פראייר מי שלא מזהם
הסיכון שבעל מפעל מזהם ייענש הוא כיום קלוש, וגם אז - רווחי הזיהום יממנו בקלות את הקנסות. מה עושים?
ב-22 מתוך 48 מפעלים, שנבדקו אשתקד בבדיקות פתע שערך המשרד להגנת הסביבה, התגלו חריגות משמעותיות מתקני זיהום האוויר, לעתים עד כדי חריגה של אלפי אחוזים מהמותר. סביר להניח שבמאות המפעלים האחרים בישראל - אלה שלא נבדקו - המצב דומה. וכדי לסבר את האוזן: החומרים הנפלטים הם לעתים רעלנים מסוכנים. הם עלולים לגרום למחלות קשות בדרכי הנשימה, בלב, במערכת העצבים, בדרכי העיכול, ברמת הפוריות, בשמיעה, בראייה, בזיכרון, במערכת החיסונית ועוד.
אין ספק, מדובר בנתון מזעזע. הפעילות של כל אחד מ-22 המפעלים הללו פוגעת באופן שקט אבל מתמיד ויום-יומי בבריאות של כולנו - מראשון עובדי המפעל ועד אחרון הילדים, המשחק בגן השעשועים המרוחק 20 ק"מ מהמפעל. מחקר ידוע מראה שזיהום האוויר אחראי לפטירתם של כאלף אזרחים מדי שנה בגוש דן לבדו. למפעלים המזהמים חלק נכבד באחריות לזיהום הזה, ומימדי התופעה, כפי שעולים מנתוני המשרד להגנת הסביבה, מבהילים. מבהילים - אבל בהחלט לא מפתיעים.
כדי להפוך מפעל מזהם למפעל נקי צריך להשקיע כסף, הרבה כסף, ובמקרים רבים הדבר מביא גם לייקור תהליך הייצור. אלו עובדות שאי-אפשר להתווכח איתן. אם המצב היה שונה, הרי שמפעלים היו עוברים מיוזמתם לטכנולוגיות נקיות. כדי לשנות את מאזן האינטרסים הזה צריכה המדינה להתערב בהגבלת היקף הזיהום המותר למפעלים, ובהסדרת מערכת של אכיפה וענישה שמטרתה להפוך את הפשע לפחות משתלם. אלא שכיום, מאוד משתלם לזהם בישראל: כל מי שמכיר את מערכת החוקים והאכיפה הסביבתיים בארץ יודע שמי שאינו מזהם - פראייר. בעלי המפעלים מכירים את מערכת החוק והאכיפה מצוין, ו"לצאת פראיירים" הם בטח לא רוצים.
קריאה אחרת של דו"ח המשרד להגנת הסביבה מצביעה על נתון מבהיל נוסף: מתברר שתקציב המשרד מאפשר לו לקיים בדיקות רק ב-48 מפעלים בשנה! וגם כאשר ננקטים צעדים פליליים נגד בעלי מפעלים מזהמים - הקנסות רחוקים מהרווחים שגורפים המפעלים מהזיהום המתמשך. כלומר, מלכתחילה הסיכון שבעל מפעל מזהם יואשם ואף יורשע הוא קלוש, וגם אז רווחי הזיהום יממנו בקלות את הקנסות שיקבל. במצב העניינים הזה, כאמור, משתלם לזהם - ונוצרת במשק תחרות לא הוגנת, הפוגעת במפעלים נקיים.
הצעת חוק "המזהם משלם", שזכתה לתמיכת הכנסת בקריאה ראשונה, באה לשנות מצב זה. היא קובעת כי הקנסות למפעלים מזהמים יגיעו עד פי 4 מהרווח הכלכלי שגרף המפעל בגין התמשכות הזיהום שפלט לאורך השנים. נשמעה טענה שזו ענישה דרקונית; אולם כיום המדינה למעשה מענישה באופן דרקוני דווקא את המפעלים הנקיים, כשהיא שולחת אותם להתחרות בשוק החופשי בעברייני סביבה ציניים. לכשיכנס לספר החוקים, צפוי חוק "המזהם משלם" להטות את הכף הכלכלית לרעת המזהמים, ולעודד מפעלים לעבור לשימוש בטכנולוגיות נקיות יותר ובטוחות יותר לבריאות הציבור. הגיע הזמן לקבוע לזיהום הסביבה תג מחיר, שישקף את הנזק הכבד שהוא גובה מכולנו.
ד"ר חנין הוא ח"כ בסיעת חד"ש, יו"ר-עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ויזם יחד עם ח"כ הרב מיכאל מלכיאור את הצעת החוק "המזהם משלם"
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
