הם לא אוהבים חתונות, אז הם התחתנו פעמיים
צחי ויפית עשו עיניים זה לזה בשיעורי הקיקבוקסינג, אבל לא דיברו זה עם זה, עד שהיא ניגשה אליו במועדון ריקודים. זה היה לפני ארבע שנים. בזכותו היא הפסיקה לעשן, התחילה להשתתף בטריאטלון, והשבוע הם חוגגים שנה לנישואיהם
זה נמשך ככה כחמישה חודשים, עד שנגמר לצחי המנוי במכון והוא הפסיק להגיע. אבל כעבור כמה חודשים הצטלבו שוב דרכיהם, הפעם במועדון ריקודים. "כשראיתי אותו מיד ידעתי שהפעם אני לא אתן לו לחמוק ואני חייבת להכיר אותו", אומרת יפית, "ידעתי את שמו וידעתי שהוא יודע את שמי, אבל מעולם לא דיברנו לפני כן".
"היא מעשנת, מזל שלא התחלתי איתה"
צחי, מצידו, בדיוק אמר לחבר שהיה איתו "אני חולה על הבחורה הזאת, אבל היא מעשנת, אז מזל שלא התחלתי איתה". צחי שונא סיגריות, ומעולם לא יצא עם בחורה שמעשנת. הוא בקושי הספיק לסיים את המשפט, וכבר יפית היתה לידו ושאלה אותו "למה הפסקת לבוא לקיקבוקסינג?"
צחי ענה "נגמר לי המנוי", מאותו ערב הם כבר לא נפרדו. אחרי שבוע הם ירדו יחד לסיני, לחופשה שהתחילה כשלושה ימים ונמשכה שבוע. כעבור שלושה חודשים הם עברו לגור יחד. "מובן שהפסקתי לעשן בזכותו, ואני כבר חוגגת ארבע שנים בלי סיגריות", אומרת יפית.
הצעת הנישואים היתה די מוזרה. הם היו יחד בחו"ל למשך חודשיים, בארגנטינה וברזיל. "במהלך כל החופשה צחי הסתובב עם הטבעת, אבל לא מצא את המקום המתאים", משחזרת יפית. "כשחזרנו לארץ והיינו באוטו בדרך מנתב"ג לחיפה, הוא נזכר להגיד לי 'קניתי לך טבעת'. ואני, המומה, פתחתי את הקופסה, מדדתי את הטבעת ושאלתי 'מה זאת אומרת טבעת? אתה רוצה להתחתן?' - וזאת בעצם היתה הצעת הנישואים".
כיוון ששניהם שונאים חתונות, היה להם קשה מאוד להחליט על אופי הטקס. "לא פלא שלקח לנו שנה שלמה לארגן את החתונה, ובסוף יצאו לנו שתי חתונות מאוד מיוחדות", אומרת יפית. "הראשונה היתה החופה עצמה. אליה הוזמנו רק משפחה וחברים קרובים, 60 איש, בחוף עתלית. בנינו אוהל, שמנו מחצלות, כריות ושרפרפים. החופה היתה מול הים והחזיקו אותה חברינו הטובים. בלי דיג'יי, קייטרינג , קבלת פנים, איפור וכו'... התלבשנו בבית בחצי שעה ונסענו לחוף. שנינו מאוד אוהבים את הים, ולא היה מקום מתאים יותר מזה לחתונה שלנו".
החברים פשוט צעקו לנו 'יאללה בלגן' והתחלנו לרקוד
מקפידים לבלות המון בים, וגם החתונה היתה על החוף. צחי ויפית
החתונה השניה היתה בעצם מסיבה, שגם אליה הוזמנו מעט אנשים יחסית (150 איש). היא התקיימה ביום שישי בערב בחגיגה בכפר בכפר הס. "למראית עין זו היתה נראתה חתונה רגילה, אבל הרי כבר היינו נשואים, וגם במהלכה ערכו לנו שני חברי הילדות של צחי טקס נישואים אלטרנטיבי מאוד מרגש", מוסיפה יפית. "הם סיפרו כיצד הכרנו וצחקו עלינו קצת, אמא שלי בירכה אותנו, וגם אנחנו הקראנו דברים שכתבנו זה לזה. בסוף הטקס הזה כבר לא שברנו כוס - החברים פשוט צעקו לנו 'יאללה בלגן' והתחלנו לרקוד".
יפית מפתחת תוכנה בחברת הייטק, צחי עובד בנמל חיפה. הם ממשיכים להתאמן באופן קבוע - צחי עשה פעמיים טריאתלון, ויפית עשתה את הטריאתלון הראשון שלה השנה. בחורף הם נוסעים מידי שנה לעשות סנובורד, ובקיץ הם אוהבים לצלול ומקפידים לבלות המון בים. יש להם חתול בשם מירו, חתולה בשם זיוה וכלב בשם ראסל.
השבוע הם חוגגים שנה לנישואיהם.
מזל טוב!
- יש לכם סיפור היכרות מרגש / משעשע / מיוחד במינו? הצעתם נישואים באופן יוצא דופן? רוצים להפתיע את בן/בת הזוג ליום ההולדת או ליום הנישואים? כיתבו לנו
את הסיפור בצירוף תמונות.
