"חנינה למבוקשים - הפקרת הביטחון"
התקפלות בפני ארגוני הטרור או מהלך מבורך לפירוק המיליציות? בימין זועמים על היוזמה, שפורסמה אמש לראשונה ב-ynet , לתת חנינות למאות מבוקשי פתח. בשמאל דווקא מברכים על כל מי שיניח את נשקו. ובינתיים: בלשכת אולמרט עדיין בוחנים את הבקשה הפלסטינית. החשש: המבוקשים שיזכו ל"טיהור", ימשיכו בדרך הטרור
"הממשלה צריכה לעצור מייד את ביצוע התוכנית המסוכנת, שמשמעותה הפקרת ביטחונם של אזרחי ישראל". כך הגיבה הערב (שבת) חברת הכנסת לימור לבנת ליוזמה המתרקמת בין ישראל לפלסטינים ולפיה מאות מבוקשי פתח ביהודה ושומרון יקבלו חנינה. חברי כנסת מהימין קיבלו את הדיווחים הפלסטינים בעניין, שפורסמו אמש לראשונה ב-ynet, בזעם. בשמאל דווקא תומכים ומברכים.
"מדהים להיווכח פעם אחר פעם שממשלת אולמרט מתקפלת בפני ארגוני הטרור", אומרת חברת הכנסת לבנת. "לא מפתיע שאהוד ברק שברח מלבנון נותן יד עכשיו לחנינה של זכריה זביידי".
חברה של לבנת לליכוד, ישראל כץ, מתריע: "לצערי במקום למגר את הטרור המדינה משחררת מחבלים מבתי הסוהר, ועכשיו מוסיפה חטא על פשע ומעניקה חסינות לרוצחים כגון זכריה זביידי וחבריו. אולמרט וחבריו לא למדו שוויתורים לטרור - לא זו בלבד שלא מפסיקים אותו, אלא מגבירים אותו. אין לי ספק שמי שיקבל את אותה חסינות יפנה את זמנו מבריחה מכוחות צה"ל להתארגנות לטרור. עכשיו הם יפעלו למען הטרור באין מפריע".
בשמאל, כאמור, התקבלו הדיווחים בנינוחות. "יש לאפשר לאבו מאזן להוביל מהלך של שינוי שייגמר בפירוק המיליציות ובהחלפת השלטון המרכזי", מסביר ח"כ אבשלום וילן (מרצ) את עמדתו. "אם תרומתנו למהלך תהיה חנינת מבוקשים הרי זה כדאי, ואני מקבל את המהלך בברכה". ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) יוצא נגד הטרמינולוגיה: "לא מדובר בחנינה, אלא במאמץ פלסטיני להפסיק את החיסולים. אין להציג את זה כמחווה. זה צריך להיות מגובה בשחרור אסירים מכל הפלגים".
מועמד לחנינה. זכריה זביידי - היום בג'נין (צילום: AFP)
גם בעבודה מקבלים את ההסכם המתגבש. ח"כ דני יתום אמר: "אני מצדד בסידור שבו כל מי שמבוקש היום יניח את נשקו ויתחייב שלא לפעול נגד ישראל בשום סוג פעילות טרור, לא יישא נשק ויהיה תחת מרות מנגנוני הביטחון הפלסטינים. בתמורה לכך אני מצדד בכך שישראל תפסיק לרדוף אחריהם. כמובן שאם מישהו ישוב לטרור נחזור לרדוף אחריו".
בישראל עדיין בוחנים
למרות הדיווחים הפלסטינים האופטימים, המדברים על מאות אסירים ועל רשימות שכבר אושרו, מבחינתה של ירושלים נושא החנינות הוא סוגיה שנמצאת עדיין בדיון ואין עליה כל החלטה. הנושא הועלה לא אחת בפגישות של הצוותים הישראלים ואנשיו של אבו מאזן, מאז הוחל במפגשים התדירים בין ראש הממשלה ליושב ראש הרשות.
במהלך פסגת שארם א-שייח', לפני כשלושה שבועות, סוכם שישראל תבחן את אפשרות "טיהור" המבוקשים של הפתח. מטרתו של אבו מאזן במהלך היא גיוס אנשים שיהוו שלד לחיזוק משטרו - משטר שיתמוך בהבנות עם הקהילה הבינלאומית: חזרה מדרך הטרור, הכרה בישראל ועמידה בהסכמים קודמים אשר חתם אש"ף עם ממשלת ישראל מאז הסכם אוסלו.
ישראל, כאמור, בוחנת בקשות אלה, אך טרם נתנה את תשובתה. החשש הכבד הוא שחלק מהמבוקשים אחראים לפיגועי טרור כלפי כוחות צה"ל, מתנחלים ביהודה ושומרון וגם אזרחים בתחומי הקו הירוק. צעד שכזה עשוי להבטיח להם חסינות, בעוד שעל-פי כל דין היו אמורים להישפט ולשבת מאחורי סורג ובריח. יתרה מזאת, קיים חשש שגם לאחר שיטוהרו וייצאו מרשימת המבוקשים של ישראל, הם ימשיכו בפעולות של עידוד הטרור.
לכן התביעה הישראלית מאבו מאזן לאנשיו היא שראשית, יראו האנשים האלה חזרה מדרך הטרור. שנית, נבחנות גם המשמעויות הציבוריות של החלטה כזו במסגרת ההקלות הניתנות לאבו מאזן ואנשיו. שלישית, קיימת טענה ישראלית שהמחוות כלפי אבו מאזן צריכות להיעשות במדורג, כולל טיהור המבוקשים, כדי שיוכיח שהוא אכן מסוגל לפעול יחד עם ממשלת אולמרט להשגת היעד להקמת שתי מדינות לשני עמים.
לפנייה לכתב/ת 
