פולמוס השמיטה: האם הפכנו לשתי דתות?

המתכנתים ויוצרי המוזיקה "יפקירו" את זכויות היוצרים ויתירו בהן שימוש חופשי למשך שנה שלמה (שמיטת קרקעות), מושג השבתון יורחב ויהפוך לתנאי סוציאלי בסיסי לכל עובד במשק (איסור מלאכה), ותוקם קרן מיוחדת שתפרע אחת לשבע שנים את כל חובות האוכלוסיות החלשות (שמיטת כספים).

"שתי דתות שונות" 

יו"ר הכנס הרב פרופ' דניאל שפרבר פתח את המושב בסקירת הרעיונות שהועלו במהלך היום בדרך לחידוש השמיטה והפיכתה לרלוונטית יותר עבור האזרח הפשוט. שפרבר ציטט את דבריו של הרב ד"ר בני לאו שקרא להפוך את השמיטה "מחשש לאתגר", והמחיש את האבסורד: "על כל מאכל שאנחנו קונים במכולת כתוב 'ללא חשש שביעית'".

בהמשך טען יו"ר הכנס כי אין מנוס משימוש בהיתר המכירה, וכי "כל המזלזלים, המבטלים, האוסרים, דתית או פוליטית, אינם מתחשבים בצרכי העם כולו, וגורמים לכך שכל הציבור בארץ ישראל יהיו עוברי עבירה". לדבריו, מדובר במעשה לא אחראי מבחינת הרבנים הפוסקים כך, שאינם מתחשבים בציבוריות הישראלית.

יו"ר המרכז לציונות דתית "מעלה", ד"ר אמנון שפירא, תקף בדבריו את הגישה החרדית ביחס לשמיטה, ואת מה שהוא מכנה כ"פונדמנטליסטיות בהבנת תורה". "שמיטה זו לא דיאטה", הוא זעק, וקרא לחזור ולראות בה קונספציה רעיונית של תיקון חברתי-סוציאלי שנועד למנוע הבדלי מעמדות. לדבריו, "מי שעושה מצע מנותק הוא מנותק מהחיים ומהתורה. מדובר בקריקטורה של דת ישראל".

גם על הפיתרון המקובל של "אוצר בית דין" היה לו מה לומר: "בית-דין דואג שהחקלאי לא ירוויח על הפירות? ברור שהוא לא ירוויח. שש שנים הוא רק מפסיד!". שפירא קרא לציבור החרדי לגלות אחריות ולסמוך על היתר המכירה - "כמו שבכל בנק יש היתר עסקה", כדי שהשמיטה לא תגדיל את הפערים בין החקלאים לעם במקום לצמצם אותם.

"שמעתי שהחרדים אומרים שהיתר מכירה גרוע בעיניהם מחזיר", אמר, "זה קרוב לנבל ברשות בתורה. חילול הקודש וחילול ה'. הקפאת ההלכה היא רפורמה של דת ישראל". שפירא סבור כי מדובר במחלוקת ששוסעת את הציבור יותר מעניין הגיוס לצה"ל, ומה שקורה השנה הוא רק פרומו למה שיהיה בעוד שבע שנים. "יש לך צורת פנים של יהודי", פנה לרב יעקובוביץ', "אבל אנחנו שייכים כנראה לשתי דתות שונות".

"שמיטה ישראלית – רעיון נבוב" 

אחרי שזכה למחמאות על שהעז להגיע לכנס – דבר שאף דובר חרדי אחר לא הסכים לעשות, פנה הרב שמואל יעקובוביץ' להתקפה משלו. "אין דבר כזה שמיטה חדשה, ישראלית, תרבותית, בעלת ערך סוציאלי, בלי קבלת מצוות מעשיות של שמיטה. זהו רעיון נבוב בלי כל אחיזה במציאות ובהיגיון". לדבריו, את הרעיונות המקוריים הללו יוזמים גורמים המעוניינים ליצור שבת חדשה ושמיטה חדשה שאינם לשם ה'. "לא יכול להיות לנו חלק במגמת ההתחדשות", הוא אמר והוסיף: "קשה סילופה יותר מעזיבתה".

על הטענה לפיה הציבור החרדי לא מגלה אחריות לכלל ישראל, השיב יעקובוביץ': "אנחנו אחראים מאוד בכך שאנחנו שומרים על התורה בטהרתה ובשלמותה. זהו תפקידנו ההיסטורי כלפי עם ישראל".

יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, ח"כ אבשלום וילן (מרצ), אמר כי היהדות היא הדת החברתית המתקדמת ביותר, אך ישנם גורמים דתיים ש"נושאים את שם היהדות לשווא", ומנצלים את השמיטה ל"מסחרה" ולגזירת קופון.

וילן סיפר על הלחץ שהופעל עליו, בזמנו, לתמוך בבחירתו של הרב יונה מצגר לתפקיד הרב הראשי לישראל. "ניסו להפחיד אותי ולספר לי שהמועמד השני הוא איש ארץ ישראל השלמה, אבל אותי זה לא עניין. על ארץ ישראל אתווכח עם אורי אריאל בכנסת. אני רק רציתי לדעת מה עמדת המועמדים ביחס להיתר המכירה, אבל הוא עשה פליק-פלקים אידיאולוגיים מרשימים רק כדי לא לומר לי שהוא תומך בהיתר". וילן משוכנע שאם תהיה פה אחריות וערבות הדדית בין כל חלקי העם – "עם אחמדי-נג'אד, נסראללה ואסד אנחנו כבר נסתדר".

סבלנות חברתית  

יו"ר ועדת השמיטה ברבנות הראשית, הרב זאת וייטמן, הסכים כי אין מנוס מהשימוש בהיתר המכירה אך אמר: "יש לעשות את זה בכאב, בבושה ובעלבון גדול על שאנחנו נאלצים למכור את הארץ, ולא בשמחה ובגאווה".

לדבריו, יש לצמצם למינימום את השימוש בהיתר, משום ש"לא בשביל זה באנו לארץ". הרב וייטמן קרא לקיים את השמיטה ולא להפקעתה, והזכיר: "בקיבוץ הדתי העדיפו תמיד שלא להשתמש בגוי של שבת אלא להמציא פתרונות של חליבה בשבת על ידי יהודיים, על פי ההלכה".