לשלם על SMS לפי תווים? לא מעשי / דעה

חבר הכנסת אלכס מילר (ישראל ביתנו) רוצה לקחת אותנו למסע בזמן ולהפוך את הודעות ה-SMS - כלי תקשורת יעיל ולעיתים אף משתלם - למברקי דואר, המחייבים לחשוב על כל מילה לפני כתיבתה. על פי הצעה לתיקון חוק שהגיש מילר "חישוב תשלום שגובה בעל רישיון ממנוי, בעד שירותי מסרון (SMS), יעשה באופן יחסי לנפח המסרון" - המשמעות היא שהודעות קצרות יעלו פחות.

הודעות ה-SMS עילגות דיין בשל מגבלת האורך והמאמץ בהקלדה, כך שהנחה כספית למי שמקצר רק תקצר את ההודעות יותר ובוודאי לא תתרום לשפה. אבל אם נניח את העניין התרבותי בצד, יש לבחון את ההצעה בהיבט הצרכני-טכנולוגי, וגם בהקשר זה היא נכשלת.

נלחם במגבלה טכנולוגית

בטכנולוגיית ה-SMS איתה עובדות הרשתות הסלולריות בארץ ובעולם, יש מגבלה של 160 תווים להודעה באנגלית, ו-70 תווים בעברית (ובשפות אחרות). בין אם תשלחו 20 תווים או 70 - עבור המפעילות הסלולריות המשלוח דורש משאבים זהים.

לחברות אין אינטרס להשקיע בשינוי הטכנולוגיה שלהן, והשינוי היחיד יכול לבוא בשיווק השירות. כלומר, במודל התשלומים.

אני מתקשה להאמין שהמחוקק יצליח לחייב חברה לגבות תשלום בחלקיקי אגורות לכל תו. אם המחוקק בכל זאת יתעקש, והחברות יידרשו לעדכן את מערכות החיוב (Billing) שלהן, נחשו על מי תיפול ההוצאה? הצרכנים.

אם ייקבע תעריף של אגורה לתו, הודעת SMS של 160 תווים שעולה היום בין אגורות בודדות לעשרות אגורות (משתנה מתוכנית לתוכנית) תעלה 1.60 שקלים. חשוב לציין כי לא רק מי ששולח הודעות ארוכות ייפגע.

על פי נתונים של חברות הסלולר, SMS ממוצע עולה היום 35 אגורות. גם המקצרים בשיחה ישלמו יותר. האם יש למישהו ספק כי המפעילות הסלולריות ינצלו את הצעת החוק של מילר כדי להגדיל את הכנסותיהן?

רק כדי לסבר את האוזן, המשפט המודגש האחרון הוא באורך 58 תווים, לא כולל הנקודה בסופו. על פי גורמים בחברות הסלולר, רוב האנשים כותבים בין 50 ל-70 תווים בממוצע. כך או כך, כל מודל תשלום אולי יחסוך לחלקנו, אבל יהווה בסופו של דבר נטל על כלל הצרכנים.

ה-SMS לא ימות בזמן הקרוב (בטח לא כשהוא משמש מחצב זהב לרשתות הסלולריות), אך חשוב לזכור גם כי רוב המכשירים שנמכרים בשנים האחרונות תומכים גם בהודעות מולטימדיה (MMS) שעולה קצת יותר מ-SMS רגיל, ומגבלת התווים עליה היא 1001 תווים. מכשירים נוספים שנמכרים היום מאפשרים גם שליחת אימייל על גבי הרשת הסלולרית, שהופך את ה-SMS לפחות רלוונטי. 

צריך גילוי נאות

כמשתמש סלולר ו-SMS ותיק, אני מסכים לחלוטין עם מילר בטענתו שקשה למנוי לדעת כמה הוא משלם עבור SMS לכל רשת. באותו עניין, לא תמיד שולחי הודעות ה-SMS יודעים שאם הם עוברים את מגבלת התווים, הם מחוייבים על שתי הודעות, למרות שהמכשיר מציג את זה כאילו נשלחה הודעה אחת. זאת, נוסף על הודעות SMS מיוחדות לגופים מסחריים ולתרומות שעלותן יכולה להגיע גם לחמישה או עשרה שקלים לכל הודעה.

על פי הסעיף השני בהצעתו של מילר "יפעל השר להצגה הוגנת ומובנת של מחיר השירות, במטרה להבטיח את יכולת הלקוחות להשוות את עלות שירותי מסרון בין בעלי הרשיונות".

המחוקק לא צריך לנסות להילחם בטכנולוגיה ובטחנות רוח, אלא לחייב את חברות הגדולות להציג את המחיר בדרך הברורה וההוגנת ביותר. רק כך תושג תחרות אמיתית והצרכנים ירוויחו.