אל תצאו מהבית בלעדיו. קווים לדמותו של הדיאודורנט

הזיעה היא דרכו של הגוף לצנן את עצמו ולהיפטר מעודף החום שהוא קולט בקיץ מהסביבה החיצונית וכך לשמור על טמפרטורה קבועה. הזיעה משמשת גם להפרשת רעלים החוצה מהגוף - כמו החומצה הלקטית (חומצת חלב) הנוצרת בזמן פעולת שרירים מאומצת.

כ‭2,380,000-‬ בלוטות זיעה פרושות לאורך שטח הגוף, כ‭25-‬ אלף מתוכן בכל בית שחי. ביחד הן יכולות לייצר כ‭12-‬ גרם זיעה בשעה. בלוטות הזיעה ממוקמות בשכבות העמוקות של הדרמיס, ומגיעות אל שכבת האפידרמיס החיצונית בתעלות צרות המובילות את הזיעה הנוצרת בהן אל פני השכבה הקרנית של העור.

בבדיקות מעבדה הוכח שברגע הפרשתה, הזיעה סטרילית וחסרת ריח. הריח נוצר

 מאוחר יותר, כתוצאה מפעילות החיידקים על הזיעה. מיקומן של בלוטות הזיעה בבתי-השחי, מקשה על התנדפותה, ובמקום נוצרת רטיבות. חיידקים, המצויים באופן טבעי על העור, משגשגים ופורחים בסביבה לחה. הם מפרקים את הזיעה, כשבין תוצרי הפירוק אפשר למצוא גם אוריאה (חומצת שתן) ותרכובות גופרית - היוצרים ריחות חריפים ולא נעימים.

שטיפה טובה במים וסבון אמורה לסלק את הזיעה ולמנוע את הריח הרע, אלא שרובנו לא יכולים לבלות את כל היום במקלחת, ולכן הומצא הדיאודורנט. אגב, בהחלט הגיוני להיפטר משערות בית השחי, כיוון שהן קולטות ועוצרות את הזיעה ומגדילות את שטח הפנים הזמין למתקפת החיידקים.

נלחמים בחיידקים

הדיאודורנט נועד להפחית את הריח הרע מבית השחי בעזרת חומרי בישום שמעניקים לאזור ניחוח סימפטי יותר. בשנים האחרונות נוספו לבושם גם חומרים אנטי-בקטריאליים, שקוטלים את החיידקים הניזונים מהזיעה ובכך מצמצמים את היווצרות הריח הלא נעים.  

האנטי-פרספירנט הוא דיאודרנט נוגד-הזעה שתופס כיום את פלח השוק העיקרי, כיוון שהוא

 מספק הגנה לשעות רבות. בנוסף לתפקודי הדיאודורנט הרגילים, הוא פועל להפחתת הזיעה המופרשת בעזרת מלחי אלומיניום. צמצום ההזעה משפיע על תפקוד בלוטות הזיעה. יש הטוענים כי מלחי האלומיניום חוסמים את תעלות הזיעה ובכך מונעים מהזיעה להגיע לשטח העור. אחרים סוברים כי מלחי האלומיניום חודרים לתאים בפתחי בלוטות הזיעה וסותמים חלקית את הפתח. אחרים גורסים כי כל חומר חומצי (כמו לימון, לדוגמה) שנמרח בבית השחי יגרום לכיווץ בלוטות הזיעה.

אלומיניום - מלאך או שטן?

השאלה אם האלומיניום בדיאודורנט מסוכן לבריאות היא סוגיה שנויה במחלוקת בשנים האחרונות. האלומיניום היא מתכת רעילה שריכוזים גבוהים שלה בגוף מפריעים לתפקודו התקין. כבר לפני כ‭20-‬ שנה דובר על הקשר שבין מחלת האלצהיימר לריכוז גבוה של יוני אלומיניום במוח. עם זאת, מעולם לא הוכח שהאלומיניום הוא שגרם לאלצהיימר וכן שמקור האלומיניום בגוף נובע משימוש בתכשירי האנטי-פרספירנטים. יש הטוענים שמקורם בכלי בישול עשויים אלומיניום, שהיו נפוצים בשנות ה‭50-‬ וה‭60-‬ (לפני עידן הנירוסטה) ופעולת הניקוי שלהם, באמצעות שפשוף – הביאה לשחרור יוני אלומיניום בגוף.

תפקידם של מלחי האלומיניום באנטי-פרספירנטים הוא לצמצם את הפרשת הזיעה. מחקרים שונים טוענים שבשל העובדה שבבית השחי נמצא ריכוז גבוה של בלוטות לימפה, וכן עור דק שמקל על הספיגה – עדיף לנשים שחלו בסרטן השד לא להשתמש באנטי-פרספירנטים.

אנטי-פרספירנטים עלולים לגרום גירוי ואדמומיות בעור (אריתמה‭,(‬ כנראה בגלל החומציות של האלומיניום, אף שגם קוטלי-חיידקים ממקור צמחי עלולים לגרום רגישויות. האלרגיה יכולה להופיע גם לאחר תקופה ממושכת של שימוש במוצרי אנטי-פרספירנט. למי שמגלה רגישות מומלץ להחליף את המוצר או לעבור לתכשיר היפואלרגני. במקרה של רגישות לבושם, מומלץ לעבור לתכשיר נטול-ריח.

דעיכתו של הספריי

הדיאודורנטים והאנטי-פרספירנטים משווקים בשלוש צורות עיקריות: תרסיס (ספריי‭,(‬ רול-און (גולה) ומקלון (סטיק‭.(‬ הספריי מכיל תערובת של חומר פעיל וגז הודף, המאפשר את שחרור החומר בפעולת הלחיצה. הריח שלו חזק, אך מתנדף מהר. יתרונותיו של הספריי, באפשרות השימוש של מספר בני משפחה, כיוון שאין נגיעה ישירה של האריזה בעור.

הבעיה היא שהגז שבו משתמשים בדיאודורנט-ספריי דומה לגז הבישול (ללא ריח) ולפיכך פוגע בשכבת האוזון העוטפת את כדור הארץ. מסיבה זו, רשויות הבריאות בארצות-הברית מגבילים את ריכוז החומר הפעיל בתרסיס, מה שהופך אותו אפקטיבי פחות, ומכאן גם מבוקש פחות. כמו כן, הרכב החומרים באנטי-פרספירנט-ספריי עלול ליצור כתמים על בגדים צבעוניים.

כיוון שכך, אין פלא שהספריי איבד מהפופולריות שלו לטובת הרול-און והסטיק, המכילים ריכוז גבוה של חומרים פעילים והמכל שלהם קטן ונוח לנשיאה בתיק.

דיאודורנט רול-און מכיל מים המעניקים תחושת רעננות וקרירות לעור במהלך השימוש. ישנם מוצרי רול-און המכילים עד 40 אחוז אלכוהול - מה שמצמצם את זמן הייבוש ומפחית מתחושת הדביקות, אבל מגביר את האפשרות לגירוי בעור, בעיקר אצל נשים שמגלחות או מורטות שערות מבית השחי.

בעבר סווג הדיאודורנט בסטיק כמוצר גברי מובהק, אבל בשנים האחרונות הוא צובר פופולריות גם במגזר הנשי בזכות אופן השימוש הנוח, האריזה הקומפקטית וההגנה שהוא מספק. הסטיק מגיע בגוון שקוף או לבן אטום (השקוף הוא בדרך-כלל דיאודורנט והלבן אנטי-פרספירנט‭,(‬ במרקם ג'ל או קרם. אלא שגם כאן לא הכל מושלם: בחלק מהמקרים, המוצרים בגוון לבן-אטום מותירים פסים לבנים שמלכלכים את הבגדים ולא תמיד יורדים בכביסה. לג'ל-סטיק השקוף אין בעיה כזו, אבל בחלק מהמקרים המגע שלו גורם תחושת דביקות בעור.

השתתפו בהכנת הכתבה: הכימאי ניר אברם, סמנכ"ל מחלקת מחקר ופיתוח חטיבת מוצרי הצריכה ב"אגיס‭;"‬ ד"ר יואל קוניס, כימאי קוסמטיקה ויועץ לתעשייה