לנצ'יה הולכת הביתה

שיווק מכוניות לנצ'יה בישראל יופסק באופן לא רשמי בימים הקרובים, זאת לאחר שייצור הקאפה, מכונית הדגל של חטיבת הפאר-סלון בפיאט, הופסק לאחרונה. במלאי של היבואן בארץ אגב, נותרה כעת מכונית אחת בלבד. בינתיים מצהיר היבואן בעקשנות כי לנצ'יה לא עוזבת אותנו לשום מקום, וכי למעשה בתכנית הזרמת דם חדש למותג עם הליברה החדשה, מחליפת הדדרה.
הליברה אמורה הייתה לעשות ללנצ'יה את אותם דברים טובים שעשתה ה-156 לאלפא. זאת אומרת, שיפור תדמית מוניטין בעיקר. אך מחירי הליברה בשלב זה גבוהים מדי, ולדעת היבואן אין לה על כן סיכוי להצליח בשוק הישראלי. כך שהצפייה כרגע היא דווקא לנחיתת הדיאלוגוס, זו האמורה לרשת את הקאפה. המכונית הגדולה נחשפה בינתיים בתערוכות רכב רק כמכונית תצוגה ולא בעיצוב סופי, אך מקורות בחברה מוסרים לנו כי תוך שנה היא תושק רשמית, ועמה מתכנן היבואן לחדש את הגעת דגמי לנצ'יה לארץ.
יחד עם זאת, היבואן אינו פוסל גם אפשרות לייבא את מחליפת האפסילון הקטנה, שתוצג כנראה לקראת הקיץ בתערוכת ז'נווה או טורינו. הדגם הנוכחי לא הגיע ארצה עקב מחיר גבוה מדי אשר, יחד עם מרכב שלוש דלתות בלבד, יכול היה ליצור בעיה שיווקית קשה. החדש לעומתו יבוסס על הפונטו החדשה והמצליחה, והיבואן מקווה לתג-מחיר סימפטי יותר, אם כי ברור כבר עכשיו כי אין סיבה לתכנן על להיט מכירות היסטרי.
עם זאת, בסמל"ת לא מודאגים מהפסקת יבוא המותג לארץ. הם מזכירים שגם באלפא רומיאו הייתה הפסקה של שנתיים בין ירידת ה-164 מפס הייצור ועד ההשקה העולמית של ה-166, עובדה שלא הפריעה למותג לחזק עצמו אצלנו. "לנצ'יה" כך הם מסבירים "נמצאת כיום בדיוק במצב בו נמצאה אלפא. היא נמצאת בעיצומו של תהליך החלפה סיטונית של מבחר הדגמים, שיעשה אותה לבסוף מושכת יותר. בכל מקרה, לנצ'יה תחזור בגדול רק בעוד שנתיים".

קאפה

ההודעה על הפסקת ייצור הקאפה, כחמש שנים לאחר הצגתה, לא הפתיע איש בעולם הרכב. מכונית הסלון המפוארת של לנצ'יה לא הצדיקה את ההשקעה והתקוות שתלו בה, בעיקר עם נתוני מכירה נמוכים בהרבה מהצפוי. גם בארץ, לא תופתעו לשמוע, לא הצליחה המכונית לשחזר את ההצלחה לה זכתה התמא המיושנת יותר, במיוחד בגלל מחיר יקר לעומת קודמתה, מראה שמרני ותדמית לא מספיק יוקרתית.
הגעתה של האלפא 166 סתמה את הגולל על סיכויי ההצלחה. מעבר לכך, נראה כי פיאט לא השכילה לחזות את השינוי שעבר פלח שוק זה, כאשר מרבית מכוניות הסאלון שאינן מתוצרת גרמניה (ב.מ.וו, אודי, מרצדס, או לכל היותר וולוו השוודית) פשוט אינן מעניינות את הלקוחות.
אגב, לנצ'יה לא הייתה היחידה לסבול משינויים אלה בטעמם של הלקוחות. פורד הספיקה בינתיים להעלים את הסקורפיו מהמדף, סיטרואן ביטלה את ייצור ה-XM, פיז'ו לא בדיוק חגגו עם נתוני המכירות הפושרים של ה-605 וגם רנו לא ממש יצאו מגדרם לאור הצלחתה הבינונית בלבד של הספראן. לנצ'יה אמנם ניסתה מעט עם גרסת קופה, אך זו לא עניינה איש בבחינת - מעט מדי ומאוחר מדי. נקודת האור היחידה בכל העניין המעציב הוא כי אותה קופה, אשר הצליחה לשכנע רק כמה מאות נהגים מאז הוצגה, תחשב כנראה למכונית לאספנים תוך שנים מעטות.

היסטוריה בקצרה

לנצ'יה נחתה בארץ לראשונה בתחילת שנות השבעים ויובאה על-ידי טלקאר, היום נציגי דייהטסו ודייהו. עיתוי ההגעה לא היה מוצלח במיוחד, בעיקר מכיוון שהמכונית עמה התייצבה החברה בארץ ענתה לשם בטא. זו הציעה אמנם ביצועים לא רעים, אך החלידה בקצב מהיר להדהים. כדאי לזכור כי אותן בעיות חלודה חמורות השפיעו על תדמית החברה שנים ארוכות לאחר מכן. גרסת הקופה לבטא, עם עיצוב מושך, הפכה חביבה על חובבי הגה צעירים וסייעה לא מעט בהקניית תדמית ספורטיבית ליצרן.
מאוחר יותר, בתחילת שנות השמונים, זכתה לנצ'יה להצלחה מסוימת עם הדלתא הקומפקטית. אך שוב נקלעה למשבר כאשר אחותה בעלת ארבע הדלתות, הפריזמה, סבלה מבעיות חמורות בגרסה האוטומטית. גם הדלתא אינטגרלה האגדית עלתה ארצה (בבודדות אמנם), אך הצלחתה בשדות הראלי העולמי לא סייעה במכירות המקומיות. סוף שנות השמונים סימל את הגעת האוטוביאנקי החדשה, ה-Y10, שבשווקים רבים כונתה לנצ'יה. נתוני המכירות היו טובים בתחילה, אך בהמשך, לאחר קבלת הסמל של לנצ'יה ומחיר בהתאם, ירדו מהותית. בתקופות מסוימות הופסקו כליל.
בתחילת שנות התשעים זכתה התמא להצלחה לא מבוטלת, בעיקר תודות למחיר תחרותי מול משפחתיות גדולות ומאובזרות מיפן, שכונו אז מכוניות מנהלים. גרסת הטורבו הפראית, עם אופי ייחודי, ביצועים מסמרי שיער ותיבת הילוכים ידנית, זכתה לקהל נאמנים לא גדול אך קנאי, שדבק בה למרות צרות מכאניות. כאמור, הקאפה לא הצליחה לשחזר זאת. אגב, הדדרה שנמכרה במהלך שנות התשעים וסבלה מרבית הזמן מהיעדר תיבה אוטומטית בהיצע, זכתה ללא יותר מהתעלמות כמעט מוחלטת מצד הנהג הישראלי.