מה דינו של ילד שנולד בתרומת זרע? נספח
מצ"ב קטעים מדו"ח מבקר המדינה 57ב, שנה זו
"גיל" התרומה
מהמסמכים שנבדקו ומחוות דעת של מומחים עולה כי תיתכן פגיעה בטיב הזרע לאחר חמש שנות הקפאה. הועלה כי למרות זאת, השתמשו חלק מבנקי הזרע שנבדקו בתרומות זרע שנשמרו בהקפאה יותר מחמש שנים.
לדוגמה, ב-64 הזרעות שנעשו באסף הרופא מזרע של תורם אחד השתמשו בתרומות הזרע שלו שהוקפאו 7-10 שנים לפני מועדי ההזרעה, ובשתי הזרעות שנעשו שם לאחת המטופלות השתמשו במנות זרע שהוקפאו 9 ו-7.5 שנים לפני מועדי ההזרעה; ובעשר הזרעות שנעשו ברבין במנות זרע של ארבעה מ-16 תורמים שכרטיסיהם נבדקו השתמשו במנות זרע שהוקפאו לפני 6-10 שנים לפני ההזרעה.
בידוד מנות זרע
מומחים בתחום מכמה בנקי זרע מסרו כי בהקפאת מנות הזרע במכלים המשוקעים בחנקן נוזלי יש סיכון של מעבר נגיפים בין המנות שנשמרות באותו מכל.
בהנחיות של בנק הזרע "פיירפקס" בארה"ב, שבתי החולים מייבאים ממנו תרומות זרע באישור המשרד, נאמר שיש להחזיק את כל דגימות הזרע של התורמים בבידוד במשך שישה חודשים, עד לקבלת התוצאות של בדיקת האיידס החוזרת לתורם. הועלה כי באיכילוב, רבין ואסף הרופא אין שומרים במכלים נפרדים מנות זרע של תורמים שטרם נעשתה להם בדיקת איידס חוזרת.
הפיקוח על טיב הזרע
לפי הנוהל על המשרד לעשות בבנקי הזרע ביקורת שתכלול את המתקנים והציוד בבנק ואת טיב הזרע. משרד מבקר המדינה העלה כי ממועד הוצאת הנוהל (שנת 1992) עד מועד סיום הביקורת (אוגוסט 2006) לא עשה המשרד כל ביקורת על טיב הזרע בבנקי הזרע בארץ.תהליך ההזרעה הוא תהליך מורכב, קשה ורגיש, הכרוך בסיכונים למקבלות תרומת הזרע ולילדים שעשויים להיוולד להן כתוצאה מההזרעה. לשם מניעת סיכונים אלה, יש צורך לעשות לתורמי הזרע ולמקבלות התרומה את הבדיקות הרפואיות הדרושות, בהקפדה על קיום ההתוויות הקליניות והאתיות בתחום ובהתחשבות מרבית הן בתורמי הזרע והן במקבלות התרומה. כן נדרשים פיקוח ומעקב בכל שלב ושלב של הטיפול, כדי להבטיח שיהיו לו התוצאות המיטביות.
הביקורת העלתה כי נוהל משרד הבריאות בנושא בנקי הזרע והזרעה מלאכותית הוא מיושן, וזה שנים רבות אינו מספק את הצרכים. בעקבות ההתפתחות הניכרת שחלה ברפואה נוספו כלים חדשים לאבחון מחלות גנטיות ולהסרת הסיכון של העברת מחלות. אך בישראל עדיין לא עודכנו ההליכים של בדיקת תורמי הזרע ומקבלות התרומה, ובדיקות רפואיות חשובות רבות, בהן בדיקות שרשות המזון והתרופות האמריקנית והאגודה האמריקנית לפריון ממליצות עליהן, אינן נדרשות בנוהל המשרד. המשרד גם לא דן בהוספת הבדיקות הגנטיות שאיגוד הגנטיקאים הרפואיים בארץ המליץ עליהן.
עוד הועלה שבנקי הזרע לא הקפידו לקיים את ההוראות שבנוהל המשרד, ואף את הנהלים שהם עצמם הוציאו.
לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לפקח על בנקי הזרע ולעשות בקרות תקופתיות וסדירות על תפקודם, לוודא שיעשו לתורמי הזרע ולמקבלות התרומה את כל הבדיקות הדרושות בנוהל; לקבוע הסדר שיבטיח שבנקי הזרע ישמרו את הנתונים הגנטיים של התורמים תוך שמירה על חסיון זהותם; לקבוע מהו מספר הילדים המרבי שייוולדו לכל תורם ולרכז את המידע על התורמים. על בנקי הזרע ליידע מבקשות תרומת זרע בדבר הבדיקות שמומלץ להן לעשות ולעקוב אחר תוצאות ההזרעות.
לפנייה לכתב/ת 
