זה מה שחסר לי, לארח את הבוסית בחדר במלון (ורדה 1)

היא לא ממש התעניינה, והבנתי שאני עם קידום לא חוזר משם

הלכנו ברגל למסעדה תאילנדית שהיא הכירה. עד שהגענו כבר היינו די נחמדים אחד לשניה וקצת נרגעתי. אני כל הזמן סחבתי את השיחה לענייני עבודה, כי רציתי להראות לה כמה שאני מסור. היא לא ממש התעניינה, והבנתי שאני עם קידום לא חוזר משם.

כשחיסלנו את הבקבוק וסיימתי לספר לה מה היה ומי נגד מי, היא קמה להביא בקבוק נוסף. היא חזרה עם בקבוק שהיה מאוד קר. איך אני יודע? כי היא הגיחה מאחוריי והצמידה לי אותו בהפתעה לצוואר. קפצתי. בטח שקפצתי. לא כל כך מהקור, אלא יותר מזה שהבוסית שלי משתעשעת איתי. אז הושטתי באינסטינקט את היד להרחיק את הבקבוק, והיד שלי נפלה על שלה. היא כבר היתה בתוך המשחק, כי היא התאמצה להצמיד אותו לצוואר. אז הסתובבתי, וכשהסתובבתי היא פתאום התכופפה ונתנה לי נשיקה.

קפאתי.

היה שקט מחריש אוזניים. היו לי שניה או שתיים להחליט מה אני עושה. כן, יכולתי להתנגד. יכולתי לא להגיב ולהישאר קפוא לנצח. אבל זה היה מהמצבים שרציתי שלא יהיו מוזרים ומובילים לאבדון. אז אחרי ההלם הראשוני, כמעט באילוץ, השתתפתי בחגיגה.

בלי להסיר את השפתיים שלה משלי, היא זזה לצד הכורסה והתיישבה עליי מהצד והתחילה להתגפף איתי. אין לי מילה אחרת. התגפפה. התמזמזה, ואני מודה שרציתי שזה לא ייגמר. לא בגלל העניין עצמו, כמו בגלל שלא רציתי שנחזור למצב שהפיות שלנו יהיו מנותקים ומישהו יצטרך להגיד משהו.

אז תוך כדי שהיא התקדמה והיד שלי כבר היתה עמוק תחת החולצה שלה, היא ניתקה את עצמה, ולפני שהיתה לי הזדמנות להיכנס למבוכה של אולי בכלל היא רואה את זה כאילו אני הולך יותר מדי מהר, היא קמה ואמרה "בוא".

היא נעמדה מולי והתחילה להפשיט אותי

אחרי הכל, היא הבוסית. אז קמתי והלכתי אחריה למיטה. היא נעמדה מולי והתחילה להפשיט אותי. אז עשיתי אותו הדבר, כי לא רציתי להיראות חסר תועלת. נשכבנו על המיטה. היא צחקה ואמרה שאולי הסופשבוע לא יהיה משעמם אחרי הכל.

היא טרחה להגיד לי מה היא רוצה ומה היא אוהבת. כל הזמן היא נשארה מהצד הנכון של הגבול הדק של בין שזה ישמע כמו הוראות ופקודות לבין רמיזות ארוטיות. היא טרחה לספר לי על אהבתה למין אוראלי. לקבל, כמובן. והסתבר שהיא באמת אהבה את זה. כל קומה 27 של המלון יכולה להעיד. ואחרי שהיא גמרה היא שכבה על הגב וטרחה להגיד לי שאחרי שהיא גומרת פעם אחת, היא יותר בקלות יכולה לגמור עוד כמה פעמים. ולזה גם קומה 26 הסכימה. ואז היא ביצעה בי את שאר זממה, שעכשיו כבר היה גם זממי שלי, ושכבנו רפוסים ואפוסי כוחות, אחת על השני.

אמרתי שיותר טוב שאני אזוז, והיא היתה נחמדה וירדה ממני. לא ידעתי איך להתייחס אליה בזמן שחלף בין שהיא ירדה ממני עד לשלב שאהיה מחוץ לדלת. זה לקח שנה. רציתי להיות כבר בחדר שלי, אבל לא רציתי שזה ייראה כל כך בולט שאני טס משם. אז שילבתי בין ריצה לאדישות והתלבטתי אם לתת לה נשיקה או מה? היא פתרה את הבעיה, וליד הדלת, שהיא החזיקה פתוחה כאילו לא אכפת לה שכל מי שעובר במסדרון יראה אותנו, נתנה לי נשיקה ואמרה שהיא תתקשר אליי בבוקר.

היא לא התקשרה, ויותר משהייתי רגוע מזה, הייתי מתוח מזה. כן, ככה זה היה. לא רציתי שהיא תתקשר, כי זה היה בניגוד לכל מה שהשכל שלי אמר לי, מה גם שלא היה לי משהו מיוחד אליה. אבל זה שמצאתי את עצמי עם הביג בוסית במיטה ממש לא עשה לי טוב. מצד שני, זה שהיא אמרה שהיא תתקשר והיא לא התקשרה הדאיג אותי. מאוד. אז הייתי קרוע בין הרצון שלי להיעלם לבין הצורך לשמוע ממנה, כדי לדעת שהכל בסדר.

עשיתי משהו מטומטם ועליתי לקומה של האלוהית כדי להקשיב מעבר לדלת. לא יודע מה חשבתי לשמוע, אבל לא שמעתי כלום. בלי לחשוב דפקתי על הדלת, די חלש. לא היתה תשובה. אז הלכתי למעלית, וכשהדלת נפתחה היא יצאה ממנה.

ברגע שהיא ראתה אותי, נרגעתי. היא מיד חייכה, והיה ברור לי שאין בעיה. רק שעכשיו המצב נראה הפוך. כי אחרי שהיא אמרה שלום מופתע, היא שאלה מה אני עושה פה. עשיתי את הדבר היחיד שעלה בדעתי. שיקרתי. "אני לא מוצא את הארנק שלי", עניתי, "חשבתי שאולי הוא נפל לי פה".

היא אמרה שהיא לא ראתה אותו אבל שניכנס, היא תחפש. עכשיו הייתי תקוע. באשמתי. פחדתי להיכנס לחדר שוב, אבל לא יכולתי לצאת מזה. סתם פחדתי. היא היתה שגרתית לחלוטין, כאילו אין שום בעיה עם מה שקרה שם לפני כמה שעות. עוד לא סידרו לה את החדר, ובאוויר עמד ריח בושם של חדרי בתי מלון מעורב בריח של סקס. רציתי לברוח משם. אבל היא התחילה לדבר, רגיל לחלוטין, ונרגעתי קצת. היא אמרה שבבוקר יצאה לריצה ולא רצתה להעיר אותי, ואחר כך יצאה לסדר כמה דברים ודווקא חשבה להתקשר אליי כשתכנס לחדר, אבל חסכתי לה. היא שאלה אם אני רוצה לצאת לאכול משהו. אמרתי, כן כדי להראות שאני ממש שקט עם מה שקרה וכאילו מבחינתי לא קרה כלום.

טיילנו קצת, ונפרדנו במעלית. לפני שיצאתי היא עצרה את הדלת ושאלה למה שלא אקפוץ בערב ונראה איזה סרט בטלוויזיה. אמרתי סבבה והלכתי.