בכיר איראני: אם ארה"ב תתקוף - ישראל תיפגע
מפקד משמרות המהפכה היוצא, שמונה לתפקיד יועץ מיוחד למנהיג איראן, איים כי תקיפה אמריקנית על ארצו עלולה להביא לתגובה בלתי צפויה. הוא הזהיר כי הצעד עלול לסכן את הכוחות האמריקנים המוצבים במזרח התיכון - וגם את ישראל. במקביל, דווח באיראן כי מפקד משמרות המהפכה החדש השתתף בחטיפת הדיפלומטים האמריקנים ב-1979
מפקד משמרות המהפכה היוצא, יחיא-רחים ספווי, שמונה ליועצו של מנהיג איראן לענייני צבא, התרה בארצות הברית שלא תתקוף את איראן, מאחר שתקיפה שכזו עלולה לגרום לאיראן לתקוף בתגובה את ישראל. כך דיווחה היום (ג') סוכנות הידיעות האיראנית "פארס".
בכינוס שהתקיים אתמול בטהרן, ציין ספווי כי ארה"ב לא תוכל לצפות מראש את היקף התגובה האיראנית, והוסיף כי לאיראן יש מידע מודיעיני על 200 אלף החיילים האמריקנים המוצבים באזור ועל מיקום בסיסיהם. כן רמז ספווי כי כי אם ארצו תותקף על ידי ארה"ב, היא עשויה להשתמש ב"נשק הנפט".
"ארה"ב תיתקל בשלוש בעיות במקרה כזה", אמר ספווי על תרחיש של תקיפה אמריקנית. "הבעיה הראשונה, ארה"ב אינה יודעת מה תהיה היקף התגובה של איראן, ושהיא אינה יכולה לצפות מה יהיה היקף הפגיעה ב-200 אלף הכוחות האמריקנים שמוצבים באזור. אנחנו איתרנו את כל הבסיסים שלהם. הבעיה השניה היא שארה"ב אינה יכולה לדעת מה יקרה לישראל, והשלישית היא שארה"ב אינה יודעת מה יעלה בגורל זרם הנפט", סיכם ספווי.
בהתייחסו למלחמת לבנון השניה אמר הבכיר האיראני כי "הציונים תמיד נשענו על הכוח הצבאי החזק שלהם", וציין כי בשבוע השני למלחמה ישראל רצתה להפסיק את המלחמה, "אך בעקבות לחץ אמריקני העניין ירד מן הפרק".
במהלך נאום שנשא אתמול בטהרן התייחס ספווי למצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון וציין כי "עלייתה של ממשלת אחמדי-נג'אד גרמה לעלייה במאזן הגיאו-פוליטי של איראן". ספווי הוסיף כי לדעתו, "איראן, ארה"ב וישראל הן שלוש השחקניות במזרח התיכון" והביע תקווה כי "בעזרת אללה, המאבק ביניהן יסתיים לטובת האיסלאם והעמים המוסלמים". הוא סיכם ואמר כי ארה"ב לא תוכל להישאר לעולם באזור, אלא "עמי האזור הם אלה שיישארו במזרח התיכון".
המפקד החדש - בין חוטפי הדיפלומטים האמריקנים
בתוך כך, סוכנויות הידיעות הרשמיות באיראן חשפו בימים האחרונים פרטים נוספים על קורות חייו של מפקד משמרות המהפכה החדש שמונה השבוע במקום ספווי, מוחמד-עלי ג'עפרי. מהדיווחים עולה כי ג'עפרי נמנה עם הסטודנטים שהשתלטו על השגרירות האמריקנית בטהרן בשנת 1979 ולקחו בשבי את הדיפלומטים האמריקנים.
הגילוי על עברו של ג'עפרי עשוי להתפרש בארצות הברית כפרובוקציה נוספת מצידה של איראן, ולהוסיף על המתח בין שתי המדינות. בעקבות משבר חטיפת הדיפלומטים, שנמשך 444 ימים, נותקו היחסים הדיפלומטים בין וושינגטון לטהרן. בשנה האחרונה, התחדש הדיאלוג בין שתי המדינות - אך רק במסגרת דיונים שערכו בנוגע לייצוב המצב הביטחוני בעיראק, שנערכו בדרג נמוך. לאחר שנשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד, נבחר לתפקיד, פורסמו במערב הערכות - שטרם אומתו - כי גם הוא השתתף בחטיפה והיה שותף לתכנונה.
בין היתר, נכתב בדיווחים בסוכנויות הידיעות באיראן כי ג'עפרי כיהן כנציג באגודת הסטודנטים האיסלאמית, והיה פעיל ב"כיבוש קן המרגלים בטהרן" - הכינוי שלו זכתה שגרירות ארה"ב בטהרן בקרב חברי משמרות המהפכה. ייתכן שקידומו של ג'עפרי ורבים אחרים שנטלו חלק בחטיפה הגיע בזכות התפקיד שמילאו בפרשה זו.
עוד נכתב כי ג'עפרי, שנולד ב-1957, החל את דרכו מלמטה כמתנדב בבסיג', זרוע המתנדבים של משמרות המהפכה, ויצא להילחם בחזית במלחמת איראן-עיראק. תוך שנה, התקבל ג'עפרי כחבר מן המניין במשמרות המהפכה. במהלך המלחמה שנמשכה שמונה שנים, התקדם בסולם הדרגות ומילא שורה של תפקידי פיקוד מבצעיים. ב-1992 לאחר שסיים לימודי ארכיטקטורה מונה למפקד כוחות היבשה של משמרות המהפכה.
תפקידו האחרון של ג'עפרי היה ראש המרכז האסטרטגי של משמרות המהפכה במסגרתו שקד על תכנון תורת הלחימה ובנה את המנגנון המבצעי החשוב ביותר באיראן כיום, המונה 200 אלף חיילים. לאור פרטים אלה, לא פלא שהאיתוללה עלי חמינאי, מנהיגה הרוחני של איראן כיום, ביקש למנות את ג'עפרי כמפקד משמרות המהפכה וזאת על מנת שיוביל את הארגון לעבר יעדיו ארוכי הטווח של המשטר, ובראשם ביסוס הגמוניה איראנית ושיעית במזרח התיכון.
