כל הדרך אל ל"ו הצדיקים

המסורת היהודית מדברת על ל"ו (36) צדיקים נסתרים שבזכותם העולם מתקיים.

פעם העולם היה הרבה יותר נסתר, וזאת כיון שלא הייתה תקשורת יעילה ומציצנית שתחשוף אותו, היום הכל גלוי ומפורסם ולכן מן הסתם עוד קשה הרבה יותר למצוא את אותם ל"ו נסתרים מופלאים. אך למה באמת 'נסתרים'? מה רע בתקשורת החיובית המראה בעלי הון מפרישים את הונם לטובת מטרות נאצלות?

בלב פרשת 'כי תבוא' עומדת ההתנהגות הנסתרת, החיובית והשלילית. בטקס מופלא, המתואר בפרשה שבו שישה שבטים עלו על הר גריזים, שליד שכם, וששה עלו להר עיבל (גם הוא שם). הכהנים , הלויים וארון הברית היו למטה בין ההרים. הלווים פנו להר גריזים ובירכו (לפי פרשנים מסויימים) את כל האנשים העושים מעשים טובים בסתר. וכל העם ענה אמן. ואחר כך קללו את כל העושים מעשים רעים בסתר, הרחק מעיני הצבור, וגם על זה ענה כל העם אמן. מהו הדגש על הסתר, שבקיום או בהפרה של החוק? התורה כנראה רוצה למד אותנו ששום מערכת משפט לא תצליח לתקן את החברה מהיסוד.

חברה מתוקנת היא חברה בה התנהגות הישרה והטובה אינה נעשית על מנת לקבל פרס, איננה נעשית על מנת להתהדר. אלא היא חלק מדרך חיים מגובשת, עקבית, שאיננה תלויה בשום דבר זולת ברצון לבצע את המעשה, בגלל שהוא נכון, ישר וצודק.

חברה מתוקנת היא חברה בה האדם נמנע מלעשות עוול גם כשאף אחד לא רואה ומתבונן. אם לא, החברה משולה לבית עץ מפואר שהתולעים אוכלים אותו מבפנים. כל זה מחזיר אותנו לחינוך.

שנת הלימודים נפתחת עכשיו. בעיית הסכינאות זכתה לאיומיו המרתיעים של המפכ"ל. אך האם האם זה יפתור את הבעיה משורשה? התשובה היא לא. רק מערכת חינוך שתחרוט על דגלה את החינוך לערכים. שתקצה לכך שעות. שתלמידיה יחונכו להתנדבות בקהילה מגיל צעיר. רק מערכת חינוך שתחנך למעורבות חברתית, לדאגה לחלש כחלק מהיום יום. רק מערכת חינוך שתשקיע ברוח ובזהות יהודית שורשית, תגדל דור חדש שישרותו הפנימית, הרחוקה מעין רואה ואיננה תלויה בו, תוביל אותנו לחיים של חברה איתנה וברת קיום.