ט' באב, האלטרנטיבי
ארגון "זוכרים" מחפש תמיד את אלה ש"לא מתחברים". ביום הזיכרון לחללי צה"ל הוא יזם עצרת מיוחדת לחרדים. מחר הוא ינסה לקשור ב"חאן" הירושלמי את הציבור החילוני לחורבן בית המקדש
"ואחרי זאת פרצו כנחל ברחובות, והכו בחרב את כל הנופל בידם, והמיתו אנשים לאין מספר, ושרפו את הבתים באש על הנמלטים בתוכם ... ומצאו את החדרים מלאים חללי רעב ... וכל הנמצא נדקר בידיהם. הם הקימו תלי חללים ברחובות והציפו את כל העיר במצולת דם, עד אשר כיבה הדם את הלהבה במקומות רבים".
התיאור ה'שואתי' של חורבן בית המקדש, מתוך הספר "מלחמות היהודים", היכה בשנה שעברה בדב קלמנוביץ', שלפתע הבין כי תשעה באב הוא זמן זיכרון לא רק של אבנים אלא גם של אנשים. "באותו רגע רציתי לזעוק את זעקת כל אותם הרוגים שנעלמו מהשיח ומהמחשבה", הוא משחזר, ומחר גם יקיים. כשמאחוריו שלושה ניסיונות מוצלחים לחבר את הציבור החרדי ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, פונה קלמנוביץ', יחד עם ארגון "זוכרים" שבראשותו, למיזם הבא: תחת הכותרת "תשעה באב בסגנון אחר" יארח מחר "תיאטרון החאן" הירושלמי את הטקס האלטרנטיבי הראשון של הארגון לציון חורבן הבית, הפעם בניסיון לדבר דווקא אל הציבור החילוני. את צמד המילים 'בית המקדש' כמעט שלא תמצאו במודעות ובניירות העמדה שהוכנו לקראת האירוע - מוות, רצח עם, עבדות, רעב ושכול דווקא כן.
אחרי הרבנים ישראל מאיר לאו, יצחק דוד גרוסמן ומרדכי אלון, שחיברו בימי הזיכרון האחרונים גם את הציבור החרדי לחללי צה"ל, יהיה זה מחר הפילוסוף פרופ' אסא כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל ואב שכול בעצמו, שינסה לקשור את הציבור הכללי לתשעה באב, באמצעות דיון על אבל אישי, לאומי ועולמי. עוד ישתתפו באירוע: ח"כ מנחם בן ששון - פרופ' להיסטוריה, שיסביר כיצד ומדוע "העבר שזור בהווה", ויהודה וקסמן, אביו של נחשון שנחטף ונרצח על ידי מחבלים סמוך לרמאללה. בנוסף, יוצג במהלך הערב המחזה 'מישהו נפל', העוסק בהתמודדות עם אבל והקשרו לתשעה באב.
זוכרים, בלי הפרצופים והשמות
דב לקמנוביץ' (50), רו"ח לפרנסתו, מוכר יותר כפצוע הראשון של האינתיפאדה הראשונה. לפני 19 שנה ספגה מכוניתו בקבוק תבערה, שעה שעשה את דרכו לביתו שביישוב בית אל. כנגד כל הסיכויים הצליח קלמנוביץ' להשתקם מכוויות בדרגה 3 שפגעו כמעט בכל גופו, ומאז הוא מקדיש את עיקר זמנו לעשייה ציבורית למען נפגעי טרור. פניו של דב שנשרפו מצולקות עד היום, וזו אולי הסיבה להתעקשותו להיתפס קודם לאש שאכלה בבני האדם, ולא לזו ששרפה את בית המקדש."הקטע המצמרר ההוא של יוסף בן מתתיהו גרם לי להבין שתשעה באב נועד להנצחה וזכירה גם של הפרט, גם אם איננו מכירים את הפרצופים והשמות", אומר קלמנוביץ'. לדבריו, התיאור על דם היהודים שכיבה את האש מלמד כי הטרגדיה האנושית הייתה קשה לא פחות מזו של חורבן הבית, "מאז קום המדינה הוצאנו מהתודעה את האנשים. בזיכרון הלאומי זכרנו רק סמלים, רק מיתוסים. בתשעה באב אנחנו צריכים לתת ביטוי גם לאובדן, לשכול, לבכי וליתמות. זיכרונות אלו יפעלו עלינו כך שנזכור את הדרך שהלכנו בה ונזכור את הדרך שעוד לפנינו".
עוד הוא ביקש להזכיר, כי בין הקינות שנאמרות בתשעה באב יש שעוסקות גם בגירוש ספרד, וראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין, אף ביקש לציין ביום זה גם את זיכרון השואה – "הכל מעיד על החיבור עבר-הווה-עתיד".
"תשעה באב בסגנון אחר" יתקיים מחר (יום ב') בשעה 20:00 בתיאטרון החאן בירושלים. הכניסה חופשית.
על אבל אישי ולאומי. אסא כשר
צילום: חיים צח
ט' באב בכותל
צילום: איי פי
קלמנוביץ'. "עבר, הווה, עתיד"
מומלצים
