"החלטת הממשלה מסכסכת בין ניצולי השואה"
ניצולי שואה יוצאי חבר העמים התרעמו על החלטת הממשלה להגדיל אך ורק ואת הקצבאות של אלה שהיו במחנה השמדה. לב קפלן, איבד את אמו, ביתו ואת כל רכושו במלחמת העולם השנייה. ילדותו עברה בבית יתומים תחת חרפת רעב: "לא היינו בגטו, אבל גם אנחנו עברנו שואה"
"הממשלה לא מבינה שמדובר באנשים שאיבדו את משפחותיהם ואת כל רכושם. אסור שהניצולים יריבו בינם לבין עצמם, אבל זה מה שקרה בגלל החלטת הממשלה" - כך אמר אמש (יום א') ל-ynet יו"ר ארגון ניצולי השואה יוצאי חבר העמים, גרגורי פגיס.
בפגישה שנערכה אתמול בין נציגי ניצולי השואה לראש הממשלה, אהוד אולמרט, הגיעו הצדדים להסכמה כי ישולמו כ-1,200 שקלים בחודש למי שהיה במחנה השמדה ולא קיבל קצבה עד עתה. רוב הניצולים,
150,000 איש שלא היו במחנות, ימתינו עד החגים לפתרון מצוקתם במסגרת תוכנית כוללת שמגבש אולמרט עבור כלל קשישי ישראל. קבוצת העולים החדשים, שברחו בזמן המלחמה לרוסיה, כוללת כ-85 אלף בני אדם.
פגיס סיפר בשיחה עם ynet כי בימים האחרונים קיבל לידיו אלפי מכתבים מניצולי שואה דוברי רוסית שסיפרו על מצבם וביקשו סיוע מהמממשלה. פגיס מתכוון להציג את כל המכתבים שקיבל בישיבה מיוחדת שתתקיים בנושא, ובכוונתו להעבירם לעיון הממשלה ואולמרט.
"הממשלה הגיעה להסכם עם מי שנמצא בישראל מאז שנות ה-50, אבל לא מבינה את אלה שהגיעו החל משנות ה-70. הממשלה לא מבינה שמדובר כאן בעשרות אלפי אנשים שעברו שואה - הם איבדו את משפחותיהם ואת כל רכושם. כל האנשים שכתבו לי מכתבים במצב נוראי, אין להם כסף לתרופות".
"ראיתי את המוות לנגד עיניי"
לב קפלן, בן 73, היה בן שבע בלבד כשפרצה מלחמת העולם השנייה, ומשפחתו התגוררה בעיר סבסטופול ברוסיה. אביו שירת בצבא הרוסי באותה התקופה, וכשהמצב הפך לבלתי נסבל, נמלט קפלן ביחד עם אמו ואחיו לטשקנט שבאוזבקיסטן. אמו נאלצה למכור או להחליף את כל החפצים שהביאה עימה כדי לשרוד את החורף הקשה. באחד הימים יצאה אמו לחפש אוכל עבור ילדיה, ונעלמה. היתה זו הפעם האחרונה שלב בן השבע ראה את אמו.
לאחר מכן עבר קפלן להתגורר במעון לילדים יתומים, שם סבלו הילדים מחרפת רעב. בתום המלחמה הוא חזר עם אחיו לעיר הולדתו, אך בעקבות ההפגזות לא מצא קורת גג. קפלן עלה לארץ בשנת 1995 ומאז הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך 1,980 שקלים בחודש.
לאחר ששמע כי לא נמצא עבורו פיתרון במסגרת ההסדר עם ארגוני הניצולים אמר ל-ynet: "למרות שלא היינו בגטו, גם אנחנו עברנו שואה. אינספור פעמים ראיתי את המוות לנגד עיניי. כששמעתי על החלטת הממשלה הזו הרגשתי ממש רע, כי זה פשוט לא הוגן. אני מבין שהניצולים שקיבלו קצבאות עברו המון, אבל גם הסבל שלנו היה גדול".
נחום קרפילביץ', מעמותת ניצולי מחנות הריכוז והגטאות בישראל, היה בן שמונה כשפרצה המלחמה, והתגורר בעיירה וורשאט. באותם ימים נוראים, עת הפכה שכונת מגוריו לגטו, נורה אביו למוות בידי משתפי פעולה מקומיים עם הנאצים. לפי החלטת הממשלה, קרפלביץ' נכלל ברשימת 8,500 ניצולי השואה שיזכו בקצבה נוספת.
"אחרי מאבק ממושך אני מרגיש שזה באמת יעזור לנו, במיוחד לאור מצבנו הכלכלי. הרבה ניצולים שאני מכיר מתו או שנזקקו לטיפול סיעודי בשנים האחרונות. עבור האנשים האלה, החלשים שבינינו, התוספת תעזור לקנות יותר תרופות. סוף-סוף ממשלת ישראל הבינה מי אנחנו", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
