ועדת הכספים הקפיאה את ההטבות לקצב
ההטבות שהוקפאו עד להתבהרות מצבו המשפטי הן מימון דירתו הפרטית של הנשיא לשעבר, לשכתו, עוזריו ומכוניתו הצמוד. במקביל אישרה הוועדה תוספת של 1.5 מיליון שקל לתקציב הנסיעות של הנשיא פרס לחו"ל
ההטבות המיועדות לקצב, כנשיא לשעבר, הן החזקת לשכה מרוהטת ו-2 עוזרים, החזקת מעונו הפרטי בקרית מלאכי ומכונית צמודה, בעלות של כמיליון שקל בשנה.
תקציב הנסיעות של פרס הוגדל מ-590 אלף שקל ל-2.09 מיליון שקל והוא חלק מתוספת של 3.5 מיליון שקל לתקציב בית הנשיא שאושרה בוועדה. היתרה מיועדת לתגבור תקציבי המנהלה והחזקת לשכתו של הנשיא לשעבר אפרים קציר.
קצב סרב למשוך את בקשתו להקצבה
הוועדה החליטה לפני מספר שבועות למנוע את ההטבות המיוחדות מנשיאים, ראשי ממשלה ושופטים לשעבר אם הורשעו בעבירה שיש עמה קלון. ההחלטה איננה פוגעת בזכויות הפנסיה והנלוות אליה וכן בהוצאות האבטחה שנקבעות בידי השב"כ. קצב דחה לאחרונה הצעה של יו"ר הוועדה ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו) למשוך את בקשת ההקצבה או להמתין לפחות עד להכרעת בג"צ בעסקת הטיעון.חברי הוועדה התרעמו על פרקליטי קצב אשר מחו על הודעת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שהוא יבקש מבית המשפט לקבוע כי יש קלון בעבירות המיוחסות בהן הודה בעסקת הטיעון, ובמקביל לחצו על הוועדה לאשר את מימון ההטבות. ח"כ חיים אורון (מרצ) שהוא גם יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת פתח היום בהליכים לשינוי ההחלטה לגבי קצב כך שההטבות יישללו ממנו גם אם הרשעתו תהיה ללא קלון.
אורון גם פנה בעניינו של קצב למזוז וליועצת המשפטית של הכנסת, נורית אלשטיין, בבקשה להקפיא את ההטבות לקצב עד לאחר שיתבהרו העניינים במשפטו. אורון ביקש לנתק את שלילת ההטבות מהתנאי של הקלון. הוא אמר כי ההטבות קשורות עם המשך פעילותו הציבורית של הנשיא לשעבר והקשר הזה מתנתק אם האיש מועל באמון הציבור. לדבריו עצם חתימתו של קצב על עסקת הטיעון היא הודאה בביצוע עבירות מין חמורות ובכך "הפגיעה שנוצרה באמון הציבור כלפיו היא חמורה והקריטריונים למתן ההטבות אינם מתקיימים".
הפנסיה של קצב תשולם בכל מקרה כרגיל
אורון דחה היום את טענת קצב כאילו לא היה חותם על עסקת הטיעון לו היה מודע להפסד הכלכלי הכרוך בשלילת ההטבות אם יורשע בקלון. לדבריו, טיעון זה מהווה זריית חול בעיניים ואין לו קשר להודאתו בעבירות. אורון ציין כי קצב נהנה מפנסיה גבוהה שיכולה לספק את מחסורו. אלשטין אמרה לוועדה כי אכן מדובר בהטבות נלוות, ולא בפגיעה בפנסיה החודשית שלו (כ-46 אלף שקל בחודש) אבל ציינה כי כל עוד עניינו של קצב נדון בבג"צ, מן הראוי להקפיא את הדיון בהטבות עד להכרעה בעתירה, וכך הוחלט.
הח"כים שלי יחימוביץ (עבודה) ואבשלום וילן (מרצ) מחו על עצם פנייתו של קצב לוועדה והצורך לממן את ההטבות על חשבון הציבור. הם הגדירו זאת כ"עזות מצח".
גם הדיון בבקשת האוצר להגדיל את תקציב בית הנשיא בחלקו כתוספת לתקציב הנסיעות לחו"ל של פרס, לא התנהל על מי מנוחות. ח"כ ניסן סלומיאנסקי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) ביקש לעכב את ההקצבה בגלל פעילותו הפוליטית של פרס. "אף אחד איננו רוצה שהנשיא יהיה שר החוץ של ישראל וייהפך למי שמוביל אג'נדה פוליטית שמקובלת רק על חלק מהציבור", אמר, אבל נשאר במיעוט כמתנגד יחיד. ההקצבה אושרה ברוב קולות. זאת, לאחר שמ"מ מנכ"ל בית הנשיא משה מזרחי הסביר כי תקציב הנסיעות הרגיל של הנשיא הוא 2.25 מיליון שקל, אבל השנה הוא עמד על כרבע מהסכום מאחר שפעילות הנשיא קצב לא היתה בהיקף מלא.
