היי-טק ישראלי: ערבים מחוץ לתחום
10% מבוגרי החוגים להנדסה באוניברסיטאות הם ערבים. הם מוכשרים, חרוצים, ו"חנונים" ממש כמו עמיתיהם היהודים, אבל רק חלק קטן מהם מוצאים עבודה בהיי-טק. מהנדסים ערבים, שהשתתפו השבוע ביריד תעסוקה מיוחד למגזר הערבי, מספרים על הדרך הקשה שהם עוברים בחיפוש עבודה, ומנהלים בחברות ההיי-טק מסבירים מדוע זה קורה ומנסים למצוא פתרונות. אפליה 2.0
צעירים יהודים שחיפשו לאחרונה עבודה בתחום התוכנה מתקשים להאמין לסיפורים כמו זה של ספדי. לבוגרים הנחשקים של הפקולטות למדעי המחשב, לוקח בדרך כלל שבועיים עד חודש למצוא עבודה. לספדי יש רק בעיה אחת: הוא ערבי.
"היו מראיינות ששאלו אותי בראיונות העבודה: ברור לך שאתה שייך למיעוט? איך אתה חושב שיקבלו את זה בסביבת העבודה שלך?", הוא מספר, "אני חושב שהעניין הערבי משפיע. אבל אני לא מתייאש. אם אחפש ואחפש, בסוף אמצא".
מנתונים שאסף המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי עולה כי רק 2% מאנשי הפיתוח בתעשיית ההיי-טק הם ערבים. זאת, בשעה שקרוב לרבע מאוכלוסיית ישראל, וכ-10% מבוגרי החוגים להנדסה באוניברסיאות, הם ערבים.
150 חנונים ערבים
כדי לסייע בפתרון הבעיה הזאת, ערכו השבוע המכרז היהודי-ערבי וחברת ההשמה Match אירוע ייחודי: 20 חברות היי-טק, חלקן מהמובילות במשק, קיימו במלון דן כרמל בחיפה יריד תעסוקה שנועד אך ורק למהנדסים מהמגזר הערבי.
150 מהנדסים וסטודנטים הגיעו ליריד. האווירה הייתה דומה מאוד לזאת שבירידי תעסוקה "רגילים" בהיי-טק: עשרות גברים צעירים, ממושקפים ברובם, "חנונים" טיפוסיים, המתינו בשקט לתורם או התגודדו בקבוצות קטנות ושוחחו ביניהם בשקט (בערבית). "החבר'ה שמגיעים לכאן הם איכותיים לפחות כמו אלה שפגשתי בירידים אחרים", מספרת אחת המראיינות, "אין לי שמץ של מושג למה הם לא מוצאים עבודה".
העדיפו את החבר היהודי
בין המהנדסים שהגיעו ליריד היו גם אנשים מבוגרים יחסית, בעלי ניסיון של שנים בשוק העבודה, שהגיעו כדי להתקדם ולמצוא עבודה טובה יותר. עובדים כאלה עברו התנסויות רבות, ולא קלות, בהעדפה הברורה שמגלים המעסיקים למועמדים מהלאום הנכון.
"המצב שלי היום טוב יחסית. יש לי עבודה ובאתי לכאן כדי לשפר את מעמדי, אבל במשך השנים בהחלט הרגשתי באפליה", מספר הישאם עודה (32) מחיפה, הנדסאי תוכנה במקצועו העובד בתמיכה טכנית במחלקת רשתות התקשורת בבזק, "בעבר, כשחיפשתי עבודה, ראיתי הרבה פעמים שחברים יהודים שלי, שלמדו אתי, עם אותם נתונים בדיוק (במקרה הטוב, חלקם פחות טובים ממני) מצאו עבודה טובה בזמן שאותי דחו.
"פעם שלחתי קורות חיים לאיזו חברה, ולא קיבלתי תשובה. אחר כך שלחתי אותם שוב, בשם של חבר יהודי, והזמינו אותי לראיון. ליתר ביטחון, כדי לדעת שזאת לא הייתה סתם טעות, התקשרתי מיד אחר כך למספר הטלפון שממנו הזמינו אותי לראיון, הזדהתי בשם האמיתי ושאלתי מה קורה. אמרו לי שזה לא אקטואלי".
אמרו לך פעם שאתה לא רצוי בגלל שאתה ערבי?
"פעם התקבלתי לחברת היי-טק, אבל בסוף לא נתנו לי להתחיל לעבוד שם כי החברה נמצאת בתוך מתקן ביטחוני. אמרו לי בפירש שזאת הסיבה. וזה ממש מצחיק, כי בעבר, כשעבדתי כאיש תמיכה בנטוויז'ן, טיפלתי ב-Firewall של משרד ראש הממשלה. נטוויז'ן מתקינה ותומכת בחצי המדינה, ויש שם הרבה אנשי תמיכה ומוקדנים ערבים. אז בשביל זה אני לא מסוכן?"
אתה חושב שהבעיה נובעת רק מהדיעות הקדומות של היהודים, או שהמועמדים הערבים לעבודה הם פחות טובים?
"חלק מהבעיה קיימת אצל המועמדים הערבים עצמם. הם מגיעים לראיונות עם פחות ביטחון, וזה בוודאי משפיע לרעה על סיכויי הקבלה שלהם. יש גם פחות מהנדסים ערבים, כי מערכת החינוך הערבית פחות טובה. אשתי היא גננת בגן של יהודים, ואני רואה שהדברים שמלמדים אותם בגן דומים למה שאצל הערבים מלמדים בכיתה ב' או ג'. משרד החינוך מזלזל בבתי הספר הערביים והם מזלזלים בעצמם. אז פחות תלמידים מגיעים לבגרויות, ומשם מתחיל כדור שלג של כשלונות".
"לערבים קשה יותר בראיונות עבודה"
סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת צ'ק פוינט, רונן קלר, אינו חושב שבחברות היי-טק יש אפליה של ממש נגד מועמדים ערבים, "אני לא חושב שרוב החברות דוחות שמועמדים בגלל גזענות", הוא אומר, "בחברה גלובלית כמו שלנו, כשאתה עובד מדי יום עם אנשים מהמון ארצות שונות, אתה מפתח עיוורון צבעים. השאלה היחידה היא האם האדם מתאים לעבודה והאם הוא עושה את העבודה. כל השאר לא מעניין".
אז למה יש כל-כך מעט ערבים בהיי-טק?
"זה נכון שיש מעט, גם אצלנו, זאת עובדה ואי אפשר להתחמק מכך. אבל אני חושב שזה נובע מקשיים בגיוס שלהם ולא מאפליה מכוונת. נראה לי שערבים מגיעים פחות מוכנים לראיונות עבודה, ועם מטען יותר גדול של חוסר ביטחון. למועמד כזה יש סיכויים קטנים להתקבל. לא קל לעבור ראיון, זה מפחיד וזה מלחיץ, ומי שנלחץ יותר, עלול להגיד שטויות גם אם הנתונים האמיתיים שלו מצויינים.
"בעיה נוספת היא גיאוגרפית. רוב הערבים גרים בצפון הארץ ורוב ההיי-טק הוא במרכז. חברה עלולה לפסול קורות חיים של מועמד אם הוא כתב שהוא גר ביישוב רחוק בצפון הארץ, גם אם הוא מוכן לעבור למרכז אם הוא יקבל עבודה. עובדה שבחיפה יש יותר ערבים בהיי-טק מאשר בתל-אביב".
בירושלים יש הרבה ערבים, וחברות ההיי-טק שם כמעט ולא מעסיקות אותם.
"ירושלים זה ראש אחר. יכול להיות ששם לא רוצים אותם. בירושלים יש הרבה דתיים בהיי-טק, ויכול להיות שהצירוף הזה לא מסתדר. או.קיי, בסדר, יכול להיות שיש חברות שעושות אפליה. אבל יש הרבה חברות שלא עושות, ובכל זאת הן לא מעסיקות ערבים. את זה אפשר לשנות".
סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת HP, עדי בילדנר, אינו מסכים עם קלר. "בחברה הישראלית עדיין קיים חשש מהאחר ומהשונה, ובעיקר מערבים, בשל דיעות קדומות שנובעות מהקונפליקט", אומר בילדנר, "גם מראיין יהודי שאינו גזען עלול לפסול מועמד ערבי מסיבות שאינו מודע להן. בנוסף, קיימת בהיי-טק תופעה דומיננטית של חבר-מביא-חבר. זה לגיטימי שעובדים מגייסים לעבודה חברים שלהם, זה מצוין ואנחנו מעודדים את זה, אבל מה קורה? החבר שלך בדרך כלל זה מי שהיה אתך בשכונה, בבית הספר, בצבא, ובסוף אנחנו נשארים עם אנשים מאותה רשת חברתית".
"זה לא רק בגלל שאני ערבי"
מי שנזהרים מלדבר על אפליה הם דווקא המועמדים הצעירים. אלה נוטים לייחס את קשייהם לסיבות אחרות. עוקבה מצלאחה מכפר קרע שליד חיפה הוא בוגר החוג להנדסת כימיה בטכניון והוא מחפש עבודה זה שנה וחצי. הוא שלח את קורות החיים שלו ליותר מאלף חברות וגופים, אבל הוזמן לארבעה ראיונות עבודה בלבד, שגם הם הסתיימו בדחייה. בינתיים הוא עובד כאיש מכירות בארקיע ובטויס-אנד-ראוס. הנדסת כימיה היא ענף קשה יותר מתוכנה. האם זאת הסיבה לכשלונותיו? הוא עצמו אינו בטוח בכך."לא צריך להיות קיצוניים", אומר מצלאחה, "אני לא חושב שזה רק בגלל שאני מהאוכלוסייה הערבית או משהו כזה. אני יכול לתת לך דוגמאות של אחרים שדווקא כן הצליחו. בכפר קרע יש מכון מחקר שעובד בו מהנדס כימיה, והוא סיפר לי שגם הוא נדחה המון פעמים, עד שמצא עבודה. יכול להיות שיש לנו בעיה של כתיבת קורות חיים, אז עכשיו עברתי קורס וכתבתי את קורות החיים שלי מחדש. אני ממשיך לקוות לטוב. צריך לנסות, לנסות, ובסוף יהיה בסדר".
"צריך לקחת בחשבון שיש תחרות קשה ויש הרבה מועמדים על כל משרה", אומרת גם ויקי משהור מחיפה (23) שסיימה לימודי הנדסת תעשייה וניהול בטכניון ומחפשת עבודה מזה חצי שנה, "לא קל למצוא עבודה. יכול להיות שיש לנו פחות קשרים, בגלל תופעת החבר-מביא-חבר. יכול להיות שקשה לי למצוא בגלל הגיל הצעיר שלי. אבל אני אופטימית. כל החיים לפני".
רופא ערבי כן, מהנדס תוכנה לא
יריד התעסוקה הוא רק אחת מהיוזמות הרבות שהמרכז היהודי-ערבי מבצע בשיתוף פעולה עם חברות מסחריות כדי לסייע לערבים למצוא עבודה מקצועית. "אני מקווה שהאירוע הזה, יחד עם עוד פעילויות שאנחנו עושים, הם הזדמנות לתקן את המעוות", אומר חלמי כיתאני, מנהל משותף במרכז. "בענף ההיי-טק נוצרה דינאמיקה לא טובה, שהביאה לנוכחות דלה של ערבים, לעומת ענפים כמו הרפואה שבהם הם משתלבים. אני מקווה מאוד שזה ישתנה".
מה גורם לך לחשוב שחברות שדחו מועמדים ערבים בעבר יקבלו אותם בעתיד?
"בחברות שמשתתפות ביריד התעסוקה ובשאר הפעילויות שלנו אומרים שהם לקחו מעט מדי ערבים בגלל חוסר מודעות ובגלל הטיה תרבותית, ולא מתוך גזענות. נכון, יש חברות אחרות שבהם פשוט לא רוצים ערבים. אלה משתמשים בדרך כלל בתירוץ הביטחוני: אנחנו עובדים עם מערכת הביטחון, אנחנו עובדים עם מוצרי אבטחה. זה כמובן אבסורד: מנהל היי-טק מניח את חייו בידי רופא ערבי, אבל מפחד לשים את התוכנה שלו בידי מהנדס ערבי! עם אלה פשוט אין לנו על מה לדבר.
"אבל יש חברות שמעוניינות לשנות את הגישה שלהן, ואפשר לעזור להן בכך. הם אומרים, נכון, טעינו, ואז אפשר לשנות דברים. אם יש חברה שפסלה מועמדים מתוך חוסר מודעות., אנחנו ננסה להביא לכך שהמודעות תגדל ושתינתן להם הזדמנות שווה. יש גם בעיות שבאות מהמועמדים עצמם. בחברות מדווחים לנו שמועמדים ערבים כותבים את קורות החיים שלהם בצורה גרועה, עקב חוסר מיומנות בכך. מועמדים ערבים מגלים חוסר ביטחון וחוסר מיומנות בראיונות עבודה. לכן אנחנו מקיימים בימים אלה קורסים וסדנאות למאות מהנדסים ערבים בהתמודדות עם קורות חיים וראיונות עבודה".
חבר ערבי מביא חבר ערבי
"היריד הזה הוא פנטסטי ומצויין אבל הוא רק דבר אחד ממה שאנחנו מתחילים לעשות", אומר עדי בילדנר, הלוקח בעצמו חלק פעיל בפעילויות המרכז היהודי-ערבי, "אנחנו מגבירים את המודעות. אנחנו מציבים לעצמנו יעדים: כל מחלקה בחברה קובעת לעצמה כמה עובדים ערבים היא תעסיק עד תאריך מסוים.
"אנחנו מנסים ליצור בתוך החברות רשת ערבית של חבר-מביא-חבר. אנחנו מגיעים לבתי ספר תיכוניים במגזר הערבי, כדי להפיג מראש חששות של תלמידים ולזרוע זרעים לעתיד. הנושא הזה הוא בנפשי ואני מחוייב לקדם אותו. אני חושב שהשילוב של ערבים בהיי-טק ובתעשייה בכלל הוא תנאי הכרחי ובסיסי לדו-קיום".
קלר, לעומתו, אומר שהחליט לשתף את HP ביריד התעסוקה לערבים כיוון שזה האינטרס של החברה. "הגענו לכאן כדי למצוא עובדים טובים, לא בשביל לשנות את העולם", הוא אומר, "ענף ההייטק סובל מעודף ביקוש לעובדים מוכשרים וממחסור בהיצע בהם. וכאן- במגזר הערבי בכלל וביריד הזה בפרט- יש אנשים טובים, שהיה לנו קשה להגיע אליהם מסיבות שאינן רלוונטיות לתנאים שלהם.
"צריך למצוא דרכים, כמו היריד הזה, לשפר את אפשרויות המפגש בינם לבין החברה. לכן ביקשתי שמועמדים ערבים יופנו ישירות אלי. אף אחד לא יתקבל אם הנתונים שלו אינם מתאימים - אין שום סיכוי שבעולם שזה יקרה - אבל נמנע מקרים שאנשים מתאימים לא יתקבלו בגלל הסיבות הלא-נכונות".