מלאו אסמינו מוצרים מופשרים

יש להניח שקיבותיהם של לא מעט בני אדם בישראל התהפכו קלות, או יותר מכך, לנוכח התמונות ששידר ערוץ 10 כקדימון לתוכניתו של אמנון לוי, "שומר מסך", ובהן נראו מוצרי מזון שאמורים להיות בקירור או בהקפאה עמוקה כשהם חשופים לשמש הקיץ הלוהטת והמפשירה. מוצרי מזון, בעיקר בשר, שאמורים היו להיות קשים ובמצב של הקפאה, נראו רכים למגע יד. מד הטמפרטורות שהוצג ליד חלק מהם הראה בשלב מסוים 20 מעלות צלזיוס, כאשר הקפאה עמוקה אמורה להיות מינוס 18 מעלות צלזיוס.

הרשויות המתאימות כבר נכנסו לתמונה, סחורה הושמדה, ואסם הזדרזה

וסגרה את המרכז הלוגיסטי שלה בפתח תקוה רגע לפני שהרשויות הורו לה לעשות זאת. גם המנכ"ל מיהר להתנצל כחלק מבקרת הנזקים. אבל כל זה, ככל הנראה, לא יעזור לאסם בטווח הארוך. כדאי לדעת, שלהתנהלותה של אסם יש היבטים לכאורה פליליים, והיא גם חושפת אותה לאפשרות שתוגש נגדה תובענה ייצוגית.

אשר לצד הפלילי, כמה הוראות חוק מאפשרות להגיש כתב אישום עקב מערכת עובדות כמו זו שנחשפה לכאורה בפרשה זו. יודגש, כי נכון לרגע זה לא ידוע על בני אדם שלקו בבריאותם עקב חשיפת מוצרי המזון הללו לשמש במשך שעות במרכז הלוגיסטי של אסם. במשרד הבריאות הסבירו, וכך עשו גם רופאים, כי חשיפת המוצרים לשמש עלולה לגרום להתפתחות חיידקים שפגיעתם רעה, ובאוכלוסיות חלשות – כגון ילדים, קשישים ומי שמערכת החיסונית בגופם חלשה (למשל, מי שמקבלים טיפולים כימותרפיים, אך לא רק) – הדבר אף עלול לסכן חיי אדם.

עם זאת, על מנת שהמעשים הללו יהוו עבירה, החוק אינו דורש פגיעה בפועל בחיי אדם או אפילו גרימת מחלה. פקודת בריאות הציבור (מזון) קובעת: "לא ימכור אדם מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת". בפשטות, די להראות – על פי סעיף זה – כי איכות המזון נפגמה, וזאת עקב "סיבה אחרת", שבמקרה זה יכולה להיות חשיפה ממושכת לחום השמש. הבעיה המרכזית תהיה ההוכחה כי איכות המזון אכן נפגמה, וכי הדבר אכן נבע מהחשיפה לשמש.

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון) קובע, ברוח דומה אך מרחיבה, תחת הכותרת "מזון נפגם": "לא ייצר אדם מזון, לא יעביר לאחר בשום דרך מדרכי העברה את הבעלות עליו או את ההחזקה בו, לא ירכשנו ולא יחזיקנו, לא יקבלו להחסנה או להובלה, לא יחסיננו ולא יובילנו..." אם "נתקלקל, הושחת או איכותו נפגמה מסיבה כלשהי". גם כאן די להוכיח כי איכות המזון נפגמה מסיבה כלשהי, וכאמור חשיפה לשמש היא סיבה לא מבוטלת.

לא נסתכן כאן בניחוש כיצד יפעל משרד הבריאות, והאם אמנם יפעל למיצוי החקירה והגשת כתבי אישום נגד האחראים למה שנעשה במרכז הלוגיסטי של אסם. נקווה רק שמישהו שם יבין ויפנים כמה בני אדם נחשפו בלי ידיעתם לתוצאות של התנהגות שהיא פסולה על פניה.

מה שכן, נראה שזה לא יהיה ניחוש פרוע במיוחד, כי כבר משעות הצהריים של אתמול ישנם עורכי דין אשר עמלים על טיוטת תובענה ייצוגית נגד אסם בגין פרשה זו. אחת העילות אשר יכולה לשמש כטיעון מרכזי לשם דרישת פיצוי מאסם לכל מי שרכש ו/או צרך את המוצרים שנחשפו לשמש, היא מה שמוגדר כפגיעה באוטונומיה של הרצון של הצרכנים, או אוטונומיה של הפרט.

בתמצית, בהקשר זה משמעות הדבר היא פגיעה ביכולתו של הפרט, האדם, לבחור מה יצרוך ומה לא. ובלשונה של שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, בפרשת הסיליקון שהוסיפה תנובה לחלב: "אנו עוסקים במוצר מזון. זכותם של צרכנים היא לקבוע מה יכניסו לפיהם ולגופם וממה יימנעו".

גם בפרשת אסם מתקיימים לכאורה מרכיבים דומים למדי לאלו שנחשפו בפרשת הסיליקון בחלב ששיווקה תנובה. תחושת הגועל, החששות מפני התוצאות האפשריות של צריכת מזון שאוחסן בניגוד לחוק, וכאמור ההטעיה כאילו הכל היה כשורה בתחום האחסנה בעוד בפועל לא כך היו פני הדברים – כל אלה עשויים להצמיח עילת תביעה שכבר מוּכרת היטב במשפט הישראלי.