עתירה: די ל"מחסומי המס" במזרח ירושלים
האגודה לזכויות האזרח דורשת להפסיק את נוהל גביית החובות באמצעות מחסומים משטרתיים, האמורים לשמש לבדיקות ביטחוניות
האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה היום (ד') לבג"ץ בדרישה להפסיק גביית חובות מתושבים בירושלים המזרחית באמצעות "מחסומי גבייה".
מדובר במחסומים המופעלים בעיקר בשכונות מזרח העיר, באמצעותם גובים המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל חובות מהתושבים, בדרך שמוגדרת בעתירה: "שיטות עבודה הנהוגות בידי עבריינים בשוק האפור, תוך סחטנות, הפעלת איומים ואולטימטומים".
בעתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח, בשמם של ארבעה מתושבי ירושלים המזרחית, נכתב בין השאר כי "מחסומים אלה מופעלים בהיעדר כל סמכות חוקית ופוגעים קשות בזכויות אדם".
שיטת גבייה זו מופעלת כאמור על-פי-רוב בירושלים המזרחית, שם מוצבים מחסומים כאלה בכבישים מרכזיים בין שכונות פלסטיניות, בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים. כל כלי רכב שעובר בכביש מעוכב, ואם נמצא כי תלוי ועומד חוב כנגד בעל הרכב או מי מבני משפחתו, נדרש האיש להסדיר את חובו במקום, ולא-מעוקל הרכב פיזית.
בעתירה מוזכר סיפורו של ההיסטוריון ד"ר עאדל מנאע, שהינו אחד העותרים. בשעת בוקר מוקדמת בתחילת מרס 2007 יצא ד"ר מנאע מביתו שבירושלים המזרחית לכיוון האוניברסיטה העברית בהר הצופים. לאחר נסיעה של כ-200 מטרים בלבד, עיכבו אותו שוטרים במחסום. לאחר שמסר להם את מסמכיו המזהים כנדרש, הודיעו לו כי תלוי נגדו חוב מס רכוש. השוטרים במחסום הציעו שאת מחציתו של החוב, בסך 7,400 שקלים, עליו לשלם במזומן תוך 30 דקות, אחרת יעוקל כלי-רכבו וייגרר משם.
מחאותיו של ד"ר מנאע לא שכנעו את השוטר והוא נאלץ להותיר את רכבו במחסום ולשוב ברגל לביתו. הוא שב למחסום בלוויית שכנו, עו"ד במקצועו. הצעותיו של ד"ר מנאע לשלם את הסכום הנדרש בצ'ק או בכרטיס אשראי נדחו, והוא נאלץ להמתין לשעת פתיחת סניפי הבנקים, לשם עשה את דרכו ברגל. מהבנק משך ד"ר מנאע את הסכום הנדרש, שב למחסום, שילם את הסכום הדרוש ורק לאחר מכן קיבל בחזרה את מפתחות כלי-רכבו.
אולם, נראה שמישהו ברשויות המס מיהר קצת. כשלושה שבועות לאחר האירוע הטראומתי קיבל ד"ר מנאע מכתב מרשויות המס, בו דווח לו כי נזקפת לזכותו יתרה של 26 אלף שקלים, כפי שטען כשהיה במחסו, אלא שזו הופקדה בחשבונו רק כעבור כמה חודשים, ולא כעבור 30 דקות כפי שנדרש הוא לעשות.
באגודה לזכויות האזרח מציינים כי מקרים כגון אלו מצביעים על חומרה רבה במעשי הרשויות בהקמת מחסומי הגבייה הבלתי חוקיים, ודורשים לבטלם לאלתר. בין היתר מוסיפים באגודה כי המשטרה מהווה במחסומים אלה מעין חברת אבטחה של רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, ואף מקבלת תשלום עבור כך, במקום להסתפק בבדיקות ביטחוניות.