"אם יקרה פה אסון כמו ביוון - יישובים יימחקו"
אנשי שירותי הכבאות וההצלה בישראל מתריעים פעם אחר פעם על כך שהיעדר תקציב אינו מאפשר היערכות למלחמה או מקרי חירום. כעת, כשלא רחוק מפה משתוללות דליקות ענק, הם מבהירים: "אין מספיק כוח אדם, אין כבאיות, אין אמצעים. שריפה כמו זו שיש ביוון תחולל פה שמות ולא ניתן יהיה להציל חיי אדם בזמן"
מאז יום שישי משתוללות ברחבי יוון עשרות שריפות שכילו אלפי דונמים של חורש, החריבו יישובים וגרמו למותם של עשרות אזרחים. העשן שמכסה את האקרופוליס אמנם לא הגיע עדיין לישראל, אבל מתברר שאירוע דומה כאן אצלנו יגרום לא פחות נזק, וכדאי שמישהו יקדיש לכך מחשבה כבר עכשיו. שיחה עם בכירים במערך הכבאות מעלה תמונה מדאיגה של מחסור באמצעים ובכוח אדם, ובעיקר היערכות לקויה הנובעת מתקציבים דלים. בשיחה עם ynet מתריע ראש מדור מבצעים של שירותי הכבאות בגליל המערבי, אמיר לוי: "אם אסון כמו ביוון יקרה גם בישראל - יישובים יימחקו כליל".
רק לפני שבוע, במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה, אמר נציב הכבאות וההצלה, רב-טפסר שמעון רומח, כי שירותי הכיבוי אינם ערוכים להתמודד עם טיפול בעורף, אם וכאשר תפרוץ המלחמה הבאה. מלחמת לבנון השניה הוכיחה את חשיבותם של שירותי הכבאות, אבל גם אחריה לא נמצא הנושא בראש סדר העדיפויות. בישראל ישנן 95 תחנות כיבוי וכמעט במחצית מהן יש בין כבאי אחד לשניים במהלך משמרת.
לוי, המכהן גם כיו"ר ועדת תו"ל (תורת לחימה יער וחורש), מסביר היום כי יעילותם של הכבאים קריטית לא רק במהלך מלחמה, אלא גם במקרים חריגים כמו זה המתרחש בשעות אלו ממש ביוון: "כמות כוח האדם והאמצעים של שירותי הכבאות מצומצמת עד מאוד. היכולת שלנו להתמודד באופן יעיל היא מוגבלת. אנו קצרים בכוח אדם ובכמות רכבי הכיבוי שלרשותנו. חלק מרכבי הכיבוי מיושנים ואנו חייבים כבאיות שמתאימות לתנאי שטח כאלה. לפני שנה אמנם הוחלט לבנות רכב שמותאם לשטחים פתוחים, שריפות יער וחורש, אך שנה עברה ואין תקציב".
לוי מסביר כי היעדר התקציבים ישפיע לא רק על ההיערכות למקרי חירום, אלא גם ובעיקר על הפעולות במהלך האירוע עצמו: "הסיוע האווירי שנוכל לתת יוצר מצב שאם מה שקרה ביוון יקרה בישראל, יישובים שממוקמים בלב חורש והסביבה יימחקו לחלוטין ולא ניתן יהיה להציל חיי אדם בזמן. אנשים ימותו ומספר ההרוגים יהיה כמו ביוון. צריך גם לזכור שמבחינת צמחי, תנאי מזג אוויר ושטח - ישראל זהה לחלוטין ליוון קפריסין.
"לדוגמא, אם יש שריפה בלב חורש אנו מוציאים שתי כבאיות ממעלות וכרמיאל. יעברו 20 דקות עד שהן יגיעו ובינתיים השריפה תחולל שמות. עד שיגיעו כלי רכב נוספים מנהריה ועכו יעברו עוד 20 דקות וזה המון זמן לעוצמת אש מהסוג הזה, במספר מוקדים שאליהם יש בעיות גישה. בהמשך יהיה צורך בסיוע נוסף מקריית שמונה ועפולה ועד שנרים מטוסי כיבוי תעבור כבר שעה. המשמעות - מדינת ישראל לא ערוכה להתמודד עם מצבים כאלה".
ראשי מערך הכבאות מספרים כי הם מעלות את טענותיהם השכם וערב בפני הגורמים הרלוונטים אך לא זוכים למענה הולם. "אנחנו מתריעים על המצב הזה כל הזמן", אומר לוי. "אם זה בדוחות מבקר המדינה בשנים האחרונות, בוועדת ביקורת המדינה בשבוע שעבר או בוועדת הבדיקה שקמה בעקבות השריפה בחורש. כל הוועדות והדוחות האלה נפתחים בכך ששירותי הכבאות קצרים בכוח אדם ואמצעים".
דובר שירותי כבאות והצלה, משה מוסקו, מציג נתונים נוספים המלמדים על בעיית כוח אדם והאמצעים: "קבעו שבמדינת ישראל צריכים להיות 2,400 כבאים אבל בפועל יש לנו 1,400. יש חוסר ברכבי כיבוי. אנו מחזיקים כמה כבאיות שעובדות
יותר מ-20 שנה והדבר נחשב לא תקני. המשמעות היא שכבר בנקודת הפתיחה חסרים 100 כלי רכב וגם מבקר המדינה הזכיר זאת. ברגע ששירותי הכבאות יהיו בסדר עדיפות גבוה ויינתנו תקציבים, נוכל לשדרג יכולות ולהתמודד עם אסונות כמו ביוון.
"בשבוע שעבר נציב הכבאות הציג את הנתונים האלה בוועדת ביקורת המדינה והתריע שמערך הכבאות לא מוכן למלחמה הבאה. אנחנו לא מסתירים את הנתונים, אנחנו מתריעים בכל הזדמנות על המצב. לא ייתכן ששירותי ההצלה בישראל לא יקבלו שקל וגופים אחרים יקבלו מיליארדים. הכל מתחיל ונגמר בתקציב".
לפנייה לכתב/ת 
