פותחים עונה ב-NFL: ניו אינגלנד פטריוטס

כנראה שלפעמים שווה להכניס ראש חולה למיטה בריאה. גם אם מדובר בראש קטן עטור ראסטות גדולות, ביניהן מקננים ציפורים, זבובים ועקרבים. גם אם ישאיר אחריו כדורי שיער על הסדין. אפילו אם מדובר ברנדי מוס. רק בשבילו, מוכנים הניו אינגלנד פטריוטס להסתכן וליהנות מלילה סוער, גם אם הסיגריה שידליק בבוקר שאחרי לא תהיה מאלו המותרות על פי חוק. "לכל היותר..." מניחים בפוקסבורו, "אם ייתפס מוריד כמה ראשים, נוריד את ראשו שלו. דין מיטה, כדין מיתה".

זו היתה בחירה מפתיעה, תמוהה ולא אופיינית מצד בעלי הפאטס רוברט קראפט ומאמנם ביל בליצ'ק, שהיו למודל של ניהול אופטימלי בספורט המקצועני בארצות הברית. סן אנטוניו ספרס? עם כל הכבוד למנכ"ל אר.סי. ביופורד, או ליו"ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי (שניהם הופיעו לצד קראפט במשאל חמישים מנהלי הספורט של מגזין 'טיים'), שלוש אליפויות בשש שנים ב-NFL, הן הישג גדול הרבה יותר ממה שהשיגו גאוני הכדורסל הללו בשנים האחרונות.

רוברט קראפט. ידיד אמת לישראל, לשחקנים ולגביע וינס לומברדי (רויטרס)

אז מה לעזאזל הביא יהודי טוב (ודרך אגב, תומך נלהב של ישראל) כמו קראפט לתת הזדמנות מחודשת לשחקן המתבגר השנוי במחלוקת, שבשנים האחרונות החריב את מינסוטה וייקינגס ואוקלנד ריידרס? אולי מכיוון שהוא סומך על יד ימינו בליצ'ק ועל התשתית הקבוצתית האיתנה של הפאטס, שמוכיחה עצמה כל פעם בשנים האחרונות. אולי זהו תסכולו של טום בריידי, הקווטרבק המהולל, שגילה מאוחר מדי כי אין לו למי למסור את הכדור - רגע לפני ההעפלה לסופרבול.

מוס הוא טראבל-מייקר פוטנציאלי, אבל אפילו לו אין ספק שהוא מגיע כשחקן משני. לא משנה מה יקרה, זוהי הקבוצה של בריידי. אולי זה מה שימתן את הווייד-רסיבר. גם אם לא, הפאטס ביצעו רכש גרנדיוזי השנה וסיפקו לקווטרבק אין ספור מטרות לצד מוס, עם ווס וולקר ודונטה סטולוורת'. הכל כדי שיהיה מרוצה, למרות שייתכן  שהוא רואה בעין פחות יפה צירוף בריידי נוסף לסגל...הטייט-אנד קייל בריידי. כל זאת, ואפילו עוד לא דיברנו על אדליוס תומאס, שחקן ההגנה הנחשק.

התקפה

במידה מסוימת התלונות של בריידי על חוסר בשחקני מטרה הביא לבעיה חדשה. עכשיו יש בקבוצה יותר מדי רסיברים מכל הסוגים והמינים. בליצ'ק ישבור את לבם של כמה מהם וישחררם ובריידי ישבור את הראש בניסיון למצוא שפה משותפת עם אלו שישארו (מה שבהחלט לא קל במקרה של מוס).

בריידי (משמאל) והחברים הנאמנים בקו ההתקפה (איי.אף.פי)

הפאטס לא רוצים שבריידי ישבור עוד איברים ולכן השאירו את קו ההתקפה שלם עם לוגן מנקינס, מאט לייט והמתאבק לשעבר סטיבן ניל. הטייט-אנד דניאל גרהאם יחסר. הוא החבילה השלמה. בן ווטסון ימלא את מקומו כתופס כדור, בריידי יעשה זאת כחוסם. הראנינג-בק הוותיק קורי דילון פינה את מקומו ללורנס מארוני, שמביא סגנון מהיר יותר, אך פחות אגרסיבי.

הגנה

רנדי מוס עשה הרבה רעש בגלל אישיותו האקסצנטרית, אבל אין ספק כי אדליוס תומאס הוא הרכש הכי חשוב של הפטריוטס. הוא כל כך מגוון ואתלטי ומתאים פיקס למערך המשתנה בתדירות של הגאון ביל. בדרך כלל, תומאס יתופקד כליינבקר לצד רוזוולט קולבין, טדי ברוסקי, מייק ורייבל וג'וניור סיאו, שנמצא הרבה מעבר לשיאו. מלפנים יפקוק וינס ווילפורק את קו ההגנה, כשריצ'רד סימור ימשיך בעבודתו המצוינת כאחד הדפנסיב-אנד'ס הטובים בליגה.

ביל בליצ'ק מתדרך את הליינבקרים סיאו ו-ורייבל (איי.פי)

הגדולה של בליצ'ק היא היכולת לשמור על תשתית יציבה, תוך ליקוט מתמיד של שאריות. זה בולט יותר מכל בסקנדרי. ברשימה נמצאים שחקנים מבוגרים ודועכים כצ'אד סקוט וריי מיקנס. הפאטס מייחלים לכך שאסאנטה סמואל יתרצה לבסוף ויחזור לשורות הקבוצה, למרות הסכסוך הכספי עמה. הוא הקורנרבק הטוב בנמצא. הסייפטי רודני האריסון חוזר מפציעה לא קלה, מה שמסביר מדוע נלקח עוד סיכון בבחירת הרוקי ברנדון מריוות'ר, עוד איש גאנג'ה מפוקפק. 

ספיישל טים

הפטריוטס גילו כי קשה אך אפשרי לנצח בלי אדם וינאטיירי, הרבה בזכות הסתגלות סטיבן גוסטקובסקי הצעיר. ג'וש מילר היהודי שומר אמונים לבוס בן עמו, הרבה בזכות היותו פאנטר אמין. ווס וולקר הגיע ממיאמי כמחזיר בעיטות חמקמק, לא פחות מכישורי תפיסת הכדור שלו. 

טום בריידי חותם על הקסדה ועל עוד אליפות מבחינתו (איי.אף.פי)

על שולחן ההימורים

ג'וקר: טום בריידי - הפספוס היחיד שלו היה כניסתה להריון של בת זוגתו בריג'יט מוינהן, חודש לפני פרידתם.

קלף מהשרוול: ווס וולקר - אם בריידי הוא רובוט-על, וולקר הוא רובוטריק. מהיר וחמקמק - הן כרסיבר, הן כמחזיר בעיטות.

רולטה: לורנס מארוני - קבוצה חפצת חיים זקוקה לשני נושאי כדור שמישים לפחות. אחרי עזיבת דילון, ועם כל הכבוד לקוין פולק, פציעה של מארוני משמעותה אובדן האליפות.

ערבוב החפיסה: עמדת הווייד-רסיבר - מוס, וולקר, סטולוורת' ו-וושינגטון דחקו הצידה את רשה קולדוול, צ'אד ג'קסון וג'באר גאפני. שלא לדבר על טרוי בראון בן ה-36. 

מה בקופה: עם הרכש המאסיבי, כל הישג מלבד סופרבול, ייחשב ככישלון.

לתגובות אישיות לכותב: bogen.blogen@yahoo.com