מסקנות מ-DRM: מי שנוהג כחוק הוא פראייר

לפני שבוע ניגש עומר לחנות התקליטים ורכש את תקליטור המוזיקה האחרון של האמן החביב עליו. הוא הניח את התקליטור בנגן ונהנה לשמוע את הלהיטים האחרונים. כעבור ארבעה ימים פתח את העיתון ועיניו חשכו: חברת ‭,EMI‬ חברת התקליטים שבה האמן שלו חתום, פושטת את הרגל. כתוצאה מכך, כל תקליטורי המוזיקה של כל האמנים שאלבומיהם הופקו על־ידי EMI יפסיקו לעבוד.

נשמע מפחיד? אפשר להירגע. EMI לא פשטה את הרגל, ובכלל, ממתי כאשר חברה מפסיקה לתפקד, גם מוצריה מפסיקים לתפקד? אמנם, חברות שפושטות את הרגל מפסיקות לתת תמיכה למוצרים שלהן, אך עדיין, כל עוד הם תקינים, הם פועלים, לא?

קניתם וידאו - הוא יפסיק לעבוד

ובכן, לא ממש. למעשה, זה בדיוק מה שגוגל הודיעה שעומד לקרות לכל מי שרכש דרכה קובץ וידאו. לפני כחודש הודיעה החברה, כי היא עומדת לסגור את שירות הווידיאו שלה, ‭.Google Video‬ קשה לומר שהמהלך הפתיע מישהו: אחרי הכל, גוגל רכשה את YouTube לפני כתשעה חודשים בדיוק מכיוון ששירות הווידיאו שלה לא הצליח לתפוס תנופה.

במסגרת השירות, כאשר הוא עוד עבד, מכרה גוגל לגולשים תכני וידאו הכוללים סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע. קשה להעריך כמה אנשים באמת שילמו עבור השירות - ההערכות הן שמדובר בגולשים ספורים בלבד - אבל מן הסתם היו כמה.

עד כאן הכל בסדר, אחרי הכל אין חוק שאוסר על גוגל לסגור שירותים לא מוצלחים. אלא שגוגל הודיעה, כי החל מ־15 באוגוסט כל תכני הווידאו שכבר נרכשו על־ידי המשתמשים יפסיקו לעבוד. מדוע? מכיוון שכדי להגן על התכנים משימוש בלתי מורשה, שולבה בתוכם מערכת לניהול זכויות דיגיטליות ‭.(DRM)‬

המערכות האלו שמשולבות בכמעט כל התכנים הדיגיטליים שנמכרים דרך האינטרנט, מתקשרות, על־פי רוב, עם שרת מרכזי, ומוודאות כי התוכן מופעל בהתאם לתנאי הרישיון (לדוגמה: בודקות שהתוכן לא הועבר ממחשב למחשב, שהוא לא מופעל יותר ממספר הפעמים המורשים על־ידי בעל זכויות היוצרים, שלא הועבר לנגן נייד ועוד.

שני דולר זיכוי

אבל מה קורה כאשר אותו שרת מרכזי, ש"מדבר" עם התכנים ונותן להם אור ירוק, מפסיק לעבוד? את התשובה סיפקה גוגל: כל התכנים שמתקשרים עם אותו שרת הופכים באותו הרגע לבלתי פעילים, לקובץ דיגיטלי שהוא בעצם גיבוב של ביטים: לא ניתן לנגן אותו בשום נגן. גוגל, שהניחה כי עובדה זו תרגיז קצת את המשתמשים שלה, הציעה להם תגמול: זיכוי של 2 דולר בחנויות העובדות עם שירות הסליקה המקוון שלה, CheckOut.

אלא שגוגל, שבדרך־כלל מכירה את נפש משתמשיה, החטיאה הפעם לגמרי את המטרה. המהומה שהתפתחה היתה גדולה ממה שדמיינה, ותוך כמה ימים נאלצה להתנצל ולשנות מדיניות: היא הודיעה כי תזכה את חשבונות הרוכשים במחיר המלא אותו שילמו כדי לרכוש את התוכן הדיגיטלי, ובנוסף - תאריך את פרק הזמן שבו התוכן ימשיך לנגן, בכחצי שנה. אה כן, המשתמשים יוכלו לשמור את זיכוי שני הדולר שניתן להם.

אפשר היה לפטור את הסיפור המרגיז הזה במשיכת כתף: ה‭DRM–‬ מעולם לא היה חביב על המשתמשים, והמקרה של גוגל-וידיאו רק מספק תחמושת למי שמסביר מדוע מערכות ה‭DRM–‬ דומות לסוס טרויאני שפוגע בשימושיות של התוכן הדיגיטלי. בפועל, הסיפור על גוגל־וידיאו משתלב במגמה רחבה יותר, שאותה ניתן לכנות בשם: "כך נדפקים המשתמשים הלגיטימיים‭."‬

מערכות ה‭DRM–‬ נבנו מלכתחילה כדי להילחם בפיראטים: אלו שמעבירים ביניהם קבצי מוזיקה ווידיאו בניגוד לחוקי זכויות היוצרים. אולם מי שסובל מהן הם דווקא המשתמשים הלגיטימיים, אלו שהוציאו מכיסם כמה דולרים כדי לרכוש בגוגל־וידיאו את הפרק האחרון בסדרת מיאמי CSI במקום להוריד אותו משירותים כמו ביטורנט באופן בלתי חוקי.

רק עותקים לא חוקיים עבדו

דוגמה נוספת לתופעה המרגיזה הזו סיפקה חברת מיקרוסופט לפני פחות משבועיים. משתמשים רבים החלו להתלונן, כי המערכת אשר מוודאת כי עותק מערכת ההפעלה - בין אם Windows XP ובין אם Vista - הוא עותק מקורי וחוקי, חדלה לתפקד בשל תקלה בשרתי מיקרוסופט.

בעקבות התקלה, משתמשים לגיטימיים שרכשו את מערכת ההפעלה בכסף מלא, הוגדרו על־ידי המערכת (שהמילה "יתרון" היא חלק מראשי התיבות שלה) כמשתמשים שמחזיקים עותק פיראטי. כתוצאה מכך נמנע ממשתמשי Vista להשתמש במערכת Aero הגרפית המשולבת ב-Vista והם נשלחו לבצע "הפעלה מחדשה" של העותק שלהם, הפעלה שכמובן לא אושרה על־ידי המערכת, מכיוון שהעותק זוהה בטעות כעותק בלתי חוקי.

כאשר פנו המשתמשים הזועמים למיקרוסופט, הם קיבלו תשובה, לפיה הבעיה אכן קשורה לתקלה בשרתי החברה וכי הם מתבקשים להתאזר בסבלנות עד אשר יימצא פתרון לעניין. כעבור כ־24 שעות הצליחה מיקרוסופט להתגבר על התקלה, אך שלחה את כל המשתמשים שלא הצליחו לשכנע את המערכת כי ברשותם עותק מקורי, לבצע "הפעלה מחדש" של העותק.

מיותר לציין, שככל הידוע - כל המשתמשים שברשותם עותק בלתי חוקי או פרוץ של מערכת ההפעלה, כלל לא סבלו מהבעיה.

"פעם נוספת המשתמשים הלגיטימיים נדפקים בעוד שמשתמשים עם עותקים פיראטיים כלל לא נפגעים‭,"‬ כתב "מארק" באחד מפורומי התמיכה במוצרי מיקרוסופט. "צריך לזרוק לפח את כל תהליך האימות הזה‭,"‬ טען. "זו פשוט בושה וחרפה‭,"‬ כתב משתמש אחר, שחתם בשם "קוסטנזה‭."‬ "האופן שבו מייקרוסופט מתייחסת למשתמשים לגיטימיים כאילו היו פושעים היא דרך נפלאה לגרום לאנשים לרכוש את המוצרים שלך בעתיד‭,"‬ כתב בציניות.

למרות שככל הידוע, זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט חווה כזו נפילה של שירות האימות שלה, ולמרות החברה טיפלה באירוע במהירות יחסית, נשאלת השאלה האם מערכת האימות שלה, שנועדה להילחם בתופעת הפיראטיות, אכן מצמצמת אותה או שמא מערכות כאלו נדונו לכישלון?

מאיטים את המשחק

שאלה דומה שואלים את עצמם כבר כמה שנים גיימרים שרוכשים משחקי מחשב. ברבים מתוכם משולבות מערכות אימות אשר "מתקשרות הביתה" לוודא שהעותק שברשות השחקן הוא עותק חוקי. אלא שמערכות האימות האלו, שבמקור נועדו להילחם בתופעת הפיראטיות, מתגלות עד מהרה כמערכות שנלחמות במשתמשים המשלמים.

כך, לדוגמה, לא פעם מגלים הרוכשים, שכאשר הם מכניסים את קוד ההפעלה הרשום בחלק הפנימי של אריזת המשחק או על התקליטור, מודיעה להם מערכת האימות כי הקוד אינו חוקי. הכיצד? מסתבר שמשתמש כלשהו הוריד מהאינטרנט תוכנה אוטומטית לייצור קודי הפעלה, כך שבקוד אותו מקליד כעת המשתמש הלגיטימי כבר נעשה שימוש. בנוסף, שחקנים רבים מתלוננים כי מערכות האימות מובילות להאטה בהתנהלות המשחק מכיוון שאחת לכמה דקות, המערכת מתקשרת עם שרתי החברה ובודקת את האותנטיות של העותק.

נסוגים מה-DRM

אפשר להתנחם בכך, שלפחות בתחום המוזיקה חל שינוי. יותר ויותר חברות תקליטים מבינות, כי מערכות ה‭DRM–‬ גורמות למשתמשים הלגיטימיים ולעצמן יותר נזק מתועלת.

משום כך הודיעו באחרונה שתיים מענקיות התקליטים, חברות יוניברסל ו‭,EMI–‬ כי יחלו בניסויים במסגרתם ימכרו קובצי מוזיקה שלא מוגנים באף מערכת ‭.DRM‬ יש לקוות כי חברות נוספות מתחומים נוספים יילכו בעקבותיהן.