אל תסתכלו במרן אלא במה שיש בו
נכון, שוב ההתבטאות של הרב עובדיה מקוממת וחסרת רגישות. מה לעשות שאופנות חולפות של פוליטיקלי קורקט לא מעניינות אותו והוא גם לא מסתובב עם יחצ"ן צמוד. על פי אסף וייס ההתבטאות נאמרה בהקשר חינוכי, ולכן מישהו כבר צריך להוציא בחוץ את האמירות האלה מעולם התקשורת
"לא כל מה שחושבים ראוי לומר", היא קלישאה שבהחלט כדאי שמישהו ילחש כבר באוזנו של הרב עובדיה. אבל באותה הזדמנות, גם מערכות החדשות צריכות להפנים משהו: לא כל מה שאומרים ראוי לפרסם קבל עם ועיתון.
אחת לאיזה זמן מוגבל מישהו זורק לכלב השמירה של הדמוקרטיה עוגייה טרייה ומפתה. בכשכוש זנב הוא זונח את הבונזו החדשותי השגרתי שכבר מזמן משעמם אותו, מפסיק לשסות שיניו במושחתים למיניהם ואפו נסתם מלרחרח שחיתויות במסדרונות השלטון. אבל עוגיות עושות לכלב לשלשל. וכך קורה כשהרב עובדיה מפריח לחלל האוויר הדחוס והנפיץ עוד איזושהי אמירה, מיד נוצר באזז תקשורתי ואחריו שלל תגובות נזעמות מפי ח"כים תאבי ספינים שגם רוצים ביס וכותרת.
עם כל הסלידה מהאמירה "חיילים נהרגו כי לא שמרו מצוות", חשוב להכיר בכך שהיא נאמרה כדרשה שבועית חינוכית. חזקה על הרב שעיקר עניינו היה להעביר מסר של חזרה בתשובה לקראת יום הדין ולא לחרחר מלחמה. אומנם הדימוי שהוא בחר בו באמת נשמע רע ואפילו כמשל אין מקום לומר כאלה דברים על חללי צה"ל שמסרו נפשם, בין היתר, גם כדי שהרב ותלמידיו יוכלו לחיות פה בביטחון. אבל מה לעשות שאת הרב ממש לא מעניינות אופנות חולפות של פוליטיקלי קורקט והוא גם לא נוהג להסתובב עם יחצ"ן משומן א-לה מוטי מורל.
שוטה הכפר הגלובלי
אז נכון – אמירתו היא חמורה, חסרת התחשבות ופוצעת את לבם המדמם של המשפחות השכולות. והמטריד מכל הוא שמדובר במשהו שיטתי: חיפוש מהיר בארכיון עיתונות מניב עוד שלל התבטאויות מביכות במקרה הטוב ופוגעניות במקרה הרע – מ"ביום שתמות צריך לעשות משתה" על שולמית אלוני, דרך "הם בועלי נידות" על שופטי בית המשפט העליון ועד "הוא שטן, יימח שמו" על יוסי שריד – שבעקבות האחרונה נפתחה נגדו חקירה פלילית. זה הפך כל כך גרוטסקי עד שאפילו החרצופים גזרו קופון שמן מדמותו הסנסציונית.אך למשות את הטקסט ולנתק אותו מהקונטקסט זה פופוליזם עבש שכבר בסוף האייטיז מיצה את עצמו. תקשורת ההמונים ודרשות ההמונים הם שני מדיומים מנותקים שמתנהלים לפי קודים אחרים לחלוטין. לא לחינם בחברה המערבית החליף טקס קריאות העיתון את תפילת הבוקר. בעוד המוני מאמינים מאזינים לדבריו של הרב בצמא, המוני קוראים צורכים תקשורת בשקיקה. הם מתנהלים במקביל ובהפרדת כוחות שלווה עד שמישהו מחליט להתביית על חלקי משפטים מקוטעים ונפיצים. וזו הבעיה האמיתית. אחרי הכל, יותר פשוט לצטט דרשות שבועיות מלנסות לחשוף את הווטרגייט הבא.
כל עוד לא תופנם המקבילה הברנז'אית ל"חכמים, היזהרו בלשונכם", דרשתו השבועית של הרב תמשיך להיות יותר פופולרית מישיבות הממשלה המהוגנות ומממדי העוני השקופים. כצְבוֹעים המריחים את הדם ומתקהלים סביב הפגר, הפנקסים יישלפו, מכשירי ההקלטה יופעלו ודברי החוכמה יגיעו לכל בית ישראל מגולגלים על גבי נייר עיתון או על גבי הרשת. ואז במקום פוסק הלכה גדול ומנהיג רוחני, ימשיך הרב להצטייר כשוטה הכפר הגלובלי.
אז כדאי שמישהו יוציא בחוץ את ההתבטאויות האלה. לפחות מעמודי החדשות. עד אז תימשך אותה כרוניקה של "קרב רב" ידוע מראש: שוב הוא יאמר משהו חסר רגישות, שוב כתבים יחשבו שדין שיעור תורה כדין מסיבת עיתונאים, ושוב תופיע הכותרת "סערת עובדיה". נותר רק לתהות – כמה סערות נותרו עוד על ראשו של הרב?
לפנייה לכתב/ת 
