בייניש: אין אח ורע לחוק בחירת נשיא העליון

"בעיצומם של הימים הללו מתנהל מסע להחלשת כוחה של המערכת השיפוטית. התקשורת משתמשת בטרמינולוגיה של 'קרבות', ו-'ניצחון', נערכים סקרים ומשאלי דעת קהל כאילו ניצבים כאן שני מחנות נצים והציבור נשאל מי תומך בכל צד" - כך אמרה הערב (יום ה') נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש.  

בייניש - שהגיעה כאורחת הכבוד לטקס הענקת תארים ל-217 הבוגרות והבוגרים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה - התייחסה בנאומה למערכת היחסים בין קברניטי משרד המשפטים לראשי מערכת המשפט. "התיאור הוא כאילו יש כאן מתמודדים בתחרות - נציג הממשלה ונציג מערכת המשפט. נטען למשל כי האחד מוביל רפורמה, שינויים וחידושים לשמם, ואילו מערכת השיפוט לכאורה מתכנסת להגן על העולם הישן".

נשיאת בית המשפט העליון ציינה כי ישנה חשיבות עצומה לכך שדיון ציבורי בכל הקשור לבית המשפט יהיה דיון אמיתי שיתקיים תוך אחריות ומחויבות לשמירה על שיטת המשטר הנהוגה בישראל זה 60 שנה. "במקום לבחון העברת סמכויות מבית המשפט העליון לערכאות אחרות, דווקא החוק למינוי ותקופת כהונה של נשיא וסגן נשיא קיבל האצה מיוחדת. זהו חוק שתכליתו בלתי ברורה, חוק שאיננו מביא בחשבון את המבנה הקיים של מערכת בתי המשפט.

"חוּקק חוק שאין דומה לו בשום שיטת משפט אחרת המוכרת לנו. אין אח ורע לרעיון ששופט - נשיא בית משפט עליון שנבחר לכהונה עד לפרישה - ישוב ויכהן כשופט מן המניין בתום הקדנציה. זהו מודל הלקוח מעולם זר לבית המשפט, ועומד בניגוד לתפיסת התפקיד השיפוטי ואי התלות המתחייבת ממנה".

בנאומה התייחסה בייניש גם לסוגיות אקטואליות נוספות: "היום אנו מציינים שנה לחטיפת החיילים שטרם חזרו לביתם, ושנה למלחמה שכל אחד בחיפה ובצפון חווה על בשרו. בימים אלו אנו מצויים בגדרה של טלטלה חברתית, של סכנות ומתיחות ביטחונית מחוץ ושל סכנות רבות מבית. אנו חווים כשלים ממשליים ופערים חברתיים בין חלקי האוכלוסייה, שהולכים ומתרחבים.

"אנו חשים באובדן האמון של הציבור בכל המוסדות השלטוניים. אלו הימים שבהם נדרשים אנשי המשפט להושיט ידם לשיתוף פעולה בין כל האמוּנים על אכיפת החוק. אנשי המשפט הם גם הפוטנציאל המקצועי והחברתי לחיזוק מעמדם של בתי המשפט, ובית המשפט העליון בראשם, כחלק מההגנה על המשטר הדמוקרטי בישראל". בייניש הוסיפה כי בשימוש הרב המבוצע ב"הפרדת הרשויות" מתפתחת למעשה מגמה של התערבות בעצמאות הרשות השופטת - מגמה הפוגעת באופיהּ הבלתי תלוי של הרשות השופטת ובמהותהּ.