קזחסטן מסבירה לישראלים אודות הבחירות

ביום רביעי השבוע התפרסמה באחד העיתונים בישראל מודעת חצי עמוד יוצאת דופן. היא לא פרסמה מוצר צריכה או שירות – אלא את הבחירות הפרלמנטריות בקזחסטן שנערכו היום (שבת), ועליה היה חתום שגריר קזחסטן בישראל, ואדים זברקוב.

"בסוף השבוע הקרוב ייערכו בקזחסטן בחירות מוקדמות לבית הנבחרים. אחרי שינויים רבים שחלו בפיתוח הכלכלי בשנים האחרונות, העמיקה המדינה באופן שיטתי את הדמוקרטיה, ושידרגה את המערכת הפוליטית", נכתב בפתח המודעה. "מטרתנו העיקרית היתה ליידע את הציבור בישראל בשינויים הפוליטיים שנערכים בימים אלה בקזחסטן", הסביר השגריר זברקוב בראיון ל-ynet.

זו אינה הפעם הראשונה שקזחסטן מפרסמת מודעות בתקשורת הישראלית לשם יידוע הציבור במדינה - אך זברקוב מודה כי זו הפעם הראשונה שמודעות אלה אינן עוסקות בסוגיות כלכליות – אפשרויות השקעה בקזחסטן, למשל – אלא בנושא פוליטי פנימי מובהק של קזחסטן. עם זאת, לדבריו, הפרסום יוצא דופן מאחר שגם הבחירות יוצאות דופן. "הבחירות האלה אינן שגרתיות. המבנה הפוליטי של המדינה עומד להשתנות. מעתה, המפלגה שתזכה לרוב בפרלמנט היא זו שתקים את הממשלה".

רפורמות או חיזוק הממשל הסמכותני?

"זה לא סוד שקזחסטן הצליחה לערוך בכלכלתה מודרניזציה, והתל"ג גדל מדי שנה ב-10 אחוזים. חברות מובילות משקיעות בה, והיא נתפסת כמקום הכי טוב לעשות בו עסקים בחבר המדינות", מהלל השגריר. "עכשיו אנחנו גם רוצים להראות שהמדינה הצעירה, שזכתה לעצמאות רק לפני 16 שנה, מעמיקה את הדמוקרטיה שלה ומחזקת את הפרלמנט – על רקע הנסיבות הגיאופוליטיות המורכבות ששוררות במרכז אסיה".

באתר מחלקת המדינה האמריקנית מוגדרת קזחסטן כ"רפובליקה חוקתית עם נשיאות חזקה", ולטענת משקיפים זרים, מאז שהוקמה קזחסטן, לא התקיימה בה אף מערכת בחירות חופשית והוגנת. הנשיא, נורסולטן נזרבאייב, מכהן בתפקידו מאז 1989. בתחילה הוארכה כהונתו במשאל עם עד לסוף 1999, ובבחירות לנשיאות שנערכו שם מאז, ניצח נזרבאייב כי התמודד לבדו. באותו משאל עם הורחבו בצו מיוחד סמכויותיו הנשיאותיות: מעתה, רק הוא יכול ליזום תיקונים בחוקה, למנות את הממשלה ולפטרה, לפזר את הפרלמנט, ולמנות פונקציונרים אזוריים ומוניציפליים. התקשורת במדינה נשלטת אף היא בידי הממשלה, וקולה של האופוזיציה במדינה לא נשמע.

נזרבאייב הכריז על הבחירות המוקדמות שאליהן מתייחס זברקוב לפני חודשיים, לאחר שהחליט על שורה של תיקונים לחוקת המדינה, שמעניקים סמכות רבה יותר לפרלמנט, בהם הגדלת מספרם של חברי הפרלמנט מ-116 ל-154, והבטחת ייצוג לכל המיעוטים האתניים והדתיים במדינה, שעימם נמנים כ-50 אלף יהודים. מאחר שהבחירות הכלליות הבאות תוכננו להיערך רק ב-2009, ביקשו נציגי מפלגתו של נזרבאייב בפרלמנט לפזר את הפרלמנט מיד ולהכריז על בחירות כלליות חדשות, כדי שהתיקונים ייכנסו לתוקף מהר יותר.

על הנייר התיקונים נשמעים מצוינים, אבל בפועל, טוענים מבקריו של נזרבאייב, אין כאן רפורמה אמיתית, וכי הדרך לדמוקרטיה מלאה בקזחסטן עוד רחוקה. בפרלמנט הקזחי היוצא לא היה למפלגת האופוזיציה המרכזית ייצוג, ויש אמנם סיכוי שבבחירות שנערכו היום המצב ישתנה.

אבל מנגד, כוללים התיקונים גם צעדים שדווקא מחזקים את אחיזתו של נזרבאייב בשלטון. למרות שלאחרונה החליט הנשיא לערוך תיקון חוקתי שייקצר את כהונת הנשיא משבע שנים לחמש, הוא הבהיר כי התיקון ייכנס לתוקף רק לאחר שהוא עצמו יסיים את כהונתו. במקביל, קיבל הפרלמנט תיקון אחר, שמאפשר לנזרבאייב להתמודד בבחירות לנשיאות ככל שיחפוץ בכך. "מוקדם להגיד שהרפורמה בקזחסטן הושלמה", כתב השגריר במודעה שהתפרסמה השבוע. "אין כוונה שנזרבאייב יכהן כל ימי חייו, אך דמותו יכולה להוות עמוד שדרה ליציבותה והתפתחותה של קזחסטן".

בוראט לא קשור

הניסיון לשאול את השגריר אם אחת הסיבות לפרסום המודעה היא הנזק התדמיתי שגרם למדינה הסרט "בוראט", המבוסס על אחת הדמויות הקבועות שהמציא הקומיקאי סשה ברון-כהן, אינו מתקבל בשעשוע.

"פרסום המודעה כלל אינו קשור לסרט. בוראט הוא דמות מומצאת ולא מוצלחת, והוא הולך ונשכח", פוסק זברקוב. "את יכולה לשאול כל ישראלי שביקר בקזחסטן והוא יגיד לך שאין בסרט אף סצנה שמזכירה את המצב ששורר במדינה במציאות. תשאלי ישראלים מהדור הוותיק והם יספרו לך כיצד העניקו תושבי קזחסטן

מקלט ליהודים במלחמת העולם השנייה, ואם תשאלי יהודים שגרים בקזחסטן היום הם יספרו לך שהם לא מרגישים שם לא בנוח".

לזברקוב אין בעיה לציין כי לא אהב את הסרט, אך הוא מציין כי ייתכן שהיו לו גם היבטים חיוביים. "בעיני הסרט היה לא-נעים. אבל בסופו של דבר הוא עורר בעולם עניין בקזחסטן וגם העלה באופן משמעותי את התיירות במדינה", סיכם.