הו צרפת, מון אמור

כיכר פירסטנברג

כיכר פירסטנברג (Place Furstenberg) הקטנטנה, המתחרה עם כיכר סן סוּלפּיס על תואר הכיכר האהובה עלי ביותר, ממוקמת ברובע השישי בפאריס, לא רחוק מסן ז'רמן דה פְּרה. במרכזה של הכיכר העגולה, בה מכוניות מתקשות לעבור, ניצב עץ ולצדו פנס רחוב גדול, שמוסיף נופך רומנטי לא-מבוטל. יפה ושלווה ביום, קסומה ומסתורית בלילה, כיכר זו, בה התגורר הצייר הצרפתי אז'ן דלקרוּא, היא פנינה רומנטית שתגרום ללבכם להתרחב.

כיכר פירסטנברג. פנינה (צילומים: יעל גרטי)

כל אורח שהגיע לבקרני מארץ הקודש (ואלוהים עדי, היו לי שפע אורחים בדירתי הזערורית) הוזמן לטיול שהתחיל בכיכר סן סולפּיס, המשיך לסן ז'רמן דה פְּרֶה, לכיכר פירסטנברג המופלאה ולרחובות צרים וקסומים; לפסאז' דופין הכמעט-סודי, המחבר בין רחוב מזארין ורחוב דופין, לאי סן לואי, גלידה "ברתיון" בטעם ג'נדויה ונשימה ארוכה על חרטומו של האי, כשהרגליים כמעט נוגעות במימי הסיין.

פארק מונסוּרי

בדרום הרובע ה-14, ליד מעונות הסטודנטים, בהם התגוררתי במשך חודש תמים בקיץ אחד מזמן שוכן פארק מונסוּרי (Parc Montsouris). במרכז הפארק, המשופע בעצים ירוקים, ממוקם אגם מלאכותי גדול, בו שוחים ברווזים. סביב-סביב פזורים ספסלים ופסלים רומנטיים. בעלי נפש אינפנטילית מוזמנים להתגלגל מטה במדרונות הדשא התלולים, אך אם יבוא פקח ויעיר לכם על כך: אל תגידו שלא ידעתם שאסור.

פארק בּוּט שומון

לפארק בוט שומון (Parc Buttes Chaumont), שמצריך החלפת לא מעט

 קווי מטרו באזורים מפוקפקים בצפון העיר, לקחתי את האורחים שהגיעו ליותר משבוע ("אני מגיע ב-1 במאי ועוזב ב-1 ביוני, פשוט כי אחותי מתחתנת ב-8 ביוני").

בלב הפארק, שהוקם במחצית השניה של המאה ה-19 על שרידי מחצבות ישנות, שוכן אגם מלאכותי. במרכזו ניצב אי מלאכותי גבוה, על פסגתו ניצב ביתן רומי קטן (ורומנטי, לעזאזל!), ממנו ניתן להשקיף אל כל צפון העיר. חוצים את האגם על גבי הגשר, מטפסים מעלה-מעלה בשבילים הצרים המוליכים אל הביתן, ומתענגים על הנוף ועל האוויר הנהדר.

ז'רדן אלבר קאהן, בולון

אלבר קאהן, שהיה בנקאי יהודי עשיר, החליט בערוב ימיו להקים גן שיקבץ את שלל הגנים שראה בטיוליו הרבים בעולם הגדול. כך חוברים להם יחדיו בגן אלבר קאהן (Jardin Albert Kahn), הממוקם בבולון, סמוך לקצהו המערבי של פאריס, גן יפני, צרפתי, אנגלי, בוסתן ספרדי וגם פיסה מיערות הצפון. בריכות קטנות מעוטרות בחלוקי נחל, גשרים יפניים ושיחים גזומים לתפארה: הגן המיוחד הזה ישמח לבב אנוש.

אטרטה

גוסטב פלובר וגי דה מופסאן ישבו וכתבו בה, קלוד מונה צייר את צוקיה הפראיים: אטרטה (Etretat), עיר קטנה (שלא לומר: כפר) בנורמנדי, לחוף האוקיינוס האטלנטי, היא בעיני המקום הכי יפה בצרפת, להוציא את פריס.

העיר עצמה רדומה ומשעממת למדי, אך די בצוקים העצומים כדי לרגשני כל פעם מחדש. מסלול ההליכה לארכו של החוף משתנה בהתאם לגיאות ולשפל, ועלול לאלץ אתכם לטפס על צוקים או לצעוד בתוך הים. כדי לא לחזור באותה דרך, מומלץ לטפס בסיומו של המסלול אל פסגות המצוקים שעל החוף, להתענג על הנוף הנפלא, לנשום את אוויר האוקיינוס, ולצעוד עד לנקודת ההתחלה.

אטרטה. קלוד מונה צייר את צוקיה

הדיונה של פילה

אחד המקומות המפתיעים בצרפת נמצא בדרום- מערבה, במפרץ ארקשון (Arcachon) שבחבל ז'ירונד. זוהי הדיונה של פילה (La Dune de Pyla), שהיא הדיונה הגבוהה ביותר באירופה, 117 מטרים גובהה. מעֶברה האחד: ים כחול. מעברה השני: יער ירוק, עבות. באמצע: דיונת חול לבן עצומה, אליה יש לטפס בעזרת מדרגות.

במרומי הדיונה אפשר לנשום את אוויר הים, להתפעל מהשילוב המדהים ולהשתכשך בחול (נפש אינפנטילית, כבר אמרתי?). ואם אתם במצב רוח להימורים: במפרץ ארקשון אפשר למצוא בתי קזינו אחדים.

ים כחול, יער עבות ודיונת חול

וזליי

וזליי (Vezelay), עיר ימי-ביניימית קטנה וציורית בחבל בורגון, שימשה כתחנה חשובה במסלולם של עולי הרגל שצעדו לסנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד. הבזיליקה של סנט מדלן, שנבנתה במאה ה-12, ידועה בפיסול הרומנסקי המביא דמויות שליליות, עזות מבע, וסיפורים שמטרתם הייתה להרתיע את הבאים בשער הכנסייה מפני חטאי העולם הזה. אפשר לשוטט בשבילי העיר, על בתיה משופעים בפרחים, ולהשקיף אל שדות בורגון הירוקים.

קולונג' לה רוּג'

קולונג' לה רוג' (Collonges La Rouge) הוא כפר בחבל לא מאוד מוכר או מתוייר, המכונה קורֶז (Correze). הכפר שנבנה במאה ה-13 ושימש, כמו וזליי, כתחנה בדרכם של עולי הרגל בדרכם לסנטיאגו דה קומפוסטלה. הכפר, הבנוי כולו מאבן מקומית אדומה (ומכאן שמו), נבחר לאחד הכפרים היפים ביותר בצרפת. במטרה לשמר את קסמו - לא נסללו כבישים בין בתיו העתיקים ולא נמתחו כל חוטי חשמל או טלפון.

הכפר האדום. כשמו כן הוא 

פונטן דה ווקלוז

אחד האתרים המתויירים ביותר בפרובנס הוא הכפר פונטן דה ווקלוּז (Fontaine de Vaucluse), הממוקם לא רחוק מאביניון. המעיין, שעל שמו נקרא הכפר, מהווה את נקודת היציאה היחידה של מאגר מים תת-קרקעי ששטחו 1,100 קמ"ר, המרכז את מכלול המים הזורמים מההרים באזור. המעיין מתפרץ בעצמה שהיא החזקה בצרפת - והחמישית בעולם כולו, ומזין את נהר סורג (La Sorgue). הדרך העולה במעלה הכפר, אל עבר המעיין, מלווה בשפע צמחיה ירוקה ובפכפוך מים מרגיע במיוחד.

פונטיין דה ווקלוז. חבל שאי אפשר לשמוע את הפכפוך דרך התמונה

ארג'נטה

את חבל קורֶז (Correze) שהוזכר לעיל, זכיתי להכיר הודות לדודתי מריאן ואמה סימון שמחזיקות בו בית קיץ. מדי שנה, בשלהי חודש יולי או בתחילת חודש אוגוסט אורזות מריאן וסימון את מטלטליהן ועוקרות לכפר קטן, בו הם מקדישות את מרצן למנוחה מוחלטת.

הדרך לכפר חולפת על פני הגשר שחוצה את נהר הדורדון (Dordogne) בעיר הקטנה ארג'נטה (Argentat). בתיה הציוריים של העיר משתקפים בנהר, על גגותיהם האפורים, המחודדים לעתים. אפשר לשבת באחד מבתי הקפה המשקיפים לנהר בטיילת שלארכו, ולהתהלך בסמטאותיה השלוות.