כיצד תתמודדי עם הטרדה מינית

‭.1‬ מה נחשב כהטרדה מינית?

החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה מגדיר חמש צורות שונות של הטרדה:

• סחיטה, שבה המטריד מציב תנאי לביצוע מעשה בעל אופי מיני ("אם לא תתני לי לגעת בך, תשכחי מהקידום").
• מעשה מגונה, שמטרתו גירוי, סיפוק או ביזוי מיני. כלומר, אם מישהו במקום העבודה נוגע בך או חושף עצמו בפנייך, ללא הסכמתך, הוא מטריד מינית.
• הצעה חוזרת ונשנית בעלת אופי מיני, על אף שהבהרת שאת לא מעוניינת.
• התייחסות חוזרת למיניות שלך, כגון הערות על החזה או הרגליים החטובות שלך.
• התייחסות משפילה ומבזה למינך או לנטייתך המינית. כשמישהו מדביק מול עינייך תמונות של נשים עירומות, או חוזר ואומר "כל הנשים זונות" או "את בטוח לסבית‭,"‬ הוא מטריד מינית.
  

יש להבין שהטרדה מינית היא לא רק מצד הגבר. גם נשים מטרידות גברים או נשים אחרות. בנוסף חשוב לדעת שמקום העבודה אחראי לספק לך סביבה נקייה ממטרידים ומהטרדות מיניות. פסיקות תקדימיות של בית הדין לעבודה ובית המשפט העליון קבעו לאחרונה שאם המעביד לא מספק סביבה כזו, אפשר לתבוע גם אותו ולקבל פיצוי כספי נוסף על ההטרדה המינית שהתרחשה בתחומו.

‭.2‬מה אני יכולה לעשות כשמטרידים אותי?

אחרי שאזרת אומץ ודרשת להפסיק, אך ההטרדה נמשכת, או לחלופין הממונה שלך הוא המטריד - יש לך שלוש אפשרויות לפעולה. אפשר לפעול בכל אחת מהשלוש או לנקוט אותן בזו אחר זו:

האפשרות הראשונה היא להתלונן במשטרה. חשוב לדעת שבמשטרה פועלים בעיקר נגד המטרידים הקשים, ואילו מקרים של הטרדות "קלות‭,"‬ נקברים הרבה פעמים בין התיקים הממתינים לטיפול. לכן, אם אינך חזקה ואסרטיבית מאוד, עדיף לוותר על המשטרה ולפנות ישירות לאפשרות השנייה, שהיא הגשת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. 

כדאי לדעת שבית הדין יכול לפסוק מיד פיצוי של 58 אלף שקל על ההטרדה. בכוחו לפסוק גם פיצוי על נזקים נוספים, כמו אובדן כושר עבודה או פגיעה פסיכיאטרית, שאותם צריך להוכיח בעזרת מומחים ומסמכים. מי שבית המשפט או בית הדין לעבודה כבר קבע שנפגעה מהטרדה מינית, יכולה לתבוע פיצוי גם מהמוסד לביטוח הלאומי.

האפשרות השלישית היא לפנות לדין משמעתי ולהתלונן אצל המעביד או אצל האחראים על מניעת הטרדה מינית בארגון. אנשים אלה חייבים, על-פי החוק, לפתוח בהליכי משמעת פנימיים. דרך אגב, גם כשלקוח או עובד אחר רואה שמתקיימת הטרדה מינית הוא יכול להגיש תלונה כזו למעביד.

‭.3‬מה לעשות אם לא אמרתי שזה מפריע לי, מחשש לאבד את מקום העבודה?

החוק מצפה שתביעי את אי-ההסכמה שלך, במילים או בהתנהגות שלא משתמעת לשתי פנים, אבל הוא גם מכיר בעובדה שלא תמיד זה אפשרי. לכן, כשבין המטריד למוטרד יש יחסי מרות (למשל, במקום עבודה או בצבא‭,(‬ מי שהוא בעל הסמכות והכוח הוא זה שחייב להימנע מלכתחילה מהטרדה.

‭.4‬ אולי עדיף להתעלם מההטרדה המינית, והמטריד יפסיק מעצמו?

ממש לא. בדרך-כלל התעלמות מהתנהגות גסה ופוגעת זו רק תחמיר אותה. צריך להבין שההטרדה היא לא "בגללך". ההתנהגות הזו אינה ייחודית למערכת יחסים ספציפית. זהו דפוס אישיותי. לכן, מטרידים נטפלים לעתים למספר נשים או גברים במקביל.

‭.5‬מי בכלל יאמין לי שהוטרדתי?

אם העדות שלך ברורה ומדויקת, היא תתקבל על-ידי השופט. כיוון שבדרך כלל מדובר במילה מול מילה, למי שמציג את הדברים בדיוק כפי שהתרחשו ובעקביות, יש סיכוי טוב יותר לשכנע. לפיכך מומלץ לתעד את כל גילויי ההטרדה המינית, מהרגע שהופיעו. לכתוב במדויק שעות ותאריכים, לרשום ציטוטים מדויקים, לשמור אי-מיילים ומתנות, ואף לערוך רישום מסודר של כל פרט שקרה, כולל גם אנשים שפגשת, לפני ואחרי שהתרחשה ההטרדה.

אין ספק שהדרך הכי טובה ליצור אמינות היא להקליט את המטריד, ומותר לך לעשות זאת כל עוד את נוכחת בשיחה. כדאי גם לדבר עם נשים אחרות בסביבת העבודה שלך, כי מטרידים מיניים הם בדרך-כלל סדרתיים, וכשכמה מוטרדות פועלות נגדם יחד, קל להן יותר להצליח.

למרות הקושי והבושה, מומלץ מאוד לספר בבית, במשרד, לחברים ולחברות. אין ספק שתמיכה נפשית חזקה היא המרכיב הכי חשוב למי שמוטרדת מינית. תמיכה כזו, שלעתים קשה לקבל מבן הזוג, שמאשים ב"שיתוף פעולה" או פלירטוט, אפשר לקבל במרכזים לסיוע לנפגעות תקיפה מינית (בטלפון ‭.(*1202‬ שם מתקיימת פעילות תמיכה קבוצתית ומספקים ליווי לפגישות במשטרה וליווי משפטי תומך.

 ‭.6‬למה רבות מהנשים אינן פועלות נגד מטריד?

בעיקר בגלל החשש, הלא תמיד מוצדק, שתלונה רק תחמיר את המצב. רבות חוששות שהתלונה תחייב אותן לעמוד שוב מול המטריד ותעורר את רצונו לפגוע ולנקום, ואולי אף לאחד את חבריו לעבודה נגדן. אין ספק שחששות אלה משתקים, לכן אחד מדפוסי ההגנה האופייניים למוטרדות מינית הוא כניסה לקהות רגשית, לעמעום התחושות ולהתנתקות. 

‭.7‬מה יקרה אם אתלונן ויתנכלו לי עקב כך?

החוק אוסר להתנכל לעובדים או למועמדים לעבודה שהתלוננו על הטרדה מינית, או שהעידו על הטרדה כזו במקום עבודתם. תלונה על התנכלות פועלת בדיוק כמו תלונה על הטרדה מינית, והעונש שבא בעקבותיה הוא אף כבד יותר. על הטרדה מינית העונש המרבי הוא שנתיים בכלא, ואילו על התנכלות העונש המרבי הוא שבע שנים.

‭.8‬ ואם הסיפור יתפרסם?

בחוק יש סעיף האוסר לפרסם את שם המתלוננת וכל פרט מזהה שלה. איסור הפרסום הוא חלק בלתי נפרד מחוק העונשין, ומי שעובר על החוק הזה, מבצע עבירה פלילית ואפשר להתלונן גם עליו במשטרה.

‭.9‬ מה לעשות אם עולה המחשבה שבעצם אני האשמה במצב?

זכרי ושנני היטב שאת בוודאי לא האשמה במצב הזה! צריך להבין שכשמטרידים אותך מינית, בעצם משחזרים כל מיני התניות פסיכולוגיות שמקורן בילדות. למשל, מגיל אפס למדנו שעל דמות סמכותית, כמו הורה או מורה, אפשר לסמוך, כי היא טובה ומיטיבה. ומה קורה כשהדמות הסמכותית פוגעת? הקורבן מרגיש אשם: בוודאי עשיתי משהו לא בסדר ולכן מגיע לי שישפילו אותי וימשיכו לפגוע בי.

‭.10‬ הסימפטומים המופיעים בעקבות הטרדה מינית

מעבר לתחושת הגועל ולאי-הנעימות, ידוע שהטרדה מינית גורמת לתופעות פיזיות כמו כאבי ראש, הפרעות שינה, שינויים בתיאבון ובמשקל. ההטרדה המינית יוצרת גם מצוקה נפשית הבאה לביטוי בהתפתחות של פחדים, כעס, דיכאון, התקפי בכי, אובדן תחושת ערך עצמי, רגשות ניכור, השפלה ותחושות של פגיעות ואין-אונים.

• עוד פרטים על החוק למניעת הטרדה מינית אפשר למצוא באתר לזכויות העובדת ובאתר של ויצ"ו.
• הכתבה הוכנה בסיוען של עו"ד מירב ישראלי ממשרד זליגמן ושות‭,'‬ המתמחה בתביעות של נפגעות ונפגעי הטרדה ותקיפה מינית, ועו"ד מיכל ברון מהלשכה המשפטית של נעמת.
• הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה".