חשש מהדבקה בפוליו בגוש דן
בדגימה שגרתית של משרד הבריאות אותרו נגיפי פוליו מזן אלים במערכת שפכי גוש דן. בסכנה: אנשים שלא התחסנו לפוליו. הנגיף גרם לפני כ-20 שנה ל-16 מקרי הדבקה אולם מאז הוגדרה ישראל כנקיה מהנגיף. משרד הבריאות קורא לכל ההורים לחסן את ילדיהם
גורמים במשרד הבריאות הסבירו לכתב ynet שהמדובר בשיירים של נגיף מוחלש, בו חוסנו מספר תושבים בגוש דן. באופן טבעי אמור היה גופם של המתחסנים להיפטר מהנגיף בתוך זמן קצר, אלא שמסיבות לא ברורות, עבר הנגיף מוטציות בגופם, המשיך להתרבות ולעבור בצואה. כך סבורים במשרד הבריאות, הגיעו נגיפי הפוליו למי הביוב של גוש דן.
לדברי גורם בכיר במשרד הבריאות, קיים חשש מהדבקה אצל אנשים שלא חוסנו כנגד פוליו. שיעור החיסונים בישראל עומד על כ-95%, אולם אותם חמישה אחוז שלא חוסנו מצויים בסכנת הדבקה אם יבואו במגע עם אותם תושבים הנושאים בתוכם את הנגיף המוטנטי, או עם מי השפכים המזוהמים.
על אף אלימותו של נגיף הפוליו, במשרד הבריאות טוענים כי אין חשש מהתפרצות, וכי הסיכון ללקות במחלת הפוליו אצל אלה שידבקו בנגיף הוא אחוז בודד.
אתר רידינג של מערכת שפכי גוש דן מהווה נקודת איסוף של היישובים הבאים: בני ברק, תל-אביב (חלק), רמת-גן, גבעתיים, רמת-אפעל, רמת-פנקס, יהוד, אור-יהודה, סביון (חלק), קרית אונו, גבעת שמואל, גני תקווה, ראש העין, כפר קאסם, גת-רימון, פתח תקוה, עמישב, אזור, אלעד, קיבוץ עינת, קיבוץ גבעת השלושה, קיבוץ נופך, מושב מזור.
משרד הבריאות ריענן הנחיותיו ללשכות הבריאות לפעול על-פי הוראות המחלקה לאפידמיולוגיה בנושא, כולל הקפדה על מתן החיסונים כנגד פוליו. המשרד קרא היום לכל ההורים לדאוג לחסן את ילדיהם על-פי תוכנית החיסונים השגרתית.
מחלה שפוגעת בעיקר בילדים
החיסון נגד פוליו ניתן לילדים עד גיל שנה כחלק מחיסוני השיגרה. עד לפני שנה היה נהוג לתת חיסון שמכיל נגיף מוחלש ולפני שנה החלו לחסן בתרכיב המכיל נגיף מומת.
פוליומייליטיס, או בשמה המקוצר "פוליו" היא מחלה נגיפית שההדבקה בה עלולה להביא לזיהום שאינו גורם לכל סימפטומים, או לשיתוק של השרירים הרצוניים. המחלה פוגעת בילדים ובמבוגרים, אם כי היא שכיחה יותר בילדים כיוון שמרבית המבוגרים מחוסנים נגדה.
עד אמצע שנות החמישים נדבקו מאות אלפי בני אדם ברחבי העולם מהנגיף. בשנת 1954 פיתח המדען היהודי-אמריקאי ג'ונס סלק חיסון נגד מחלת שיתוק ילדים, שבעקבותיו מפתח הגוף נוגדנים נגד הנגיפים (שאינם פעילים) וכך הם לא מהווים סיכון. חיסון האוכלוסייה בתרכיב סלק (שכלל נגיפים מומתים) החל בשנות ה-50 של המאה ה-20, והקיף מיליוני אנשים ברחבי העולם. בשנת 1959 פיתח אלברט סייבין, מדען יהודי-אמריקאי נוסף, חיסון של נגיף חי מוחלש כנגד המחלה. חיסון זה נחשב במשך שנים כיעיל יותר מחיסון הנגיף המומת.
ההתפרצות האחרונה בישראל: ב-88'
בעקבות מתן החיסון ברחבי העולם צומצמה פגיעותו של נגיף הפוליו בכ-96% כך שבימינו מחלת שיתוק הילדים נדירה מאוד. קיימים שני סוגי חיסונים לפוליו: IPV – תרכיב של נגיף מומת הניתן בזריקה תת עורית, ו-OPV, תרכיב חי מוחלש הניתן דרך הפה בטיפול. בתוכנית החיסונים מקבלים הילדים שלוש מנות מהתרכיב המומת בגיל חודשיים, ארבעה חודשים ושנה וארבע מנות מהתרכיב המוחלש בגיל ארבעה חודשים, חצי שנה, שנה ובגיל 6 שנים.
בשנת 1988 התרחשה התפרצות פוליו בישראל באיזור חדרה. בעקבות הדבקתם של 16 אנשים בנגיף, קרא משרד הבריאות לכלל האוכלוסיה להתחסן. מאז שנת 2002 הוגדרה ישראל כנקייה ממחלת הפוליו.
נגיף הפוליו מתרבה בעמוד השדרה והורס את תאי העצב המפעילים את השרירים. כך השרירים מתקשים בתזוזה עד כדי שיתוק מלא, אם כי התחושה בהם אינה נפגעת. הנזק הוא לרוב בלתי הפיך, והשיתוק מלווה את החולה בכל חייו. לרוב פוגם הנגיף בשרירי הגפיים, אולם במקרים חמורים נפגעים גם שריר הסרעפת או השרירים בין הצלעות, ואז עלול החולה למות מאי ספיקת נשימה.
שלושה תתי זנים של נגיף הפוליו עלולים לגרום לשיתוק. הנגיף מדביק בצורת פה-צואה, כלומר דרך מזון מזוהם, חשיפה לגללי צואה מזוהמים בנגיף, או דרך מים מזוהמים. הנגיף מתרבה בגוף במשך חמישה עד 35 ימים במערכת העיכול או בחלל הפה והאף, ואז חודר למערכת החיסון ולדם.
