במשרד החקלאות מחבקים עצים

גם כשנושא ההגנה על הסביבה מושך עניין ותשומת לב גוברת והולכת, יש עדיין מי שמכנים את שוחרי הסביבה והטבע בכינוי המזלזל "מחבקי עצים". משרד החקלאות ופיתוח הכפר נלחץ לעזרתם, ויוצא ביוזמה שכולה חיבוק עצים - בעיקר הוותיקים והמיוחדים שבינהם.

המשרד יציג היום (ד') בכנס מיוחד טיוטת חוק שהוא מגבש, שתרחיב את סמכות המשרד ותאפשר לו להגן לא רק על שטחי יער אלא גם על עצים מוגנים או עצים ייחודיים או ותיקים במיוחד - הקרויים עצים בוגרים.

בתהליך הכנת טיוטת החוק הוקם בחודש מאי צוות היגוי בין-משרדי בו שותפים משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך וקק"ל, שמטרתו לקדם מודעות, חינוך, חקיקה ושימור עצים בוגרים. אחת ממטרות הצוות היא לקבוע קריטריונים להכללת עצים ברשימת עצים בוגרים בישראל - שיזכו להגנת מיוחדת.

רשימת הקריטריונים כוללת עצים שגילם המוערך הינו מעל 100 שנה, עצים נדירים, עצים גדולים במיוחד ועצים חשובים מבחינת היסטורית או שלמיקומם יש חשיבות היסטורית. עצים אלה יזכו להגנה מיוחדת מפני כריתה או העתקה בידי גורמים פרטיים או ציבוריים.

אחד העצים הללו הוא עץ פיקוס השקמה שנמצא בגן ציבורי מול בית מספר 8 ברחוב מינץ בנתניה, ליד סניף מד"א. גובהו של העץ 8 מטר וקוטר הגזע שלו כ-5 מטר. גילו מוערך בין 600 ל-1,200 שנה. תחקיר גילה כי איור של העץ מופיע בספר ציורים על ארץ ישראל של וילסון משנת 1882, וביומן מסעותיה של יהודית מונטיפיורי, רעייתו של משה מונטיפיורי, משנות ה-30 של המאה ה-19. בשנת 2006 החליטה עיריית נתניה לשקם את הגן ולחשוף את העץ ולהבליטו. הגן נקרא "גן השקמה".

ממשרד החקלאות מסרו כי מידי שנה מתקבלות כ-4,000 בקשות לכריתת עצים מגורמים פרטיים או ציבוריים, לצורך תהליכי פיתוח ציבורי או צורך פרטי. מדובר בעצים הנטועים מחוץ לשטחי היער של קק"ל - כך שפקודת היערות, הדורשת אישור מהמשרד לכריתת או העתקת עץ, אינה חלה עליהם. ואולם, מדובר לעיתים בעצים בעלי ערך רב, שלא ניתן לוותר עליו.