פעם גלגל מיליונים, היום חי מהבטחת הכנסה
לפני פחות מעשור החזיק מירבי טופז עסקי יהלומים ונדל"ן בהיקף של כ-50 מיליון דולר. היום הוא גר בדירת חדר מתפוררת ומתקשה לשלם חשבונות. הוא מאשים את הבנקים בקריסתו והגיש נגדם תביעות. חברים מספרים: "הוא יכול היה להיות כמו לב לבייב אבל הימר על הסוס הלא-נכון"
לקראת נעילת שער, אנו מביאים כאן סיפור אחד של כישלון עסקי. לפני פחות מעשור היה מירבי טופז יהלומן ויזם נדל"ן שהיקף עסקיו הגיע לעשרות מיליוני דולרים. כיום הוא איש עני המתקיים בקושי מהבטחת הכנסה, חי בדירת חדר קטנה ונרדף בידי נושיו. כיצד זה קרה?
הפסיד את שמו הטוב
טופז (52) החל את דרכו העסקית בשנות ה-80' כיהלומן מצליח. הוא ושני אחיו, מיכאל ואורי, היו בעלי חברת "אחים טופז יהלומים". בחלק משנות ה-90' הייתה חברת טופז אחת מ-10 החברות המובילות בבורסת ברמת-גן. "אני מעריך את היקף עסקיהם באותה תקופה בכ-50 מיליון דולר", אומר רו"ח יעקב ורקר, העובד עם ענף היהלומים, "יותר ממה שהיה אז ללב לבייב".
בסוף שנות ה-90' החליט טופז להיכנס גם ליזמות נדל"ן. אלא שעד מהרה גילה שעולם הנדל"ן שונה מאוד מעולם היהלומים הסגור שבו עבד, שבו העסקים מבוססים על אמון ועסקאות נסגרות בלחיצת יד.
מיזם הנדל"ן הראשון שלו היה ניסיון להקמת קומפלקס של 9 מלונות-דירות באזור החוף בבת-ים. הוא השיג אישורים תכנוניים להקמת הפרויקט, ורכש עם שני שותפים שני מגרשים ראשונים בהשקעה כוללת של 10 מיליון דולר. טופז שימש כמנכ"ל המיזם, חתם על ערבות אישית והשקיע בו יותר ממיליון דולר שהרוויח יחד עם אחיו בעסק המשפחתי. הוא גייס לפרויקט אשראי מבנק לאומי ואף השיג אור ירוק מחברת הדירוג מעלות לגיוס הון.
אלא שבשלב מסוים התעוררה מחלוקת בין השותפים. לטענת טופז, אחד משותפיו משך מיליוני דולרים מהכסף שנועד להשקעה בפרויקט. עקב כך, הגיש בנק לאומי תביעה של חצי מיליון דולר נגד השותף ונגד טופז, והעבודות הופסקו.
טופז טוען, שבעקבות אותה מחלוקת סגר בנק לאומי את החשבון שבו העניק אשראי לעסקי היהלומים שלו. "הבנק יצר מצב שאנשים בבורסה הפסיקו להאמין לי", אומר טופז, "בבורסה הכל מבוסס על אמון. ברגע שנסגר לך חשבון בגלל סכסוך כספי, אתה בבעיה. הפסדתי את הנכס הכי חשוב שלי, שמי הטוב".
טופז החל לחשוש שההסתבכות תחסל לו את החברה המשפחתית, ולכן מיהר להגיע להסדר עם השותפים, לפיו ימכור להם את הקרקע במחיר זול ויחתום אתם על הסכם לסילוק תביעות. בשלב זה משך הבנק את התביעה נגד טופז, אבל טופז טוען שהנזק כבר נעשה. "בנק לאומי הכתים את שמי וגרם לי לעזוב את המיזם", טוען טופז בתביעה שהגיש נגד הבנק.
"טופז הוא יזם מצוין, אבל הוא מתנהל במידה מסוימת של נאיביות", אומר ורקר, "הוא נוטה להאמין להבטחות ולא בודק מספיק את הניירת. אני מניח שאם הוא היה נשאר בעולם היהלומים התמים יחסית, הוא היה מגלגל היום מאות מיליונים, אולי מיליארדים. חוץ מזה, ייתכן שהוא קנה נדל"ן במקומות הלא-נכונים. יזמים אחרים, ששמו כסף במקומות אחרים, הפכו למיליונרים".
נשאר בלי אשראי
בשנת 2000 - שלוש שנים אחרי שהחל בפרויקט בבת-ים, וזמן קצר לפני שיצא ממנו - החל טופז בפרויקט נוסף: הוא הקים, ביחד עם שני אחיו, את "אור ירח", קומפלקס מפואר לאירועים בצ'ק-פוסט בחיפה, שכלל אולם שמחות מפואר, חנויות, משרדים וחניון, בהשקעה של 10.5 מיליון דולר. האחים טופז השקיעו במיזם 5 מיליון דולר מחברת היהלומים שלהם.
"השקענו בעסק מיליונים מכיסנו כדי שיתחיל לפרוח כמה שיותר מהר", מספר טופז, "האחים שלי האמינו בתוכניותי. הבנקים הבטיחו לנו הרבה אשראי, וחשבנו להשתמש בו אחר כך כדי להמשיך בעסקי היהלומים".
הקומפלקס נפתח באוגוסט 2002 והאחים טופז תלו בו תקוות רבות. אלא שמהר מאד גילו שהמימון הבנקאי לפרויקט נמוך מכפי שחשבו. "בנק טפחות התחייב להעניק לנו הלוואות בהיקף של 5.5 מיליון דולר", נכתב בתביעה שהגיש טופז נגד טפחות, "בפועל קיבלנו רק 4 מיליון דולר".
לטענת טופז, הציע לו הבנק כי במקום שיעביר לו את 1.5 מיליון הדולרים הנותרים, הוא יערוב לבנק אחר שיעניק לחברת היהלומים אשראי בסכום זהה, תמורת שיעבוד שני של הנכס. האחים טופז ביקשו אשראי מבנק אגוד. ממסמכי בנק אגוד עולה כי הבנק לא הסכים לתנאים שהציב בנק טפחות להענקת ההלוואה, ולכן לא העניק אותה. גם בנק הפועלים סירב.
"אור ירח" נפתח בעיתוי בעייתי - שיא האינתיפאדה השנייה ולקראת מלחמת המפרץ. הפרויקט, שהעסיק 80 עובדים, היה רווחי לטענת בעליו, אך הרווח לא הספיק להחזרת עלויות ההקמה. חובות המקום הצטמצמו מ-4.5 ל-1.5 מיליון שקל, אך לא נמחקו. בשנת 2006 נסגר המקום ונכנס לכינוס נכסים. כל זה קרה כזכור אחרי שהפרויקט בבת-ים נתקע ואחרי שבנק לאומי סגר את החשבון של חברת היהלומים.
במקביל ל"אור ירח", ניסן האחים טופז לחדש את עסקי היהלומים. באותה תקופה ניהל טופז מו"מ עם הרשויות ברוסיה כדי לפתוח שם מיזם לכרייה ומסחר ביהלומים. הוא קיווה שהפרויקט החדש יכניס מזומנים ויוציא אותם מהבוץ, אך התקשה לגייס לו אשראי. כך נותרו האחים קרחים מכאן ומכאן. לאחר שהתברר שהבנקים לא יעניקו להם את ההלוואה הנוספת, הפסיקו את כל פעילותם ביהלומים, ובשנת 2004 סולקו מהבורסה. "משם התחיל כדור השלג שדרס אותנו", אומר טופז.
אתה גלגלת עשרות מיליוני דולרים. לא היה לך כסף לסגור את החובות?
"לא משנה כמה מזומנים אתה מגלגל, אם אין לך אשראי להמשיך, אתה אבוד. בעסקים, אם יש אשראי אפשר לעשות מיליונים בלי שקל אחד הון עצמי. כשיצחק תשובה ולב לבייב התחילו, היה להם הון עצמי? היה להם אשראי. ואת זה הבנקים הרסו לי. במקום לעזור ליזם שהקים עסקים וסיפק מקומות עבודה, הבנקים רמסו אותי וגרמו לפיטורים ולהרס".
האם לא מדובר בטעויות שאתה עשית, בניהול לא נכון של עסקיך?
"אכן, טעיתי. יש לי בעיה, אני לא יודע לעבוד עם רמאים ונוכלים. טעיתי גם כשעשיתי הכל בכסף שלי, במקום להנפיק הכל בבורסה ולשחק בכסף של אחרים".
מה היית ממליץ ליזם צעיר שפותח עסק?
"לעולם לא לסמוך על מילה של בנקאי, גם אם הוא עושה את עצמו חבר שלך ובא אליך לארוחות. שיזכור: בבנק אין חברים".
אין אגרה? אין תביעה
טופז נולד בגרוזיה ועלה לישראל ב-1972. אביו, אהרון, הצליח לעקוף את המשטר הקומוניסטי ולנהל עסק מצליח, שכלל מפעל לטקסטיל וחנות לכלי בית. המשפחה הבריחה לארץ חלק מהעסק, וטופז ואחיו השתמשו בו כבסיס לחברת היהלומים.
"תמיד חייתי מצוין", אומר טופז, "אני לא אוהב ראוותנות, אבל לו רציתי, הייתי יכול לנסוע במרצדס מצופה יהלומים. חייתי כמו יהלומן והוצאתי בהתאם. מי שעושה עסקים צריך להתלבש ברמה ולצאת לאירועים. הוצאנו, הוצאנו, עד שהכסף נגמר".
הקריסה שינתה את חייו של טופז. חיי הנישואין שלו התדרדרו והוא התגרש. "כשהמעמד שלך בין החברים והשותפים מתדרדר, משתנה גם המעמד במשפחה", הוא אומר, "אני בקשר עם שלושת הילדים שלי, אבל הורג אותי שאין לי כלום לתת להם".
כיום הוא חי לבדו בדירה מתפוררת בחיפה, מתקשה לשלם חשבונות ונזקק לתרומות מקרובים וחברים. חשבונות הבנק שלו הוגבלו, ההוצאה לפועל רודפת אחריו וספקים ובעלי חוב מאיימים עליו. "אני חייב אלפי שקלים שכר הדירה", הוא אומר, "יש לי רק מים קרים, וגם את זה עלולים לנתק לי".
למרות הכל, טופז אינו מוכן להשלים עם המצב. הוא מסרב להכריז על עצמו כפושט רגל, ועדיין שקוע בחובות של מיליוני שקלים. הוא מנהל מערכה משפטית נואשת ומייאשת נגד הבנקים, מתוך אמונה שיביא אותם לפצות אותו על הפסדיו.
בשנת 2005 הגישו האחים טופז לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה של 183 מיליון שקל נגד בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות, בטענה שהבנקים הכשילו את מיזם "אור ירח" כשלא העניקו לו מספיק אשראי. ב-2006 הגיש מירבי שתי תביעות נוספות בהיקף כולל של 100 מיליון דולר נגד בנק לאומי, בטענה שהבנק הכשיל את מיזם הנדל"ן בבת-ים ופגע בתדמיתו ובעסקי היהלומים שלו.
מבנק מזרחי-טפחות נמסר בתגובה: "מדובר בתביעה קנטרנית ומופרזת על סכומי עתק ללא כל תחשיב או בסיס עובדתי שדינה להידחות על הסף. הבנק לא הבטיח אשראי שלא עמד בו".
מבנק הפועלים נמסר: "הבנק אינו מוסר מידע לגבי לקוחותיו מחמת סודיות בנקאית ובמיוחד לגבי אלו המצויים בהליך משפטי". מבנק לאומי נמסר: "התביעה חסרת כל בסיס".
אלא שאז גילה טופז שנקלע למילכוד נוסף: לפי נהלי בית המשפט, אמור התובע לשלם אגרה של 2.5% מהסכום המבוקש. בית המשפט דרש מטופז אגרות במיליוני שקלים, ולא לא יכול היה לשלם. גם כסף לעו"ד אין לו. בסופו של דבר בית המשפט מחק את כל התביעות. לאחרונה ערער לבית המשפט העליון על מחיקת התביעה.
טופז אומר שהוא מקדיש את רוב שעות היממה לניסיונות להצלת העסק שלו. "גיליתי שאני יותר חזק ממה שהייתי מאמין שאהיה במצב כזה", הוא אומר, "אדם אחר היה מתאבד. אבל אני ממשיך להילחם".
למה אתה לא מכריז על עצמך כפושט רגל?
"לפשוט את הרגל זה להרים ידיים, לגלגל את הכל על אחרים ולברוח. אני לא מסוגל לזה. אני מאלה שממשיכים להילחם".
