פלסטיני עם רגל קטועה לא קיבל טיפול בישראל
פעיל פתח, שרגלו נקטעה ורגלו השנייה היתה בסכנת קטיעה, לא הורשה לקבל טיפול רפואי בישראל. בעקבות היעדר טיפול הולם בעזה, נאלצו לקטוע את הרגל השנייה. השב"כ הסביר כי בקשתו נדחתה משיקולים ביטחוניים: "הוא קשור לארגון טרור". רופאים לזכויות אדם: "כיצד אדם בלי רגל מהווה סכנה לביטחון המדינה? זה מגוחך"
האם פלסטיני שרגלו נקטעה ורגלו השנייה נמצאת בסכנת קטיעה מהווה סיכון ביטחוני? לפי עמדת מנהלת התיאום והקישור והשב"כ, שהוגשה לבג"ץ, פצוע זה וחולה פלסטיני נוסף, שעלול לאבד את מאור עיניו, אינם יכולים לקבל טיפול רפואי בישראל, משום שנוכחותם בארץ מהווה סכנה לביטחון המדינה.
בארגון "רופאים לזכויות אדם" טוענים הערב (יום ד') כי בשבועות האחרונים מפלה בג"ץ בין פצועים שנמצאים בסכנת חיים לבין כאלו שיש סכנה לפגיעה באחד מאבריהם ובאיכות חייהם. בנוסף, טוענים בארגון כי במהלך העימותים בין הפתח לחמאס אירעו עשרות מקרי פציעה של פלסטינים, וכך הצטברו מקרים רבים בהם נידחו בקשות של בני אדם הזקוקים לטיפול רפואי בישראל משיקולי ביטחון.
לעיתים, הסחבת הביטחונית גורמת להידרדות במצבם של החולים המבקשים טיפול. כך, למשל, צעיר בן 19 שסבל מגידול באונה הקדמית של מוחו ונזקק לטיפול רפואי דחוף לא שרד את ההמתנה ומת שעה לפני שהתקבל האישור המיוחל עבורו.
במקרה אחר נמנע טיפול רפואי מעלא עודה, איש פתח בן 25, שנפצע מירי חמאס. עודה נפגע ברגליו ובחוות דעת של סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' רפי ולדן, נכתב כי על החולה להגיע בדחיפות לבית החולים, לא יאוחר מ-24 שעות - אחרת יש סכנה לקטיעת רגליו".
מנהלת התיאום והקישור דחתה את בקשתו ואחת מרגליו נקטעו. בדיון בנושא שנערך בבג"ץ נמסר כי גם רגלו השנייה בסכנת קטיעה. עם זאת, בג"ץ אימץ את עמדת השב"כ, לפיה הפצוע מהווה סיכון למדינת ישראל ולאזרחיה. יומיים לאחר מכן, בהיעדר טיפול מתאים בעזה, נקטעה רגלו השנייה.
"עם כל הכבוד לעבודת השב"כ ולדאגתו לביטחון המדינה, אני מתקשה להבין כיצד אדם בלי רגל או שתי רגליים מהווה סכנה לביטחון המדינה. זה פשוט מגוחך", אומר רן ירון, ממחלקת שטחים ב"רופאים לזכויות אדם". "הודענו לבית המשפט שאנחנו מוכנים לממן חברת אבטחה שתלווה חולים מעזה למעבר אלנבי, כדי שיוכלו לקבל טיפול בירדן, אך גם לזה השב"כ סירב. השאירו את הפצעים של אותם אנשים להירקב, עד שזה נגמר בקטיעת איברים".
לדברי ירון, בשנים האחרונות היו בקשות רבות שאושרו ולצידן בקשות שלא אושרו משיקולי ביטחון, אולם בשבועות האחרונים טוענים ב"רופאים לזכויות אדם" שבג"ץ עושה הבחנה בין מקרים שבהם הטיפול נדרש לצורך הצלת חיים לבין מקרים שבהם הטיפול מיועד לצורך הצלת מאור עיניים או איבר. במקרים מהסוג השני גוברים שיקולי הביטחון על השיקולים הרפואיים.
מהשב"כ נמסר בתגובה: "שמענו את טענות הצדדים בעתירות בבג"ץ... עיינו בחומר החסוי הנוגע לשני העותרים, וממנו עולה כי שני העותרים קשורים בארגוני טרור. הקשר שבין העותרים לארגוני הטרור הוא מהסוג שיש בו משום סיכון ביטחוני אם יאופשר להם להכנס לישראל".
