מדוע מעמידים קשיים בפני המתגיירים?
שאלה:
מדוע הרבנים מקשים כל כך בגיור? הערות: מדוע מתייחסים בזלזול למבקש להתגייר, וברוב המקרים גם לא מעבירים אותו את התהליך? (אבי, ניו-יורק)
תשובה:
היהדות, שלא כמו דתות אחרות, אינה קוראת לבני העמים האחרים להצטרף אליה, ואינה קובעת עונשים למי שאינו מאמין בדרכה. אמנם גם היהדות נושאת בשורה לכל בני האדם, אך הם אינם חייבים בכל תרי"ג המצוות, אלא רק בשבע מצוות. יחד עם זאת, היהדות אינה דת גזענית ואינה גורסת כי אין אפשרות לאדם אחר להשתלב בתוכה. אפילו אדם שהוא מזרע עמלק יכול להתגייר ולהצטרף ליהדות, והוא יהיה יהודי לכל דבר.
ואולם, מכיון שהיהדות אינה רק דת אלא גם לאום, הרי שהצטרפות ליהדות צריכה לכלול בתוכה שאת שני האלמנטים שהביעה אותם רות כשאמרה לנעמי: "עמך עמי וא-לוקיך א-לוקיי". הוי אומר - יש צורך ברצון להצטרף לעם ישראל ולתורת ישראל. מי שיחליט שהוא רוצה להצטרף לתורת ישראל אך אינו רוצה להיות חלק מכלל ישראל, או שהוא רוצה להצטרף לכלל ישראל אך לא לקיים את תורת ישראל אינו יכול להצטרף ליהדות, שמורכבת, כאמור, משניהם.
כמובן שזה יוצר אבסורד, שהרי מי שנולד יהודי אינו צריך להיות דתי או אפילו להרגיש כחלק מכלל ישראל, והדרישות האלה הן רק לגבי מי שרוצה להצטרף מבחוץ, אבל הרי זה גם המצב בהרבה דברים דומים: אתה הרי מתגורר בניו-יורק. אפילו במדיניות ליברלית של אמריקה, מי שירצה להגר לארצות הברית יצטרך לעמוד בתנאים שקבע הממשל האמריקאי, והוא יצטרך לשנן את החוקה ואת רשימת הנשיאים וכו', למרות שמי שנולד בארה"ב יהפוך אוטומטית להיות אזרח גם אם לעולם לא ידע זאת. להיות יהודי זה לא פחות מאשר להיות אזרח אמריקני...
כמובן שאדם שמצהיר שכוונתו להצטרף לעם ישראל ולתורת ישראל ומתכוון לכך ברצינות, יש לקבלו בזרועות פתוחות. אבל הנסיון של חז"ל גרם להם לומר 'קשים גרים לישראל כספחת', כלומר שפעמים רבות קבלת גרים לעם ישראל יצרה בעיות גדולות, ולכן נהגו בכל הדורות בחשדנות לגבי אנשים שרוצים להצטרף ליהדות. עד כדי כך שקבעו חז"ל שבימים שבהם היה רק טוב לישראל בכלל לא קיבלו גרים, כי היה חשד שהם מתגיירים ממניעים זרים.
אינני מכיר מקרוב את נושא הגיור בארצות הברית, אבל מהיכרות של הנושא בארץ, המדיניות היא מאוד פתוחה ומקבלת.
אחרי שעוברים את המחסומים הבירוקרטיים הרגילים של כל גוף גדול, ומוכיחים שהכוונה היא אמיתית ולא רק בשביל התעודה או האפשרות להתחתן או לעלות לארץ וכדומה, הרבנים מאוד מקבלים ואינם מקשים.
כמובן שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל, אבל מקרים רבים שבהם הייתי מעורב באופן אישי הוכיחו לי שזו המדיניות באופן כללי.
בכל מקרה אני לא מכיר זלזול במתגיירים, וברוב המקרים מי שמתעקש בסופו של דבר - מתגייר.
גם אם המתגיירים נתקלים בהתחלה ביחס עוין, פעמים רבות זה פשוט אמצעי לסנן את הרציניים מתוכם. מי שזוכה להתגייר בסופו של דבר, זוכה לשכר גדול מאוד. התורה אף קבעה איסורים מיוחדים לגבי היחס לגרים: אנחנו מצווים לאהוב כל אדם מכח המצוה 'ואהבת לרעך כמוך', אבל לגבי הגרים אנחנו מצווים במצוה מיוחדת: "ואהבתם את הגר". אסור להונות כל אדם, אבל לגבי הגר יש איסור מיוחד, וכו'. כל טוב (משיב: הרב ירון בן-דוד)
