צבא רוסיה: רוצים נוכחות קבועה בים התיכון

אחרי כיבוש הקוטב הצפוני, רוסיה פונה דרומה: ממשלו של ולדימיר פוטין מעוניין לשמור על נוכחות צבאית קבועה בים התיכון לראשונה מאז תום המלחמה הקרה. מפקד הצי של רוסיה, האדמירל ולדימיר מסורין, אמר אתמול (יום ו') כי "כיום התיכון הוא חשוב מאוד מבחינה אסטרטגית".

האדמירל מסורין אמר את הדברים במהלך ביקור בבסיס של הצי בעיר האוקראינית סבסטפול. "אני מציע שנבנה מחדש את הבסיסים שלנו בים תיכון כדי שנוכל לשמור על נוכחות צבאית קבועה באזור", אמר.

התבטאותו של מסורין מציתה מחדש את השאלות שעלו לפני כשנה בנוגע להעמקת המעורבות הרוסית בסוריה. לפני כשנה דיווח איוון ספרונוב, עיתונאי רוסי שמת באופן מיסתורי במוסקבה, כי הקרמלין פועל להקים מחדש בסיס בנמלים הסורים בטראטוס ובלתקייה. הנשיא ולדימיר פוטין מבקש באחרונה להרחיב את השפעתו במזרח התיכון, בין היתר, באמצעות עיסקאות נשק עם איראן וסוריה.

אם רוסיה אכן תממש את תוכניותיה בלתקייה ובטארטוס, תהיה זו הפעם הראשונה שאוניות רוסיות ואמריקניות ייפגשו אלה את אלה בים התיכון מאז סגירת הבסיס הסובייטי בטארטוס. כיום מוצבים כוחות רוסים בנמל, אולם מדובר במספר מצומצם של יחידות מנהלה.

ההצהרה באה יממה לאחר המשימה המתוקשרת, שבמהלכה הוחדרו שתי צוללות רוסיות לתוך חור בשכבת הקרח סמוך לקוטב ונעצו את דגל רוסיה בקרקעית האוקיאנוס הארקטי. על פי החוק הבינלאומי, חמש המדינות שלהן שטח בתוך המעגל הארקטי - קנדה, נורווגיה, רוסיה, ארצות הברית ודנמרק (בשל ריבונותה על גרינלנד) - מחזיקות באזור כלכלי בן 320 קילומטרים מצפון לחופיהן.

אולם רוסיה תובעת נתח גדול יותר מהאזור העשיר במשאבים טבעיים - שיגיע עד לקוטב הצפוני עצמו. מוסקבה טוענת כי קרקעית האוקיאנוס הארקטי וסיביר נמצאות על אותו מדף יבשתי. קנדה, המחזיקה בשטחים נרחבים באוקיאנוס הארקטי, מיהרה להודיע היא לא חשה באיום על ריבונותה בקוטב בעקבות הביקור של הצוללות הרוסיות באזור. "אנחנו לא חיים במאה ה-15. אתה לא יכול להסתובב ברחבי העולם, לנעוץ דגלים ולהכריז: 'הטריטוריה הזו שייכת לי'", אמר שר החוץ של קנדה, פיטר מקיי.