פיאט פנדה 100hp - סופר-דובי

אני חייב להודות. לא משנה כמה פעמים יסבירו לי שדובי פנדה אמנם נראים כמו בובות פרווה לא מזיקות, אבל במציאות יכולים לקרוע אותי לגזרים, בכל זאת ברגע שאחד כזה יעמוד מולי ישר יתחשק לי לתת לו איזה ליטוף. וזה בדיוק מה שאני חושב במגרש החניה של פיאט, בעודי עומד מול הפנדה 100hp הספורטיבית. בחיי, מישהו הלביש את הדובי החמוד בחלוק וכפפות איגרוף, ומצפה שנאמין שיש לנו ממה לפחד. נהפוך הוא - ממש בא לתת לו חיבוק גדול.

אלא שהפנדה 100hp, רק נראית כמו המכונית שאתם מכירים כ"הזולה ביותר בישראל". בפיאט עשו כל שביכולתם כדי להפוך אותה לשרירית ואגרסיבית, כולל סבכה קדמית שונה, פגושי ענק מלפנים ומאחור, ניפוחי מרכב וחישוקי "15 עטופים בגומי נמוך חתך - 195/45. תחשבו על הסרט רוקי, רק עם דובי פרווה קטנטן במקום סילבסטר סטלון.

פיאט פנדה 100hp. סילבסטר סטלון, גרסת הדובי (צילומים: רועי צוקרמן) 

מה הם חשבו עם השם הזה?

משפחת הפנדה בפיאט, אחת ממכוניות המיני הנמכרות באירופה והיחידה שמגיעה לישראל, כוללת מגוון אדיר של גרסאות. מלבד הרגילה, יש גם 4X4 וכאילו-SUV. הגרסה החדשה מכולן היא זו בה אני נוהג היום, שמכונה 100hp (פרס יקר ערך למי שמנחש מה פירוש שמה) ומציעה (הנה מגיע רמז) - מנוע 1.4 ליטר עם 100 כ"ס. ניחשתם?

יחד עם תיבת שישה הילוכים ידנית ושפע אבזור - בין היתר מערכת ניווט לווינית (עם תפעול איום ונורא), שש כריות אוויר, בקרת יציבות, הגה ודוושת מצערת עם שני מצבים (רגיל וספורט) - מציעה הספורטיבית הקטנה שפע צעצועים להתעסק בה. המפרט הטכני המרשים יעזור לכם גם להתעלם מתא הנוסעים, שבניגוד לחיצוניות המדליקה לא עבר שינוי של ממש. גוון אפור-כהה לקונסולה רבת הפלסטיק, מושבים ספורטיביים ותומכים, ולא הרבה יותר.

אבל הסך הכל בסדר, והפנדה מרגישה איכותית ומורכבת היטב. לא מכונית יוקרה, אבל גם אין חשש שחלקים ינטשו באופן ספונטי את מקום מושבם. לפני 10 שנים זה לא היה עניין של מה בכך בפיאט, חייבים להודות.

תא נוסעים בצבע שחור ו...זהו

מלבד זאת, תנוחת הנהיגה טובה (גבוהה אך נוחה) והמרווח מצוין למכונית כה קטנה. כמו בפנדה הרגילה, גם כאן מקום לארבעה מבוגרים ותא מטען סביר ביותר. למעשה, מבחינת מרחב לא ניכרת פשרה כלשהי במעבר מהגרסה הרגילה של הפנדה לגרסה הספורטיבית, והמרכב עודנו בעל חמש דלתות. יתרון בישראל? אתם אמרתם.

סופר-פנדה

התנעת ה-100hp מגלה מייד צליל מוכר. כן, זהו אותו מנוע בדיוק בו פגשנו ב-500 החדשה, וגם אותה תיבת הילוכים. מדובר ביחידת כוח עליזה למדי, שאוהבת סל"ד גבוה אך לא ממש מרשימה מבחינת מומנט בסל"ד נמוך. וזה בסדר, כי במכונית ספורטיבית אנחנו אוהבים קצת אופי וטמפרמנט. ועם משקל עצמי נמוך יותר מב-500, גם הביצועים עדיפים.

הפנדה הקטנה עברה בגרסתה החזקה ביותר שלל שינויים, הבולט שבהם הנמכת והקשחת המתלים, והוספת צמיגים נמוכי חתך. התוצאה המשולבת היא מכונית שמרגישה זריזה (והנתונים על הנייר לא בהכרח מאוששים זאת, עם 9.5 שניות ו-185 מרביים). הפנדה נהנית לשנות כיוון, מציעה שפע אחיזה ולמרות עצבנות קלה תחת בלימה בסיבובים, יודעת גם לעצור בנחישות.

שובי דובי?

מלבד ההיגוי, שאמנם מספר פה ושם על כיוון הגלגלים אבל בדרך כלל מעדיף לשתוק (גם במצב ספורט בו התגבור החשמלי מופחת), הפנדה תצליח להוציא שפע חיוכים מהנהג. למעשה, כבר מזמן לא פגשנו במכונית קטנה וחלשה יחסית (סופר-מיני ספורטיביות כיום נושקות ל-200 כ"ס) שמציעה כל-כך הרבה כיף ואופי. אפילו נוחות נסיעה בינונית - צמיגים נמוכי חתך כבר אמרנו? - לא מצליחה לקלקל את החגיגה.

למה לא לנו?

אם בשלב הזה אתם שואלים את עצמכם - "מתי בישראל?", אתם לא לבד. הפנדה 100hp היא מכונית צעירה, כיפית ומושכת מבטים. הפנדה הרגילה היא כיום המכונית הכי זולה בישראל, מה שאמור לקבוע תג מחיר תחרותי מאד גם לגרסה הספורטיבית.

קטנה שמאיצה ל-100 בפחות מ-10 שניות ונראית טוב בפחות מ-100,000 שקל? האם זה באמת אפשרי? בסמל"ת לא בטוחים, ובשלב זה אין תוכנית ברורה לייבא את הפנדה 100hp לישראל. וזה חבל, כי אין אצלנו מספיק מכוניות צעירים אמיתיות. מכוניות זולות, מהנות, עם אופי. אז סמל"ת, אנחנו פונים ללב שלכם: גם למבוגרים מגיע צעצועים - רוצים סופר-דובי.