פעילי סביבה נאבקים בכוונה להקים יישובים בלכיש

"הקמת יישובים ותשתיות בלב הטבע הינה הרסנית, יקרה ואיטית", מתקוממים פעילי סביבה על החלטת הממשלה להקים מרחב התיישבות כפרי-קהילתי במזרח חבל לכיש, בו ישוכנו מפוני גוש קטיף. "במקום לסייע למפונים היא תעכב את אכלוסם ותגרום פגיעה לדורות". את ההחלטה קיבלה אתמול (ג') ועדת השרים להתיישבות, בראשות ראש הממשלה אהוד אולמרט, ולפיה יורחבו היישובים שקף, אמציה ושומריה, ויוקמו שלושה יישובים חדשים, חרוב, חזן ומרשם. 

"הקמת היישובים החדשים בחבל לכיש, כאשר באזור ישנן למעלה מ-4,000 יחידות דיור מאושרות ומתוכננות, מיותרת ופוגענית", אומרים בחברה להגנת הטבע. "בישראל המצופפת עצמה לדעת, לאזור יש אופי טבעי מיוחד של נוף קדומים ארצישראלי. מדוע לתת לו אופי 'מיובא' של חבל כלשהו באיטליה, שילווה בגדרות,

קווי תאורה, כבישים וזיהום אוויר?". לטענת אנשי החברה, תחת בניית יישובים חדשים יש לעבות את היישובים הקיימים בחבל, "כפי שגורסת מדיניותו של מנהל התכנון בישראל".

את ההתנגדות מובילים חברי הכנסת דב חנין ומיכאל מלכיאור, העומדים בראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. השניים תומכים במציאת פיתרון מהיר ואיכותי למפוני גוש קטיף וחיזוק יישובים קיימים. "יש לפעול למתן מענה לקהילות המפונים, כשהדגש הוא על הרחבת יישובים קיימים או במסגרת בנייה צמודה להם", הם מציינים במכתב שהפיצו.

"חבל לכיש מכיל שפע ערכי טבע, נוף ומורשת אדם", מסבירים מלכיאור וחנין. "בהיותו אזור המעבר בין החבל המדברי לחבל הים-תיכוני נודעת לו חשיבות עליונה מבחינה אקולוגית. באזור קיים מגוון ביולוגי מהחשובים ביותר בארץ ומינים רבים בו מגיעים לגבול תפוצתם בישראל. מעבר לרמה המקומית, לרצף השטחים הפתוחים הנרחב והייחודי של חבל לכיש יש חשיבות גם עבור מערכות אקולוגיות אחרות מצפון ומדרום לו".

"הקמת היישובים בלכיש היא ניסיון רע לחקות את דוד בן גוריון, והחלטה אומללה שמדינת ישראל תשלם עליה בדורות הבאים", מסכם יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר. "הקמת יישובים חדשים מנוגדת לאינטרס הלאומי לחזק יישובים עירונים קיימים. המציאות של היום מחייבת את ישראל להתקבץ - ולא להתפרס".