"ראש הממשלה, אל תהיה אדיש לגורל הפליטים"

החלטת הממשלה על גירושם הצפוי של הפליטים הסודנים, הצליחה לקבץ היום (א') כ-300 מפגינים בגן הוורדים בירושלים, כשבפיהם בקשה אחת: "לא לגירוש". מקום ההפגנה, המשמש בימים אלה כמחנה פליטים מאולתר, הפך משעות הבוקר להפגנת סולידריות ישראלית עם גורל הפליטים. בין הנוכחים ניתן היה למצוא חילונים, רפורמים ואורתודוקסים, נציגים מן השמאל והימין, ואף נציגי מאהל מחוסרי הדיור בירושלים, שהגיעו להביע את תמיכתם בפליטים.

במסגרת המחאה, שהתארגנה כמעט באופן ספונטני במהלך סוף השבוע, הובאו גם כ-700 מכתבים, פרי עטם של תושבים ישראלים, ובהם דרישה מראש הממשלה למצוא פתרון חלופי לבעיית הפליטים. בתום ההפגנה צעדו המשתתפים למשרד ראש הממשלה בכוונה להגיש לו באופן אישי את המכתבים, אך אלו נעצרו על-ידי השוטרים והמאבטחים במקום. בין השלטים שהונפו בהפגנה, עליהם נכתב "גירוש=מוות" ו-"לעולם לא עוד", נשמעו גם עדויות מצמררות מפיהם של שלושה פליטים, שתיארו את שעבר עליהם בדרכם לישראל.

"הפגנת סולידריות ישראלית". המפגינים (צילום: תמר דרסלר)  

"קוראים לאולמרט למצוא אלטרנטיבה"

"אני בת 34, מחבל דרפור שבסודן. באחת ההתקפות על כפר מולדתי אבי נרצח וכל מי שניסה להימלט הותקף. גם אני הותקפתי, בכל מיני צורות ודרכים שאינני מסוגלת לחשוב עליהם. אין לי כל קשר למשפחתי ואינני יודעת מי מהם שרד, פרט לבעלי וילדיי שברחו עמי. אני מבקשת ומתחננת מממשלת ישראל לא להחזיר אותי למצרים, או לסודן, בבקשה, רק לא לשם. במצרים צפויים לי עינויים ובסודן - מוות מיידי", כך סיפרה לנוכחים אחת מ-20 הפליטים שנכחו בהפגנה. פליטה אחרת, המתגוררת בגן הוורדים מיום שלישי האחרון, אמרה כי "אין לי ספק מהו הגורל שמצפה לי במצרים אם אוחזר לשם". לדבריה, "אני מקווה שמדינת ישראל תמצא בליבה רחמים עלינו ולא תחזיר אותנו לגיהינום"

בין השאר נרשמה גם נוכחותם של קבוצת סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, שנטלה בחודש האחרון את עול הטיפול בפליטים על כתפיה. "לאחר כל מה ששמענו, לא ניתן להיות אדישים לגורלם של הפליטים", קרא אריק, אחד הסטודנטים המובילים את המאבק. "אנו כאן היום לקרוא לממשלה למצוא אלטרנטיבה לגירוש. לא מדובר בפתרון קל אך ברור לנו כי הוא אפשרי". אלישבע מיליקובסקי, האחראית על פעילות הסטודנטים בבאר-שבע, התוודתה גם היא כי "העבודה (למען הפליטים - ת.ד) לא נגמרת. כל יום יש משהו חדש ואני בהחלט חוששת לעתידם של הפליטים". אל הסטודנטים הצטרפו גם אנשי מוקד הסיוע לעובדים זרים, רום לבקוביץ' וסיגל רוזן, המטפלים, ללא תקציב, בזרם הפליטים האינסופי. הפעילים המותשים מספרים כי בהיעדר פתרון מוסדר לבעיית הפליטים, נופל נטל הטיפול בהם כתפיהם.

הפליטים שנכחו בהפגנה סיפרו על היחס הקשה שספגו במצרים ועל החשש מפני הגורל הצפוי להם שם. "במצרים לא אפשרו לי לעבוד, ומדי פעם אף נעצרתי", סיפרה אחת הפליטות. "תושבי מצרים שונאים אותנו ויותר מפעם אחת קרה שזרקו עלינו אבנים ברחוב  או הכו אותנו". המתח השורר בקרב הפליטים מתגבר נוכח הדיווחים על כוונת הממשלה להקים מחנה, בצמוד לכלא קציעות בדרום. למרות הודעתו של השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, נראה כי הקמתו של המחנה המיוחד, שאמורה היתה להסתיים היום, מתעכבת. לפי שעה לא יהיה מנוס אלא לשכן את הפליטים במתקן הכליאה עצמו. "לכל ילד, גם במעמד לא חוקי, יש זכות לחינוך וטיפול בריאות בישראל" אמרה אחת הפעילות בארגוני הסיוע. "אנו חוששים כי במחנה קציעות, הרחק מהעין הציבורית, לא יזכו הילדים הללו לתנאים מתאימים".