די בטוח שהיה שם משהו עם גלגל

דבר ראשון, מה שאתם לא חושבים על הסגוויי — אתם צודקים. זאת אומרת, אם אתם חושבים שמדובר בדבר הכי מגניב בעולם. אם אתם חושבים שזה מטופש וגימיקי ויקר ולא שימושי ואף פעם לא יצליח — אז האמת, אולי אתם גם צודקים. עדיין לא החלטתי. אבל אם אתם מודים שזה מגניב, אז גם לא אכפת לי.

לאלה שלא היו מחוברים לאינטרנט בשנים האחרונות — או במילים אחרות, מחוברים לאינטרנט דרך הדור השלישי — אספר שסגוויי זה כלי תחבורה חשמלי דו־גלגלי שנשאר זקוף בעזרת שלל ג'יירוסקופים, מחשבים וכישוף סודי עתיק. כדי שהוא יזוז קדימה צריך לעמוד עליו ולהישען קדימה; כדי לעצור או לקחת רוורס, צריך להישען אחורה. עכשיו יש לו גם דגם חדש שנקרא i2, והוא מציג חידוש משמעותי: כידון ששולט על הפנייה כמו באופנוע.

הכידון החדש, יחד עם כל שאר הדברים הישנים, הופך את השליטה ב־i2 לאינטואיטיבית לא פחות מאשר להעביר תחנה כשרואים בערוץ 2 את אילון הגרפולוג. זה אומר שגם אם מעולם לא ראית סגוויי, בטוח שאתה יודע לרכב עליו (או לנהוג. לא יודע איך קוראים לזה). עוד חידושים שאפשר למצוא בדגם החדש: מפתח אלקטרוני אלחוטי; גלגלים שמתאימים לנסיעה גם על שבילים רכים ומאפשרים לעלות ולרדת מדרכות נמוכות (מאוד); וכמובן, מצב צב למתחילות.

בשביל לראות איך כל זה עובד לקחנו את ה־i2 לסיבוב ברים. וכך נשמעה השיחה המסכמת עם האיש מסגוויי שהביא לנו אותו:

"אז אתה בטוח שתשמור עליו טוב?".

"כן".

"אתה בטוח? כי אתה מכיר את משרד התחבורה, אנחנו לא צריכים שתיפול מהסגוויי ומישהו ייפצע ועוד תכתבו על זה. אנחנו בפירוש לא מעודדים נהיגה בשכרות".

"נוהגים על סגוויי או רוכבים?".

"זאת שאלה. שמע, אתה בטוח לא רוצה שמישהו מאיתנו יצטרף אליכם?".

"טוב, באמת דיברנו על זה רק 86 פעם, אבל די בטוח שלא".

"טוב. אבל יש מישהו שלא שותה, כן?".

"בטח. בשביל זה אנחנו מחזיקים כאן חולה צהבת".

אולי זה לא היה התוכן המדויק של השיחה. כלומר, אני די בטוח שהאיש של הסגוויי השתמש במילים הרבה יותר מפורשות בשביל להסביר עד כמה הוא לא נלהב מסיבוב הברים שלנו - רק שאני לא זוכר אותן, כי כמה דקות אחרי כבר הייתי די שיכור. למעשה, כולנו היינו שיכורים. מספיק שיכורים בשביל לוותר על כל העניין של הסיבוב ברים, ולהסתפק בלעשות סיבובים מחוץ לבר אחד, כולל תחרויות בסגנון "מי יכול לנסוע עד העמוד ולזכור לחזור" או "מי יכול לא ליפול, בלי קשר לסגוויי".

בחיי שדווקא מהסגוויי אף אחד לא נפל, חוץ מאחד שניסה לבדוק אם הוא נופל כשמנסים לעשות סיבוב של 360 מעלות בכל המהירות. במקרה זה הייתי אני.

בשלב מסוים צץ פתאום הבחור מסגוויי, אבל היינו כל כך שיכורים שלא שאלנו אותו אם הוא בא לבלוש אחרינו. הוא מצידו היה כל כך מרוצה מהחיוכים שלנו ומהבנות שהקיפו את הכלי שלו, שהוא לא אמר כלום על זה שאנחנו שיכורים.

אחרי שנגמרו המתנדבים שרצו לקפוץ להביא לנו סיגריות מפיצוצייה ברמת גן, החלטנו להתפזר — וזה אולי הזמן להודות לאדון האלמוני עם המבטא הרומני והחולצה האדומה. אדון אלמוני עם מבטא רומני וחולצה אדומה, תודה שלא גנבת לנו את הסגוויי. היתה יכולה להיות פדיחה.

בסוף כולנו הורדנו את הקסדות שאמרנו שנכתוב שחבשנו, הצטערנו שחולה הצהבת נפטר בדרך, והזמנו מונית. אז אל דאגה, איש הסגוויי, אתה יכול להיות רגוע. הדעה שלנו זהה לזאת של כל הבנות שהיו שם: יש לך יופי של כלי.

מניאק, זה בטח קורה לך כל יום.

סגוויי i2: המפרט

היי, שם טוב לסרט המשך גרוע

מהירות: 20 קמ"ש. בארץ מוגבל אלקטרונית ל־13 קמ"ש

יכולת נשיאה: 118 ק"ג. בארץ מוגבל לקיפניס

משקל: 47.7 ק"ג

גובה המעמד: 21 ס"מ

רדיוס סיבוב: יודע להסתובב סביב עצמו, ואפילו לא צריך לשתות כלום בשביל זה

טווח: 24־39 ק"מ לכל טעינה

הורס/ לא הורס את איכות הסביבה: לא הורס

אכפת לנו: לא באמת

מחיר: 34,072 שקל (דגם השטח, x2, יעלה לכם 37,306 שקל)