לקראת ועידת השלום: ליברמן מחשק את אולמרט
סגן ראש הממשלה מבקש לטרפד את מסמך ההבנות שמגבשים אולמרט ואבו-מאזן בנוגע לוויתורים טריטוריאליים, ובוחר לפרסם לקראת ועידת השלום של בוש את "חזון ישראל ביתנו", המתפרסם כאן לראשונה. "ויתורים לא עונים על מצוקות המציאות ולא יובילו לביטחון. אפילו לא לשקט זמני", מבהיר ליברמן. בנוגע לסוגיית הקסאמים הוא פוסק: "דין שכונת רימאל בעזה כדין שדרות. אם אנחנו ניפגע - גם הם"
מסר לאולמרט – לא נסכים לוויתורים: מסמך חדש שחיבר סגן ראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים, אביגדור ליברמן, מבהיר את עמדתו בנוגע לגיבוש מסמך עקרונות עם הרשות הפלסטינית ובו פשרה טריטוריאלית. "העיקרון של שטחים תמורת שלום... הוא עיקרון מוטעה ומטעה. הוא מוביל לכל היותר למבוי סתום. האבחנה השגויה מוליכה לכישלון ידוע מראש", כותב ליברמן במסמך, הנחשף כאן לראשונה.
עיתוי חשיפת המסמך - במהלך המשא ומתן המתנהל בין הנשיא הפלסטיני אבו מאזן לבין אולמרט - אינו מקרי. סגן ראש הממשלה חושש שמא שני המנהיגים יסכמו על מסירת רוב שטחי יהודה ושומרון לקראת המפגש הבינלאומי בחסות נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, בנובמבר בוושינגטון. בנוסף הוא מודאג מדברי המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, בדבר הכוונה להחזיר את מרבית שטחי הגדה לידיים פלסטיניות ומהאפשרות שהסכם העקרונות יקבל את אישור הממשלה והכנסת.
במסמך, שנועד לחשק כאמור גם את אולמרט, כותב ליברמן בין היתר: "ההנחה היא כי שורש הסכסוך הישראלי-ערבי הוא טריטוריאלי ומכאן נובעת התקווה כי ויתורים טריטוריאליים יביאו לסוף עידן המלחמות ולתחילת עידן השלום עם שכנינו. תפיסה זו אינה עולה בקנה אחד עם הניסיון המצטבר ... די בשני המקרים האחרונים בהם ויתרנו על שטח עד הגרגיר האחרון - בלבנון וברצועת עזה - כדי להוכיח בדיוק את ההיפך. לא רק שוויתורים טריטוריאליים אינם מביאים עימם שלום, אלא הם מובילים ישירות להסלמה ולהחרפת הטרור".
ליברמן טוען במסמך "החזון של ישראל ביתנו" שמתוך תפיסת הסכסוך כטריטוריאלי נובעים גם המשגים במדיניות החוץ של ישראל: "המשגה הבסיסי הוא שכנגד התזה של שכנינו - זכות להגדרה עצמית או שתי מדינות לשני עמים - לא מוצגת תזה נגדית. על מדינת ישראל להסביר שהעמדות האנטי-ישראליות המובלות על ידי מנהיגי האיסלאם הקיצוני, והרווחות בחוגים רבים גם במערב, הן המשך ישיר של האנטישמיות הקלאסית.
"ישראל צריכה להסביר שהתביעה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ולזכות השיבה של הפליטים, היא הסוואה לניסיון של הזרם הקיצוני בעולם המוסלמי להשמיד את מדינת ישראל. שהדרישה להגדרה עצמית היא תירוץ שנועד לסבר את אוזני שומעיו בלבד. וששתי מדינות לשני עמים זה לא מדינה וחצי לעם אחד וחצי מדינה לעם אחר. לאור אלה, מובן ומדוע מדיניות הוויתורים הטריטוריאליים לא עונה על מצוקות המציאות ומדוע פשרה טריטוריאלית לא יכולה להביא - ולא תביא אף למעשה - לא לשלום ולא לביטחון, ואפילו לא לשקט זמני".
עתיד לבנון - ליפול לידי השיעים הפרו-סורים
במסמך החזון החדש טוען ליברמן גם כי הטענה לפיה הסכסוך הישראלי-ערבי הוא לב-ליבו של הסכסוך במזרח התיכון, הינה מוטעית. "הסכסוך הוא רק ביטוי אחד של מאבק העולם הפונדמנטליסטי כנגד כל תפיסת חיים המנוגדת לרוח האסלאם. ישראל, כנציגת העולם המערבי, ניצבת בקו החזית של עימות זה", כתב ליברמן. כמו כן הוא מחדד בפרק המדיני-ביטחוני של "חזון ישראל ביתנו" את משנתו הגורסת שפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא חילופי שטחים וחילופי אוכלוסיות.בסוגיית המאבק בירי הקסאמים והטרור העזתי קובע ליברמן: "דין שכונת רימאל בעזה כדין שדרות. אם שדרות נפגעת - רימאל תיפגע לא פחות". הוא קורא להצבת כוחות נאט"ו והאיחוד האירופי ברצועת עזה. "כוחות נאט"ו יפעלו לאכיפת הסדר הציבורי ולשימור היציבות הביטחונית באזור. האיחוד האירופי יישא באחריות להקים ולפתח תשתיות חלופיות ומקומות תעסוקה לתושבי הרצועה. בשורה התחתונה, המודל הסופי של עזה חייב להיות מושתת על מודל הונג-קונג (להצלחה כלכלית בטריטוריה קטנה), וללא כל זיקה ליהודה ושומרון".
בגזרה הצפונית חוזה ליברמן את נפילתה של לבנון בסופו של דבר בידי שיעים פרו-סורים: "סוריה עדיין רואה בלבנון כחלק אינטגראלי משטחה. שאיפה זו של הסורים אינה בגדר חלום בלבד. היא שאיפה העומדת להגשים את עצמה כבר בעתיד הנראה לעין. כל המאמצים לטובת ביסוס המשטר הקיים בלבנון ולחיזוק מעמדו של סניורה עצמו לא יועילו. לאור הברית הקיימת בין חיזבאללה לבין חלק מהנוצרים, ובראשם מישל עאון, ניכר כי מעמדם של הגורמים הפרו-סוריים בלבנון ילך ויתחזק עד שלבסוף היא תיפול לידי השיעים".
לפנייה לכתב/ת 
