קרן קיימת למי?

ח"כ אורי אריאל: גאה להיות יהודי

השבוע תמכו 64 חברי כנסת בהצעת חוק אותה יזמתי. במהלך ההצבעה, ולאחריה, הואשמנו אני וחבריי בגזענות. שקר זה דבר חמור, אבל בדרך כלל הוא בולט וקל לעלות עליו. לעומת זאת, אמירת חצי אמת מסוכנת יותר. על-פניו נראה הדבר נכון, וקשה מאוד למצוא את יסוד השקר. ההאשמות נגדנו חמורות, אך הן שקריות ומשוללות כל יסוד.

אנו מואשמים בחקיקת חוק עוקף בג"ץ (בג"ץ קעדאן). המדובר בערבי בשם קעדאן שרצה לגור בחריש, אבל שם נאמר לו שמקבלים ליישוב רק יהודים. הוא פנה לבג"ץ שהסכים עימו, וקבע כי המדינה מחויבת בשוויון, ואין להתנות מגורים במקום בגזע. אין לי כל כוונה לערער או לעקוף בג"ץ זה. כמדינה יהודית ודמוקרטית אנו מחויבים לפסק הדין, ולכן מנהל מקרקעי ישראל בשווקו את קרקעות המדינה נוהג בשוויון ומאפשר לכל אזרח, ללא קשר לגזעו, לגשת למכרזים וחכירה.

בשנת 2004 הוגש בג"ץ נוסף, שעדיין עומד בדיון, נגד מנהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל בדרישה לחייב אותם לאפשר לערבי חכירה של אדמות קרן קיימת לישראל. הצעת החוק שלי מתייחסת למקרה זה, בו מינהל מקרקעי ישראל שהוא גוף ממשלתי, מתפקד לא כזרוע הממשלה אלא רק בתפקידו כמשווק קרקעות קק"ל.

הסדר זה בין קק"ל ובין מנהל מקרקעי ישראל נחתם באמנה בשנת 1961. המדינה וקק"ל החליטו לחסוך בעלויות תפעול, וכיוון והמדינה משווקת קרקעותיה בעזרת המינהל, הוסכם שהמינהל יטפל, תמורת תשלום, גם בקרקעות קק"ל. לטובת כך נחקק חוק שמסדיר את הנושא.

ברור היה אז לכל וכפי שאמר זאת ח"כ יעקב חזן, ממפ"ם השמאלנית, שיש הבדל גדול בין קרקעות המדינה - המחויבות בשוויון, לבין קרקעות הקק"ל - שהן קודש לעם היהודי.

בשנת 1901 ייסד הקונגרס הציוני את "קרן קיימת לישראל" שתהיה גוף שיגאל קרקעות עבור העם היהודי. גאולת הקרקע נעשתה בכסף שהגיע מתורמים רבים, ובעצם כמעט בכל בית יהודי הייתה הקופסה הכחולה, שבה כבמין טקס דתי שלשלה המשפחה מטבע למטבע בשותפות לחזון גאולת העם היהודי. המהלך הצליח ואכן הקרקעות שנקנו בעזרת תרומות אלו היוו את הבסיס להתיישבות היהודית בארץ ישראל.

קק"ל היא חברה פרטית, חברה שנוסדה עם מטרות מאוד ספציפיות - גאולת קרקעות עבור העם היהודי. אין שום חוק שיכול לקבוע לחברה פרטית למי להחכיר את קרקעותיה.

אבל יש פה נקודה יותר קריטית. השמאל הקיצוני, מתוך שנאה עצמית, הולך למהלך של הריסת העם. אין עם יהודי, יש מדינת כל אזרחיה. בכל פעם שמישהו מעז ומצהיר על יהדותו - הוא נאשם בגזענות. אין אמירה חמורה יותר. אפילו הנשיא האמריקני, עם כל טעויותיו בנאומו האחרון תוך כדי דבריו החמורים, התחייב לשמור על ישראל כמדינה יהודית. אנחנו יהודים, ואנחנו לא צריכים להתנצל כל פעם שאנו אומרים זאת.

העם היהודי לפני כמאה שנה הקים את הקרן הקיימת לישראל, להבאת הגאולה. הגאולה באה. אומנם חלקית, אומנם ארוכה היא הדרך, אבל העם היהודי חזר. יש עדין עבודה רבה, ואנחנו נרתמים אליה בהבנה ובאהבה.

כשהגשתי את הצעת החוק, ידעתי שהיא צודקת, הערכתי שהיא גם תעבור את הקריאה הטרומית. היה לי חשוב שהיא תעבור ברוב גדול, רוב מכריע. אני שמח שחברי הכנסת הצטרפו אלי ואמרו בקול רם: אנחנו חלק מהעם היהודי, ואנחנו לא מתביישים בכך ולא רואים צורך להתנצל. מעטים חברי הכנסת שהתביישו ביהדותם והתנגדו לחוק.

אני מאמין שהעם היהודי לא ירשה למיעוט הצעקני, הסובל משנאה עצמית, להרוס את העם. אני מאמין שלמרות החשיפה הרבה שהם מקבלים, העם היהודי גאה ביהדותו וימשיך לשמור עליה. הצעת החוק תעבור את כל שלבי החקיקה, וכך גם יפסוק בג"ץ בעתירה המדוברת.

העם היהודי החזק והנחוש ימשיך לאפשר לאזרחים נוספים זכויות, אך לא ייתן שישדדו את מה שהיה שלו מאז ומעולם. "בארץ ישראל קם העם היהודי..." 

הכותב הוא יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל

דרור אטקס: כבשת הרש

כנסת ישראל הצליחה להעמיד סימן שאלה נוסף ביחס ליכולתן של שתי ההגדרות שמדינת ישראל אוהבת להתהדר בהן, "יהודית ודמוקרטית", לדור בכפיפה אחת. ברוב של 64 נגד 16 אישרה הכנסת בקריאה טרומית חוק עוקף בג"ץ, אשר מטרתו המוצהרת היא לעגן בחוק את זכותה של הקרן הקיימת לישראל להחכיר את האדמות הרשומות על-שמה ליהודים בלבד.

ראוי לציין כי המצב החוקי מאז שנת 1961 הוא שמנהל מקרקעי ישראל מנהל את האדמות שקק"ל טוענת כי נקנו על-ידה בעבור יהודים בלבד, בכסף מלא. כך כותבים יחצני קק"ל בעניין זה באתרם: "בבעלות קק"ל כ-2.5 מיליון דונם. כמיליון דונם נרכשו ע"י קק"ל בכספי יהדות העולם עוד בטרם קום המדינה. כמיליון ורבע דונם נוספים רכשה קק"ל בשחר ימיה של המדינה, בכסף מלא..."

רק שפרט קטן נשכח מזיכרונם של היחצ"נים הנאמנים והוא שהקרקעות שנמכרו לקק"ל "בשחר ימיה של המדינה", היו קרקעות של פליטים פלסטינים אשר בן גוריון דאג למכור לה בנזיד עדשים. בן גוריון, שרצה להרחיק את הממלכתיות הישראלית הצעירה מהנושא הלא סמפטי של עיסוק בנכסיהם של ההפליטים פלסטינים, ידע לאיזה גוף ציבורי עליו להעביר את העיסוק בנושאים אלו.

כך התקבעה מציאות שבה גוף שהוקם בשנת 1901 על-מנת לסייע ליהודים נרדפים וחסרי מדינה לקנות קרקעות בארץ ישראל, הלך והפך לגוף ציבורי עתיר כח, הממשיך להחזיק באג'נדה אנטי-אזרחית ואנטי-שוויונית, למעלה ממאה שנים לאחר היווסדו ושעה שהנסיבות ההיסטוריות השתנו ללא היכר. כל זאת, תוך הפרחת קריאות צדקניות בדבר מחויבותו לערכי הדמוקרטיה.

על-מנת להסביר את נחיצותו של החוק החדש, מביאים יוזמי החוק (המתואמים עם קק"ל), חברי הכנסת כחלון, אלקין ואריאל, "תנא דמסייע" (ואם אפשר אחד מהשמאל אזי מה טוב), בדמותו של מנהיגה ההיסטורי של מפ"ם, יעקב חזן. בדברו על אדמות קק"ל, ערך חזן את השוואה מופרכת מיסודה: "אדמות הקרן הקיימת, שנרכשו בכספי העם היהודי, הן קודש להתיישבות היהודית, כמו שה'ווקף' המוסלמי הוא קודש לסיפוק צרכיה הסוציאליים של העדה המוסלמית..."

אך במידה ויש מקום להשוואה עם התופעה של נכסי "הווקף", אזי ההשוואה המתבקשת היא דווקא עם התופעה המקבילה בהיסטוריה היהודית המתקיימת גם היום, הלא היא "ההקדש". על-פי כללי "ההקדש" היהודי, בדומה ל"ווקף" המוסלמי, רכוש שהוקדש למטרות פולחן דתי אינו יכול לשמש עוד בעתיד למטרות שאינן דתיות.

ישנו כמובן מסר עמוק שיוזמי החוק מבקשים להעביר בבוחרם לגזור גזירה שווה מתופעת ה"ווקף" המוסלמי לשאלת אדמות קק"ל: יוזמי החוק גורסים כי על מדינת ישראל הריבונית, בת שבעה מיליון אזרחים שחמישית מהם הם ערבים, להמשיך ולערוך שיקולים הזהים לאלו שנעשו במשך מאת שנים על ידי מנהלי הקדשים שונים.

אין צורך לומר כי מדינה כזו לעולם לא יכולה ולדידם של יוזמי החוק אף לא אמורה, להתנהל על-פי עקרונות אזרחיים של שוויון. מכאן שכל ההכרזות על מחויבותה של קק"ל לערכים של שוויון ודמוקרטיה, ריקות מכל תוכן. אדרבא, המצב אותו הם שואפים לקבע באמצעות יוזמת החוק, הוא המצב הפרה-ריבוני שבו לכל קהילה "הקדש" המיועד לצרכיה בלבד.

יתכן ועמדתם של קק"ל ויוזמי החוק היתה קצת פחות סובלת מצביעות, אילו האדמות שאכן מצויות בבעלות המדינה (להבדיל מאלו שבחזקת קק"ל), היו מוקצות לערביי ישראל באופן שמתקרב להיות שוויוני. אך המצב כפי שהבהירה היטב ועדת אור שחקרה את הרקע לפריצת מאורעות אוקטובר 2000, הינו ש"יישובים ערביים רבים 'הוקפו' בשטחים כמו אזורי ביטחון, מועצות אזוריות יהודיות, גנים לאומיים ושמורות טבע, כבישים מהירים וכיוצא באלה, המונעים או הפוגעים באפשרות התרחבותם בעתיד".

בהקשר זה, ברור כי הקק"ל היא זרוע מעין ממלכתית אשר מדינת ישראל עושה בה שימוש על-פי צרכיה, במטרה להמשיך ולהחליש את אחיזתה בקרקע של הקהילה הפלסטינית החיה בארץ. אותו דבר עושה מדינת ישראל, כפי שחברי הכנסת אלקין ואריאל הגרים בהתנחלויות יודעים היטב, גם ממזרח לקו הירוק. אלא ששם זה בדרך כלל התרחש בעשורים האחרונים, דווקא בגיבוי בג"ץ, אשר אותו יוזמי החוק מנסים עתה לעקוף.

לסיכום, בניגוד לטענתה של קק"ל כי אדמותיה הן "אדמות העם היהודי", ישנן דוגמאות למכביר של גויים גמורים (לרוב ממוצא רוסי), החיים בשלווה בישובים שהוקמו על אדמות קק"ל. המסקנה היא שעל-מנת לשבת לבטח על אדמות אלו לא חייבים בהכרח להיות יהודי, פשוט אסור להיות ערבי.