פשיטות רגל של עסקים – איך הצרכן יכול למזער נזקים?
לא תמיד ניתן לדעת מראש כי עסק מסוים עומד להפסיק פעילותו. כאשר זה קורה - הצרכן לרוב מפסיד את כספו ולא מקבל את המוצר בעבורו שילם. המועצה לצרכנות מעניקה מספר טיפים שיעזרו למזער נזקים
המכרז של המדינה לא לבד. לא מעט חברות שעסקו במכירות מוצרים שונים נקלעו לקשיים, חלקן פשטו רגל, והצרכנים נותרו בלךי המוצרים שקנו במיטב כספם, ובלי הכסף.
למועצה לצרכנות מגיעות תלונות רבות על עסקאות שנעשו עם חברות לקבלת
שירות או מוצר, אך החברה הפסיקה לפעול מבלי שהמוצר יגיע לצרכן. לא תמיד ניתן לחזות מראש כי חברה זו או אחרת מצויה בקשיים כלכליים וזה קורה גם לצרכן נבון, אך חשוב להיות זהירים וקשובים.
אז איך ניתן למזער נזקים וממה צריך להיזהר? להלן מספר עצות באדיבות המועצה לצרכנות:
* הגודל אינו קובע! גם חברות גדולות ומוכרות יכולות להיקלע לקשיים. גודל החברה אינו בהכרח ערובה לאמינותה או יכולתה.
*שים לב לסימני אזהרה היכולים להדליק אצלך נורה אדומה: דחייה מרובה של מועד האספקה, התחמקות הספק או הסוחר ממגע עם הלקוח, התנהגות עסקית חשודה ובלתי אמינה ושינוי מיקום העסק בתדירות גבוהה.
*אל תשלם את מלוא התמורה מראש – גם לא כנגד הנחה, הטבה או מתנה. וכך אם יתברר שקיים חשש לקבלת המוצר תוכל אולי לבטל חלק מהתשלומים. המלצה – שלם מראש רק כ-25% משווי העסקה ואת היתרה עם קבלת המוצר. לעצה זו שני טעמים: האחד - מוטיבציה של הספק לספק את הסחורה ולקבל תמורה מלאה. השני – הגנה על כספך וקבלת המוצר לשביעות רצונך.
*מבצע העסקה בתשלומים? יתרון בתשלום בשקים דחויים ולא סחירים (יש לרשום על גבי הצ'ק את שם העסק וכן להגביל סחירות על ידי כתיבת "למוטב בלבד" או "לא סחיר"). בדרך זו יש ללקוח שליטה מרבית על התשלום. הגבלת סחירות הצ'קים מאפשרת לצרכן, במקרה שהצד השני יפר את החוזה באופן יסודי, לבטל את הצ'קים (לעומת זאת אם ניתן צ'ק רגיל יכול העסק להעביר אותו לגורם שלישי). מרגע שגורם שלישי אוחז בצ'ק, אסור לבטל אותו והצרכן עלול להישאר ללא תמורה, ללא מוצר וללא אפשרות לבטל את התשלום.
*שלמת בכרטיס אשראי והגעת למסקנה כי אין סיכוי לקבל המוצר או השירות - הודע מיידית בטלפון ובכתב לחברת האשראי ודרוש לעצור את התשלומים הנותרים. דע, כי חברת האשראי חייבת לעשות כך על פי חוק כרטיסי חיוב. אם נתקלת בבעיה בחברת האשראי אתה יכול לפנות למועצה לצרכנות לסיוע.
*תשלומים שכבר ירדו מהחשבון והצרכן לא קיבל את המוצר. אם העסק עדיין פעיל ניתן לתבוע אותו. אם החברה לא פועלת יותר ופשטה את הרגל, ניתן להגיש תביעת חוב לכונס הנכסים (במידה ומונה) בצירוף כל המסמכים הרלוונטים (חשבונית, חוזה, קבלה וכו') המוכיחים את החוב הנטען. במקרה שבקופת הפירוק יישארו כספים עשוי הצרכן לקבל חלק מהחוב. ניתן לברר אם מונה כונס נכסים על ידי בית המשפט במשרדי הכנ"ר (כונס נכסים רשמי) בטל: 6899695.
במועצה לצרכנות מציינים, כי יש מקרים בהם חברות לא פורקו אלא פשוט הפסיקו פעולתן, וגם אם מונה כונס נכסים לחברה, לבעלי חובות גבוהים של העסק ונושים זכות קדימה על פי חוק (עובדים, בנקים, רשויות מס) לקבל את כספם, וזה מוריד את סיכויי הגבייה של הנושה הקטן.