בערבית, השקעה בתחום הבידור והעמקת הדיון בנושאי אקטואליה. עובדי הרשות מתנגדים
הרפורמה ברשות השידור יוצאת לדרך. עלותה: 800 מיליון שקלים. היום (א') כינסו יו"ר הרשות משה גביש ומנכ"ל הרשות מוטי שקלאר מסיבת עיתונאים כשלצידם חברי מליאת הרשות והכריזו שבהתאם להמלצת הוועד המנהל הוחלט לאמץ ברשות את הרפורמה שהוצעה לה על ידי חברת תאסק. על פי הרפורמה תקבל הרשות מענק ממשרד האוצר עבור מעבר הדרגתי לפעילות רווחית. עקב כך יפוטרו 850 עובדים מתוך 1,900 עובדי הרשות, יישכרו 150 עובדים חדשים וייחתמו הסכמי עבודה חדשים. כמו כן נדל"ן הרשות ימורכז סביב מתחם שערי צדק וערוץ 33 ישדר בערבית.
לדברי יו"ר הרשות, מטרת הרפורמה היא מניעת קריסתה של הרשות או סיבסודה בעלות מופקעת. עיקרי השינוי הם יצירת מבנה ארגוני חדש, החלת הסכמי עבודה חדשים והשקעות בטכנולוגיה חדשה. הרפורמה תעלה 800 מיליון שקלים, מתוכם 110 מיליון ילכו לדיגיטציה, שיפור אמצעי הפקה ושיקום ארכיונים; 90 מיליון לשדרוג תשתיות וציוד; 130 מיליון לבינוי, פיתוח אינטרנט והוצאות משפטיות ו-140 מיליון לכיסוי הגרעון התזרימי עד שלהי 2008. כ-330 מיליון שקלים יהיו מיועדים לפיצויי פרישה לעובדים.
"ברור לי שזה לא יספק את העובדים ושהאוצר יחשוב שזו הגזמה", אמר גביש, "ולכן נצטרך להגיע להבנות. אבל אלה סכומים ששווה להשקיע בשידור ציבורי אמיתי, משוחרר מלחצים פוליטיים וכלכליים. שדרוג האינטרנט והתשתיות היה נעשה גם בלעדי הרפורמה, לכן עלותה האמיתית עומדת על מחצית הסכום". לדברי גביש, הרפורמה תארך כשנה וחצי, אם תתבצע בדרך "סלולה וממוקדת". אם לא תצלח, אמר, "יקיץ הקץ על השידור הציבורי בישראל".
ברשות קוראים למשרד האוצר לשאת במחצית עלות הרפורמה ולדברי גביש, החל מ-2010 תעבור הרשות לתזרים חיובי ותוכל להתחיל להשיב לאוצר את ההלוואה. "באוצר יודעים ששינוי מבני עולה כסף", אמר גביש. אבל נראה כי השר החדש הממונה על רשות השידור יצחק (בוז'י) הרצוג לא מעודכן בפרטי הרפורמה, היות נכנס לתפקידו לפני יומיים בלבד.
מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר: "יש אין סוף משימות לשידור הציבורי ואין די אמצעים. במצב כזה קשה לייצר ודאות, קשה לייצר המשכיות ולכן האוצר נדרש לתת את המענק, כדי שנוכל להתקיים. בלעדי תקופת המעבר הזאת לא נוכל להתקיים ולא נוכל ליצור שידור ציבורי שיהיה רלוונטי". שקלאר הוסיף ואמר שהוא מתכנן שהערוץ ישקיע בתחום הבידור שלא יהיה רק נחלת הערוצים המסחריים. כמו כן דיבר על העמקת הדיון בנושאי אקטואליה, כתחליף למיידיות ולאקטואליה של אמצעי התקשורת העולים ברשת האינטרנט.
עו"ד דורית ענבר, חברת מועצת הרשות, הכריזה במסיבת העיתונאים כי תוקם מחלקת מחקר ברשות כדי לסייע לפלח ולמתג את האוכלוסיות שיכולות להסתייע בשירותיה. "הרשות תשקיע בתוכן תיעודי, דרמות, תוכניות בתחומי אמנות, תוכניות ברוסית ובערבית. סוג התוכן האחרון יעבור לערוץ 33, שיפותח ויורחב כולו לטובת השידורים בערבית".
בנוסף על הפיכתו של ערוץ 33 לערוץ שידורים בערבית, יתווספו לו מהדורות חדשות באנגלית. חטיבת החדשות, האקטואליה והספורט של הערוץ הראשון תאוגד בחטיבה נפרדת שתשתף פעולה באופן שוטף עם החטיבה המקבילה בקול ישראל. משדרי הרדיו של קול ישראל ישודרגו. לרשות יוקם אתר תוכן מלא שיהיה בשלב ראשון פורטל חדשות ובשלב שני אף יכלול תוכן וידיאו טלוויזיוני, לרבות חומרי ארכיון.
עובדי רשות השידור לא היו שותפים פעילים בהליך גיבוש הרפורמה שארך כארבעה חודשים. לדבריהם, לא הוזמנו למסיבת העיתונאים ולא היתה להם יכולת השפעה בדיונים על הרפורמה משום שהנציג מטעמם, איחא גינוסר, תפקד בהם כמשקיף בלבד. לטענת גינוסר, המודל שעמד בפני מנסחי הרפורמה היה גופי שידור ציבוריים באירופה ואולם גופי שידור אלה מפרנסים כמות גדולה יותר של עובדים מאשר גוף השידור הציבורי בארץ, באופן מועט ויחסי, כך שהוא אינו מבין את הצורך בפיטורי עובדים מאסיביים, במיוחד לנוכח העובדה שלרשות השידור בישראל שתי מטלות שאינן קיימות אצל גופי שידור באירופה: קליטת עלייה ושידור בעת מלחמה.
בתגובה אמר היו"ר גביש במסיבת העיתונאים: "ניהלנו פגישות שוטפות עם האוצר ונציג אגודת העיתונאים ישב עימנו בכל הדיונים. למרות שברשות 11 ועדים שונים וזו בעייה לא קלה, כל העובדים מסכימים שהרשות זקוקה לרפורמה. אף אחד לא מרוצה מהאיכות, מהמצב ומהעובדה שהרשות מדדה ואין לה כסף". לדבריו, סכומי הפנסיה שמקבלים העובדים נמוכים מאוד, תוצאת הסכמי עבודה שהם פיקציה כהגדרתו, ומטרת הרשות לנסח הסכמי שכר חדשים.