שלמה גרוניך והיהדות
הפטרת בר-המצווה בבית כנסת בחדרה היתה הצוהר של הזמר היוצר שלמה גרוניך אל עולם היהדות ולבטי הזהות שלו. מאז נכבש בשירת שלמה (וגם הלחין את פסוקיו), בקסמי החמין ומוסיקת הנשמה היהודית, אבל יש לו סחרחורת מרצף חגי תשרי הבא עלינו לטובה - "תנו קצת אוויר באמצע"
1. החוויה היהודית שלי: החוויה היהודית החזקה והמשמעותית בחיי הייתה עלייתי למצוות בגיל 13. נשלחתי ללמוד את שירת פרשת "יתרו" אצל הרבי מחדרה, הטקסט המדהים בעוצמתו (פרק ו' בישעיהו, הקדשתו לנביא) ומנגינת טעמי המקרא הקסימו אותי, כבשו את ליבי וסחפו אותי לעולם מרוחק, קסום ומכושף. אותה שבת בה עמדתי במרכז בית הכנסת הגדול בחדרה ושרתי את ההפטרה, הייתה הצוהר היצירתי אל עולם היהדות ואל לבטי הזהות שלי.
2. עם איזו דמות תנ"כית היית רוצה להיפגש, ומה הייתה אומר לה? הייתי רוצה להיפגש עם שלמה המלך ולומר לו ששמי כשמו, לומר לו שהוא איש מיוחד במינו, מבורך, מנהיג שהשכין שלום בתקופתו ובמיוחד להודות לו על השירה שכתב. "אתה משורר גדול", אומר לו, "חכם, רגיש ובר דמיון מאין כמותך, האם תיאות להקשיב ללחן שכתבתי לאחד מפסוקיך? מה דעתך על "והינך יפה רעייתי"? או על "אשת חיל מי ימצא". אני מאמין שהיה אומר "בחפץ לב", ואז היה מאזין וקורן מאושר.
3. מצווה שהיית מבטל: נישוק המזוזה, זו לא בדיוק מצווה כתובה (למיטב ידיעתי). זהו מין מנהג שעובר בירושה, יש בו משהו פגאני. שליחת היד האוטומטית אל המשקוף, הנשיקה המסומלת גורמים לי לאי נוחות קלה ובמיוחד כשנשמעים קולות של אנשי דת "מוסמכים" הרומזים על הקשר בין אסונות לבין הימצאותה או אי הימצאותה של מזוזה על דלת.
4. מצווה שמוצאת חן בעיניך: מצווה שמוצאת חן בעיני היא הכנסת אורחים, לדוגמא אל הסוכה בחג הסוכות. הכנסת האושפיזין, כיבודו בנועם ובחברותא היא מצווה ברוכה ויפה, המעידה על פתיחות ונדיבות.
5. מה אמר משה לאלוהים אחרי שקיבל ממנו את התורה על הר סיני? משה אמר: "חבל שלא שמת את כל המידע הזה על דיסקט, הלוחות כבדים לאללה ומה יקרה אם הם יפלו לי מהיד? חוץ מזה הייתי יכול להעביר לכל קהלנו את המידע במייל אלקטרוני וזהו חיסכון גדול". וברצינות, משה אמר: "תודה ואני מקווה שאכן יצליח העם לשמור לפחות על חלק מתוך עשרת הדיברות, ושלא תתאכזב מהם בהמשך".
6. מתי בפעם האחרונה התפללת בבית כנסת? לפני חצי שנה לערך הייתי בבית כנסת מסוג אחר, "בית תפילה", הממוקם בתל אביב. חברי הקהילה הזמינו אותי לשבת ולחוות איתם את שמחת קבלת ספר התורה הקדוש – מתנת קהילה מארגנטינה. באותו אירוע שרו כולם את תפילת "אילו פינו מלא שירה כים" שהלחנתי וגם לחן חדש ל"משה קיבל תורה מסיני"...
7. לאיזו תקופה בתנ"ך היית חוזר, ולמה? הייתי חוזר לתקופת שלטונו של שלמה המלך. נדמה לי שזו הייתה תקופה של אור, של שקט מסכסוכים ומלחמות, שלטון של איש חכם שהשכיל לשמור על שפיות ובמיוחד כדי להיות נוכח בבניית בית המקדש, לחזות בו מקרוב, להתפעל מן המבנה, להקשיב לשירת הכוהנים והלווים, לתקיעת השופרות באקוסטיקה המפוארת של אולמות רחבי ידיים, ולהתרגש ממפגש בין כל כך הרבה סוגים של יהודים העולים לרגל.
8. רב או איש דתי שאתה מעריך במיוחד? הוא לא רב, אך הוא דתי והוא חברי הטוב, הוא איש נשמה, מאיר עיניים ורחב לב, מוסיקאי מוכשר. הוא מוציא מן הקלרניט שלו את קול המוסיקה והנשמה היהודית. שמו חנן בר סלע. מה שיפה בו בנוסף לכל מעלותיו היא פתיחותו הרבה אל העולם, אל גישות ואנשים שונים ממנו וחוסר המקובעות הנגרמת תכופות בשל היות האדם דתי.
9. איך נראה גן העדן שלך? גן העדן שלי הוא אני, בחברת שלוש הנשים שבחיי - זוג תאומותיי ורעייתי, במצב רוח טוב, צוחקות, מאירות עיניים, שרות, מנגנות ומשחקות, אם אפשר אז באוויר הפתוח, בטבע, במרחבים, האושר הקטן הזה הוא גן העדן שלי.
10. האוכל היהודי הכי טעים בעיניך? החמין, זהו מאכל גאוני בפשטותו. כל כך יהודי לזרוק הכל מכל לתוך סיר אחד (לא לשכוח ביצים וקישקע). אני אוהב חמין, אוהב לזלול אותו, בעודו חם; הרבה שעועית ובשר... אבל אחר כך אני סובל מהכבדות ומחוסר החשק לזוז.
11. מה חסר בלוח השנה היהודי? אני לא יודע מה חסר, אבל יש לי הערה ביקורתית ובקשה גדולה: לרווח קצת בין החגים, הם צפופים מדי. יש את החודשיים האלה שבהם חג רודף חג. זה עושה סחרחורת הרצף הזה, זה לא נותן לך זמן להתאושש, להרגיש קצת חולין לפני ההתקדשות הבאה. ראש השנה, צום גדליהו, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה – תנו קצת אוויר ביניהם.
12. מה היית מחסיר מלוח השנה היהודי?
תרבות יהודית היא עצם חיינו את היום-יום כאן בארץ ישראל. תרבות יהודית היא גם אופן הדיבור, הנימוס, דרך הארץ שבין אדם לחברו. תרבות יהודית היא כל מעשי היצירה האומנותיים שנוצרים על ידי אנשים יהודים בכל תחומי האמנות, מוסיקה, ספרות, תיאטרון, מחול, קולנוע וכל השאר.
13. בקשה מאלוהים: בקשה מאלוהים שיעשה שחייהן של בנותיי האהובות יהיו חיים ארוכים של אושר ושמחה, שלא ידעו מחסור, שירגישו נאהבות ואוהבות, מקובלות בחברה, שישרה החיוך על פניהן תמיד. אנא, הולך את חייהן של אהובותיי – של כל אחת מבנותיי ורעייתי בדרך האושר, לחיים, לשמחה ולשלום.
שלמה גרוניך לוקח חלק בימים אלו בפסטיבל הכליזמרים בצפת המתקיים השבוע. הוא מופיע הן במופע משותף עם שלמה בר שמתקיים ביום שני ב-13.8 בשעה 21:00 והן במופע אישי חדש שנקרא "מן המקורות" המתקיים ביום רביעי ה-15.8 בשעה 21:00.
סייעה בהכנת הכתבה: יעל איכנולד
_a.jpg "צילום: ישראל ברדוגו")
