תעשיין מעזה: המצור הכלכלי מחזק את החמאס
מוחמד אל-טלבאני, בעל מפעל "אל-עאודה" לביסקוויטים וואפלים מדיר אל בלח, אומר כי סגירת מעבר קרני תביא לאסון כלכלי ברצועה אבל לא תביא להתקוממות נגד החמאס בין השאר משום שהאוכלוסייה תלויה במזון של החמאס. "גירוש הפתח החזיר לנו את הביטחון. הם ניהלו שלטון של פחד ושוחד והיו סוחטים אותנו ומאיימים על החיים", הוא מוסיף
"השתלטות החמאס על רצועת עזה החזירה לנו את הביטחון האישי, אבל תגובת ישראל בסגירת מעבר קרני מאיימת להמיט עלינו אסון כלכלי", כך אמר היום (א') מוחמד אל-טלבאני, תעשיין מזון מדיר אל בלח, במסיבת עיתונאים בירושלים שנועדה ללחוץ על הממשלה לפתוח לאלתר את מעבר הסחורות הראשי, תחת הכותרת "כלכלת עזה במכירת חיסול".
"כל העתיד שלי כתעשיין בסכנה אחרי חודש אחד של הסגר, בלי כל אפשרות להביא חומרי גלם ולשווק את רוב הסחורה", הוסיף אל-טלבאני (55), שהיה פועל בניין בישראל ולפני 20 שנה הקים את מפעל "אל-עאודה" לביסקוויטים וואפלים ב-10 אצבעותיו. "כבר איבדתי את השוק בגדה המערבית, שהביא לי את רוב הקליינטים. הייתי הבוקר ברמאללה ולא מצאתי זכר למוצרים שלי על המדפים בחנויות.
"רק 30% מתוצרת המפעל מספיקה לתושבי הרצועה. היום סגרתי את המפעל לאחר שנגמר מלאי הקקאו שבלעדיו אין לנו מה לעשות. אנחנו צורכים 133 חומרי הגלם וגם האחרים אוזלים. אני מעסיק 350 עובדים שמפרנסים 2,500 נפשות, מהם 85 במשכורת חודשית והיתר ביומית. 240 כבר פיטרתי. אנשים התחננו לעבור אפילו ב-10 שקלים ביום אבל אין לי עבודה. היום שלחתי הביתה את כל השאר כי אני לא יודע איך לשלם להם.
"גם בעלי עשרת המפעלים הישראלים שנתנו לי שירותים וחומרי גלם מתלוננים על פגיעה קשה בעסקים שלהם. זו טעות לחשוב שחנק כלכלי יגרום לתושבי הרצועה להתקומם נגד החמאס. להפך - המצור הכלכלי מאלץ אותם להתקיים על הסיוע במזון של החמאס ודוחף אותם לקיצוניות".
נשיא התאחדות התעשיינים הפלסטינית, באסים חורי מרמאללה, חיזק את הדברים: "כלכלה לא יכולה לשרוד על מזון ותרופות, ללא חומרי גלם לתעשייה ובנייה וללא יכולת לשווק את התוצרת. אם מעבר קרני לא ייפתח מחדש הכלכלה בעזה נמחקת מהמפה".
"1.4 מיליון יהפכו מקבצי נדבות"
אנשי העסקים הפלסטינים נרתמו למסע ההסברה שמארגנת העמותה הישראלית "גישה" - לשמירה על חופש התנועה של תושבי עזה והגדה - אשר הוקמה לפני שנתיים בידי פרופ' קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית. מנכ"לית העמותה, שרי באשי, ציינה כי הסגר משתק קרוב ל-80% מהמפעלים ומענפי החקלאות ברצועה וקיומם ש 85% מהתושבים - 1.4 מיליון נפש - תלוי במוסדות הצדקה או שהם נהפכים למקבצי נדבות.באשי מדגישה כי ישראל שולטת במרחב האווירי והימי של הרצועה וגם על הגבול עם מצרים שגם דרכו חל איסור על העברת סחורות. מעבר קרני היבשתי הוא המוצא היחיד לתנועת הסחורות, כך שישראל חייבת לפעול באופן מיידי לפתיחתו בתיאום עם גורמים בינלאומיים או פלסטיניים מהצד העזתי, בלי קשר לעמדתם הפוליטית. במקביל חייבת ישראל לשחרר מהמכס סחורות המיועדות לעזה. כל התנהלות אחרת מתנגשת, לדבריה, עם המשפט הבינלאומי והאמנות ישראל חתומה עליהן.
"ההתנתקות לא ניתקה אותנו מישראל"
אל-טלבאני אומר כי רק מעבר קרני בנוי למעבר בטוח של מאות משאיות ביום. מעברי סופה וכרם שלום מאפשרים רק טפטוף של משאיות בודדות. המפעל שלו גלגל מחזור חודשי של 3 מיליון שקל עד להתנתקות. פעולות האיבה הורידו את המחזור למיליון שקל ובחודש האחרון הוא שואף לאפס. "ההתנתקות הוציאה את ישראל מעזה אבל לא ניתקה אותנו מישראל", הוא אומר.
אל-טלבאני מדבר עברית רהוטה אותה למד בעבודתו בישראל מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כשמלאו לו 16. את מפעל הביסקוויטים החל בקטן ב-1977 במאפיה ביתית בהון עצמי של 3,000 לירות שקיבל במכירת הרכב הפרטי שלו. הוא פיתח אותו בעזרת המפעל האוסטרי "האס" לציוד אפייה שמשאיל לו את המכונות ומחדש אותן בלי שיזדקק לאשראי או לערבות בנקאיים. הוא גדל לבדו והיום גם חבר נשיאות לשכת המסחר של עזה. משפחתו מונה 2 נשים, 10 ילדים ו-20 נכדים.
לשאלה מדוע הוא מנסה ללחוץ על ישראל להסיר את הסגר שהוטל לאחר השתלטות החמאס על הרצועה, ולא מארגן קודם לחץ של בעלי העסקים ברצועה על החמאס להפסיק לאיים על ישראל בטרור ובהשמדה הוא עונה: "לא מקשיבים לנו ועוד מאיימים עלינו שנסתום את הפה. אני גם לא רואה שלאנשי העסקים בישראל יש השפעה על הממשלה. אם יכולנו להשפיע, מזמן היינו עושים את זה, אבל אצלנו עוד מאיימים שלא נתערב ושולחים אנשים שעלולים לפגוע בנו". הוא קיבל היתר כניסה לישראל והחמאס לא מנע את יציאתו כל זמן שהלחץ שלו להסרת המצור מכוון לישראל, ולא למי שגרם לו.
הוא עצמו היה אוהד של הפת"ח והיום אהדתו עשתה הסבה טבעית לשלטון החמאס. "גירוש הפתח החזיר לנו את הביטחון. הם ניהלו שלטון של פחד ושוחד והיו סוחטים אותנו ומאיימים על החיים. בפתח היו אנשים טובים, כמוני, אבל הרעים קילקלו והשתלטו. לא יכולתי ללכת לבנק להפקיד כסף בלי שומרי ראש. אחרי 7 בערב היה מסוכן לצאת מהבית. היום החיים יותר שקטים ובטוחים, אבל מה השגנו אם לא יהיה לאנשים מה לאכול?
"ישראל לא צריכה לחשוש מהחמאס. מה שהם מאיימים, הכל דיבורים. ישראל לא צריכה את ההכרה שלהם. אתם מדינה שכל העולם מכיר בה. הכלכלה שלנו צריכה להיות גם האינטרס של ישראל. אם יהיו לנו עסקים ולאנשים מה לאכול, הזמן יעשה את שלו לטובה ובסוף גם נגיע לשלום, אינשאללה".
