ארובה לחיים טובים

בנמל הקטן של ארובה, סמוך לחופי ונצואלה, עוגנות מדי יום שתיים-שלוש ספינות ענק שמביאות עימן אלפי תיירים שמפליגים בדרך כלל מפלורידה ומשייטים בין האיים הקריביים. הנוסעים יורדים לחוף ומציפים את החנויות, בתי הקפה, הברים והמסעדות.

שלטונות האי מתלבטים בשאלה האם להמשיך לאפשר לאוניות הקרוזים לעגון בתחומו: מצד אחד הן מכניסות לבעלי העסקים באזור הנמל עשרות אלפי דולרים ביום, אבל מצד שני הן מורידות את רמת היוקרה שמשווקים מלונות הפאר באי.

אלו הן הבעיות המטרידות את תושבי ארובה, הדרומי שבין האיים הקריביים. שלא כמו איים אחרים בים הקריבי, ובראשם קובה, ארובה, שהיא טריטוריה הולנדית, אינה ענייה או שסועה מבחינה פוליטית וגם אינה סובלת משגיונות מזג האוויר - סופות, גשמים, מתקפות הוריקנים. ארובה, אם תשאלו את אלה שכבר גילו אותה, היא החוויה הקריבית האולטימטיבית.

האי הקטן והמלבני מציע חופשה מפנקת (ויקרה למדי) שכוללת ים צלול בגוני טורקיז עם חול זהוב, בריכות שחייה, ברים מתוחכמים, בתי קזינו מפוארים הפתוחים 24 שעות ביממה, הצגות ומופעי בידור, אתר גולף מהמתקדמים בעולם ואינספור מסעדות ומועדונים בכל הסגנונות הקיימים.

מזג האוויר מבטיח שמש וטמפרטורה חמימה כל השנה (הממוצע עומד על ‭30–27‬ מעלות‭.(‬ התושבים אדיבים ומפויסים, מדברים ארבע שפות, וכולם, ממש כולם, עוסקים בתיירות ומשדרים שמחת חיים.

ארובה היא החוויה הקריבית האולטימטיבית (צילומים: ויז'ואל/פוטוס) 

מועדוני גלישה וצלילה

בארובה בולטת ניגודיות מעניינת: מצד אחד של האי חופים שטופי שמש עמוסי קהל נהנתן וחוגג, ובצדו השני חוף פראי, בתולי ומאיים. בתווך נוף סוריאליסטי, כמו תמונת לוויין שהגיעה מכוכב צחיח. מאפיינים אותו הרבה עצי דיוי-דיוי ‭divi)‬־‭(divi‬ מעוותים, שעלוותם נמשכת לצד אחד כאילו נסחפה ברוח, ולצידם קקטוסים המציפים את הגבעות הצחיחות. גשם לא יורד כאן.

הכל מיובא - החל מהמלח והסוכר בבית הקפה, ועד שפע פרחי הבוגנוויליאה, ההיביסקוס, ההרדוף והיסמין בגינות המלונות. רק ציפורי שיר, עופות ים וציפורים נודדות הם יצירי הטבע.

אז איך מצליח המקום הנידח הזה למשוך אליו אינספור תיירים? בזכות החריצות של תושביו. הם הצליחו להפוך אותו לאתר שירותים אחד גדול ויוקרתי, עם מדשאות ודקלים, חנויות פאר של כל המותגים המובילים ומסעדות מעולות המגישות כל מה שרק עולה על דעתו של הנופש.

עניין רב מגלים בארובה אוהבי ספורט ימי. הרוחות הטובות מאפשרות גלישה נהדרת, גם למקצוענים וגם למתחילים, ולאורך החופים מפוזרים מועדוני גלישה לרוב. כך גם לגבי צלילה: עם בלונים או שנורקל, במיוחד סביב השונית המוגנת מרוחות או באתר הספינות הטבועות לא הרחק מהחוף. אפשר גם לשכור יאכטות או סירות לשיט פרטי, לצאת למסעות מאורגנים במהלך היום ואף לציד לווייתנים בלילה.

מי שמתעניין בגיאוגרפיה המיוחדת של המקום יכול לצאת לטיול ג'יפים או לשכור רכב ולעלות על מגדל המים שבמרכז האי כדי לחזות באחד המראות המפתיעים בעולם. אפשר גם לעשות סיור בהליקופטר סביב האי (האחרון יוצא לקראת שקיעה‭,(‬ או להיות צנועים יותר ולשכור אופניים כדי להסתובב בין החופים, המלונות והחנויות.

בעוד שהאיים האחרים בקרבת ארובה (בעיקר הגדול שבהם, קורסאו) מושכים בעיקר תיירות אירופית, הפך האי ההולנדי אתר מועדף למשפחות אמריקאיות מהחוף המזרחי. מרגע שעלו האמריקאים על המקום, התפתח בו במהירות ענף הטיים־שרינג: רכישת דירות בקומפלקס של מלון ושימוש בהן לפחות פעמיים בשנה. העסק הצליח עד כדי כך, שהיום מוקצים שטחי ענק בחלקים הבלתי מאוכלסים לבניית בתים למכירה ולהשכרה.

ביקור באי מומלץ לישראלים שסיימו טיול ארוך בדרום אמריקה, וגם למי שמחפשים גיחה מארה"ב ליעד טרופי מקסים.

הכל מיובא, רק הציפורים הן יצירי הטבע

הצלחה ישראלית

ויש גם נקודה ישראלית: בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה הגיעו לארובה רוג'ר ורונה קוסטר, מעמודי התווך של המלונאות באילת בשנות ה-‭.70‬ הזוג קיבל הצעה מרשת אמריקאית להקים באי המתעורר בתי מלון בסגנון מועדוני הים-התיכון. הקוסטרים עשו את עבודתם נאמנה - יזמו, הקימו וניהלו כמה בתי מלון ומסעדות, ותוך שנים מעטות היו לחלק בלתי נפרד מסיפור ההצלחה הגדול של ארובה.

רוג'ר הלך לעולמו לפני כשנתיים, ורונה ממשיכה את הדרך. בין היתר היא עורכת, זה חמש שנים, את המגזין היוקרתי של האי Isand Temptation‬‬. המגזין נהנה מתפוצה של 300 אלף עותקים במלונות ובחנויות באי וברחבי ארצות הברית.

מודיעין שלום

היסטוריה: מוצאם של תושבי ארובה המקוריים בשבטי האינדיאנים של צפון אמריקה, שנדדו לעבר דרום אמריקה. הם התיישבו במפרץ ונצואלה והגיעו לאיים בסירות. מחסור במים מתוקים הקשה עליהם להיאחז בארובה. הספרדים גילו את האי בערך ב-‭,1499‬ ובהגיעם ניצלו את תושביו לצורך כריית זהב. ב-1634 השתלטה הולנד על שבעה איים קריביים, ביניהם ארובה, וכעבור 200 שנה סיפחה אותם לפדרציה ההולנדית. ב-1954 הכריזו תושבי ארובה על אוטונומיה, אך רק ב-1986 זכו להיפרדות חוקתית מהולנד. משוויתרו על עצמאותם, נמצאת ארובה במעמד של "מדינה אוטונומית בממלכת הולנד‭,"‬ כאשר הולנד אחראית על מדיניות החוץ ועל הביטחון באי. גם השפה הרשמית של האי היא הולנדית.

תיירות: כ-‭10,000‬ חדרים ומחזור של יותר ממיליון תיירים בשנה. שלא במסגרת דילים, תשלמו בשיא העונה ‭500-400‬ דולר למיטה בלי ארוחת בוקר, ומחוץ לעונה ‭300-150‬ דולר. מלונות רבים פועלים בשיטת "הכל כלול". ניתן למצוא דילים באתר KLM ובאתרי הזמנת מלונות.

טיסות מארה"ב: טיסות סדירות, צ'רטרים ודילים מוצעים מניו יורק ‭3)‬ וחצי שעות טיסה) ומיאמי (שעה אחת‭.(‬ מחירי טיסה בלבד: ‭900-880‬ דולר בשיא העונה (דצמבר-אפריל‭500-400 ,(‬ דולר בקיץ. חברת "ג'ט בלו" האמריקאית מציעה טיסות מוזלות יותר מארה"ב.

טיסות מהארץ: ישראלים אינם זקוקים לוויזה לארובה, ואינם חייבים לעבור דרך ארצות הברית (המצריכה ויזה לכשעצמה, כולל בטיסות טרנזיט‭.(‬ חברת KLM ההולנדית מקיימת טיסה יומית מתל אביב לאמסטרדם, ומאמסטרדם לארובה. המחיר זהה כל עונות השנה: כ-‭1,300‬ דולר הלוך וחזור.

קניות: כדאי לקנות רק אמנות שימושית מקומית (תיקים, רקמות, גילוף בעץ ומזכרות‭,(‬ כל השאר מיובא.

יהודים: באי יש קהילה יהודית קטנה בת כ-100 איש, בית כנסת ורב רפורמי. בית עלמין יהודי עתיק מעיד על קיום קהילה יהודית גדולה בעבר.

הקרנבל השנתי: מתקיים כל שנה בפברואר, ואינו מיועד כלל לתיירים, אם כי כולם מוזמנים לקחת בו חלק. הקרנבל הזה שייך ל־120 אלף תושבי האי, בוגרים וילדים, זקנים ותינוקות, חברי פרלמנט וזונות. הלילה הראשון שלו נפתח עם עשרות זמרים וזמרות על משאיות, שמלווים את הקרנבל בקצב מסחרר ובווליום אדיר. ים אדם מתארגן מאחורי המשאיות, תוך הקפדה מלאה על קצב אחיד, וכולם צמודים זה לזה בצעדי ריקוד קטנים, כמו גלים בים. ביומיים הבאים רואים תהלוכות ססגוניות ומפוארות של אנשי האי: עובדי חנויות, בתי עסק, מלונות, בנקים ובתי חולים. כולם צועדים בקצב המרנגה ברחובות, רוקדים ומרקידים את הקהל האוהד, והכל מלווה בתחושת גאווה ושמחה.

השתתפה בהכנת הכתבה: נילי אבנת