אז שכחנו לאהוב? מה קרה? קחי פרח ותשתקי!

באמת לא נעים להיות הרשע (סתם... בעצם די נעים), ואתמול לא רציתי להשבית את השמחה הכללית, אבל אני חייב, פשוט חייב לשאול: כאילו, מה הסיפור הזה של חג האהבה?

את מנהגי חג האהבה ייבאנו, כמו כל דבר רע, מהאמריקנים. האמריקנים, אתם מבינים, הם אומה עם היסטוריה קצרה. בלוח השנה אמנם מופיעים להם כל מיני תאריכים למסיבות, אבל נשארו להם כמה "חורים", אז הם פיתחו את יום ולנטיין. בכל מיני מדינות בעולם יש יום שנקרא יום ולנטיין. ב-12 ליתר דיוק. באף אחת הוא לא קשור לאהבה ולרומנטיקה, אם כי הרבה מנסים למצוא קשר.

רק כדי שנהייה הוגנים, אז ט"ו באב הוא חג שלנו עוד לפני כל המצאה מסחרית זולה. ט"ו באב חל בליל הירח המלא הסמוך ליום הארוך ביותר בשנה, תאריך שנהגו לציין אותו בדתות פגאניות רבות. חז"ל קבעו חג בתאריך זה, ואף מצאו במסורת שש סיבות: מחילת מתי-מדבר ("חטא המרגלים"), הפסקת כריתת העצים לבית המקדש, קבורת הרוגי מרד בר כוכבא, ביטול הפרדיסאות (אל תשאלו אפילו), התרת נישואים עם בני בנימין (קודם היה עליהם חרם, בגלל פרשת אונס מלוכלכת של מישהי משבט יהודה – פרשת פילגש בגבעה) והתרת נישואים בין השבטים, עניין שהיה בעייתי קודם לכן בגלל אי-אלה חוקי ירושה. אז כפי שאפשר לראות, רק לשני הצידוקים האחרונים יש רקע רומנטי, וגם הוא, איך לומר, מפוקפק למדי.

15% מהנשים שולחות לעצמן פרחים ביום הזה

האמריקנים, שיהיו בריאים, מעבירים לנו הרבה חוליים שלהם. אחד הראשונים שייבאנו בשמחה, וכמה שזה מרגיז שזו בדיוק החולשה שהיא בניגוד מוחלט לרוח האהבה - האהבה לכסף. אז ככה: ביום ולנטיין הרחובות מלאים באנשים עם פרחים. כולם קונים פרחים. לנו יש יום כיפור? להם יש את ולנטיין. קחי פרח מותק, סליחה ותשתקי. 15% מהנשים שולחות לעצמן פרחים ביום הזה, סתם שתדעו. רוצים פיסת טריויה רשמית, מהאתר של מגדלי הפרחים האמריקנים? 40% מהמחזור שלהם בחגים זה מהפרחים של ולנטיין. הנקמה המתוקה שלי היא שרוב האמריקנים מן הסתם לא יודעים שרוב הפרחים שנמכרים שם הם בכלל יבוא מקולומביה.

עוד משהו: יצרני כרטיסי הברכה. לתת לכם מספרים, או שתנחשו בעצמכם? מיליארד כרטיסי ברכה הם מוכרים בשנה. יש להם את ירידה במכירות אחרי חג המולד? אז כבר אין להם. בפברואר יש את ולנטיין.

יצרני השוקולדים? חפשו בעצמכם, כי בטח הבנתם את הפרינציפ.

רק עוד נתון אחד אחרון: 84% מהאנשים חוגגים את החג הזה. מתוכם, 60.9% הוציאו בחג הקודם 100.89 דולר. אתם מבינים מי דחף לייצר יום אהבה? אז חג ולנטיין הוא חג האהבה האמריקני, כי הם אוהבים את הכסף של כולם. ואת זה הבאנו גם אנחנו, וקראנו לו יום האהבה.

ליהודים יש ימי זיכרון. כשאנחנו מאבדים מישהו, אנחנו דואגים שבאותו יום כל שנה נעלה לקבר, כדי שהוא שאיננו ואנחנו נזכור. אז שאני אבין, אני צריך את יום האהבה כדי לזכור שאני אוהב אותך? כי אם כן אולי כדאי שקודם נעשה את טקס הקבורה.

כי שכחנו. שכחנו לאהוב ביום יום. כי אנחנו מחפשים זיונים. כי אנחנו הולכים למילואים. כי הבוס צורח עלינו. כי מס הכנסה יורד עלינו. כי החמסין ייבש לנו את המוח. אז שכחנו לאהוב? מה קרה? קחי פרחים ותשתקי!

תסעו מחר, החוף יהיה פנוי, יין, אולי שוקולד, משהו

אבל כמובן, יש גם את החדשים. אלה שעוד באמת אוהבים חזק. אז את האמת? זה שתסעו לחוף בכנרת, זה מה שיראה לבן הזוג שלכם שאתם אוהבים? כאילו, בול היום? אז מה קרה? תסעו היום, תסעו מחר, החוף יהיה פנוי, יין, אולי שוקולד, משהו, תוכלו להיות ביחד וליהנות מזה שאתם אוהבים, בלי כל בלבולי המוח האלה של חג האהבה.

לפי דעתי, ככה בכלל זה צריך להיות, יום האהבה:

1. ביום אקראי, שרק אתם בחרתם. פעם בחודש או פעם בשבוע או מתי שבא לכם. לא ענייני.

2. זה צריך להיות בהפתעה. כי אם אתם אומרים להיא שאיתכם "היי, בשבוע הבא אני אפתיע אותך באהבה", זה אותו דבר כמו יום האהבה הרשמי. אז נגיד, בחמש וחצי אחרי הצהריים? כשהיא כבר כרגיל בשעה שלא מזיז לה שאתה קיים, בטטה על הספה, והיא בכלל רוצה לעבור למכנסי טרנינג קרועים ולראות טלוויזיה? זה הזמן.

3. יום האהבה ויום הזיונים זה לא אותו דבר. האמת? טעיתי. כן, אם תקפידו, אז אולי ייצא לכם גם מזה. אבל אם זה מה שאתם מחפשים, אז יש בעיתון מודעות – יותר בזול!

4. עכשיו, אם אתם לא רומנטיים, אז לא באמת יעזור לכם, אבל אם אתם רוצים יום אהבה? אז תזכרו במה שקראתם בספרים שתיארו אהבה, וכשאף אחד לא ראה, חשבתם שזה תיאור נכון. וזה הזמן. זה הזמן להגיד לה, כי לא אמרת לה כבר המון זמן. ולא "אני אוהב אותך, חייב לרוץ". כדאי להסתכל עליה באותה הזדמנות. יכול להיות שתזכרו למה אתם יחד.

5. צאו לאיזה מקום אולי? הפרחים בסלון זה יופי, אבל הם בול מול הטלוויזיה. יש חוף, הידעתם? הייתם מאמינים שבדיוק היום יש שם סרט על השקיעה והכניסה חינם?

6. אם אני צריך להמשיך אז פיספסנו, כי אני יכול לעשות את יום האהבה עם הזוגה שלכם. התפקיד שלכם הוא לשכנע אותה שהיא לא תחגוג אותו איתי בשנה הבאה. תחשבו ככה, והכל יילך 10! מבטיח!