זליכה: מגלומן או לוחם אמיץ בשחיתות?
החשב הכללי, ירון זליכה, הוצנח לאוצר על ידי בנימין נתניהו ונהנה אז ממעמד של האיש החזק באוצר. הוא דחף להפרטה כמעט כל דבר שזז והציב כללים חדשים וקפדניים להוצאות הממשלה. עד מהרה הסתכסך עם עמיתיו לצמרת האוצר שטענו כי מאחורי מאבקו המתוקשר נגד השחיתות עומדת מגלומניה ו"תעודת ביטוח" נגד פיטורים. אולמרט כבר ניסה להדיחו ונכשל, עכשיו מנסה זאת השר בר-און
החיים הטובים של זליכה באוצר נמשכו כשנתיים. כל עוד נתניהו מעליו הוא חשב ופעל "ברוח המפקד" במטרה לייעל או להפריט כל שירות ממשלתי. במהרה החל להתנגש גם עם המערכות שמחוץ לאוצר, בעיקר בגלל הקפדתו על יישום מדוקדק של חוק חובת המכרזים, ולאחר ששם על כוונת ההפרטה גם את השירותים החברתיים. אולם החסות והגיבוי האישיים נמוגו באחת עם התפטרותו הפתאומית של נתניהו, לפני כשנתיים. כניסת יריבו הפוליטי, אהוד אולמרט, ללשכת שר האוצר, טפחה על פני זליכה כרוח קרה ורעה.
השנתיים הטובות הסתיימו עם התפטרות נתניהו
התנהלות זליכה היתה בניגוד לציפיות ממינויים חיצוניים דוגמתו. הוא לא חזר למגזר העסקי אלא העמיק להתבצר בעמדתו, הקיף את עצמו בסגל צעיר של אנשי אמונו, תוך שהוא מרחיק כל מי שחולק עליו. כך נהפך אגף החשב הכללי בהדרגה למעין אוטונומיה לעומתית, כמו היריבות שהתפתחה עם אגף התקציבים, בראשות קובי הבר, בעקבות ביקורת פומבית של זליכה על ניהול התקציב.
ירון זליכה. הילד הרע של משרד האוצר
מערכת היחסים התחדדה דווקא בעקבות מחלת שרון שקידמה את שר האוצר אולמרט לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה. לתקציב 2006 לא היה רוב בכנסת. הליכוד התפלג. הקדמת הבחירות עמדה ברקע והתרדמת של שרון הוסיפה למבוכה. שר האוצר אולמרט, בהמרצת בכירי המשרד פתח בהליכים לפיטורי זליכה בנימוקים של התנהלות
שאיננה חברית, שמאחוריהם החלטה לפרק את כיס ההתנגדות האסטרטגי במשרדו.
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז עצר בעד אולמרט בטענה שלא ראוי לבצע את המהלך ערב בחירות. אבל זליכה לא הסיק מסקנות אישיות גם אחרי ניצחונה של קדימה בבחירות, שידרוגו של אולמרט לראשות הממשלה, ומינוי אברהם הירשזון, ידידו האישי של אולמרט, לתפקיד שר האוצר. זליכה הגיב במתן עדות על מעורבותו הפסולה לדבריו של אולמרט במכירת גרעין השליטה בבנק לאומי, למרות ששתק בעת שהדברים, על פי טענותיו, התרחשו מתחת לאפו.
רשת ביטחון נגד פיטורים
באוצר פירשו את המהלך של זליכה כרשת ביטחון מפני פיטוריו לאחר שחש כי ימיו ספורים. עכשיו, אמרו אז, הוא יוכל להתגונן שמתנכלים לו. זליכה גם מיהר להתייצב לצדו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שחרט על דגלו את המלחמה בשחיתות השלטונית, ומאותו רגע המבקר וזליכה תיפקדו, ובעיקר דיברו, בעניין זה כתאומים סיאמיים. הסתבכות בכירי רשות המסים והשר הירשזון בחקירות משטרה מביכות וההמלצה לפתוח בחקירה נגד אולמרט שיחקו לידי זליכה וחיזקו את רשת הביטחון שארג לעצמו כדי למנוע את סילוקו.
מנכ"ל האוצר החדש ירום אריאב ניסה בעת שנכנס לתפקיד בראשית 2007, לאחות את הקרע בין זליכה לצמרת המשרד. אבל מאמציו לא הניבו פירות. באווירה שנוצרה באוצר, בהיעדרו של מחליף להירשזון אחרי התפטרותו, זליכה החריף את מסעו הציבורי עד שהציג בכנסת תכנית אישית למלחמה בשחיתות השלטונית מבלי לתאם אותה עם הממונים עליו. כניסתו לאוצר של השר רוני בר-און, נאמנו של אולמרט, אותתה שמעתה יתחזקו המאמצים לסיים את תפקידו של החשב הכללי, בהשראת ראש הממשלה ובתמיכה צמרת האוצר, בתום 4 שנות כהונתו לפי חוזה העבודה שמסתיימים לקראת סוף אוקטובר.
אבל זליכה כבר אותת שלא יעזוב את התפקיד, ככה סתם. בכוונתו להיאבק נגד הפסקת כהונתו ולשם כך יגייס גם את מבקר המדינה, שותפו לחקירות נגד אולמרט.
