ההכרעה האסטרטגית האמיתית
הפערים החברתיים המתרחבים ואיתם תחושות הניכור והזעם הם פצצת זמן המאיימת על החברה הישראלית והצמיחה הכלכלית כאחד. לפיכך, שינוי במדיניות שיביא לחלוקה שוויונית והוגנת הוא בגדר הכרח
הגדלת אי-השוויון תוך כדי צמיחה הוא תהליך ממאיר הגורם לחלוקתה של ישראל לשתי מדינות - פריפריה ומרכז, לפיצולה לשני עמים - עניים ועשירים, ולשיסועה לשתי חברות - מפסידים ומרוויחים. השילוב של גידול בצמיחה המלווה בעליה באי-השוויון הוא המקור לגידול בתחושות הניכור, ההזנחה והביזוי של הפריפריה, העניים והמפסידים, והוא הופך לפצצת זמן ולאיום אסטרטגי על החברה הישראלית.
האגדה העממית תולה את הגורם למחזור הצמיחה הנוכחי בו נתונה ישראל מאז 2003 במדיניותו של בנימין נתניהו, שהאוצר ממשיך לדבוק בה באדיקות. לשיטת נתניהו הדרך לצמיחה היא באמצעות הענקת הטבות מס לעשירונים העליונים, הקטנת הקצבאות למעמדות הנמוכים, צמצום השירותים החברתיים וקידום שינויים מבניים במשק והפרטתם. פירות הצמיחה, יחלחלו לכל רובדי החברה ויגרמו לירידה באבטלה ובעוני.
דווקא בנק ישראל מערער על גישה זו: ממחקר שערך הבנק עולה כי הגורמים לגל הצמיחה המתמשכת בה נתונה ישראל מ-2003, הם בעיקרם פרי של משתנים חיצוניים למדיניות הכלכלית הישראלית: שיפור המצב הביטחוני והגידול בסחר העולמי. הצמיחה היא אפוא בעיקרה תולדה של השפעות שמקורן מחוץ למשק הישראלי, ואילו תרומתה של המדיניות הכלכלית הישראלית היא בעיקר לגידול באי-השוויון.
על הקשר שבין שוויון לצמיחה עומד נייר עמדה שפרסם מוסד ון-ליר תחת הכותרת "האם שוויון מפריע לצמיחה?" מחברי הדו"ח מציינים כי "מחקרים אמפיריים ... מצביעים, ברובם הגדול, על מתאם חיובי חזק וברור בין שוויוניות בחלוקת ההכנסות לבין קצב הצמיחה של מדינות בעולם. בראייה כוללת, ובניגוד אולי למה שמקובל לחשוב, מסתבר, כי סיכוייה של מדינה להיות עשירה יחסית ... גדלים משמעותית, ככל שחלוקת ההכנסות בתוך המדינה שוויונית יותר".
אם כך לא זו בלבד שהצמיחה בישראל היא בעיקר תולדה של השפעות חיוביות שמקורן חיצוני, אלא שהאי-שוויון מתוצרת בית דווקא פוגע בצמיחה, ומדיניות אחרת - כזו שהייתה מגדילה את השוויון בחלוקת ההכנסות - עשויה הייתה גם להגדיל את שיעורי הצמיחה.
למסקנה זו חשיבות מיוחדת לקראת השנה הבאה: ההאטה הצפויה בצמיחה בעולם עתידה להקרין גם על המשק הישראלי. מצב זה יהפוך את השוויון בחלוקת הכנסות למנוע מרכזי להבטחת המשך הצמיחה. כדי לאפשר לממש את פוטנציאל הגידול הטמון בשוויון על ישראל לשנות את המדיניות הכלכלית-חברתית, ולעבור ממדיניות המגדילה את הפערים למדיניות המקטינה אותם באמצעות הסדרים שיגדילו את הצדק החלוקתי וימסדו אותם במדינת רווחה.
בתשס"ח תעמוד אפוא את ישראל בפני ברירה: להמשיך להגדיל את הפערים החברתיים במחיר פגיעה בצמיחה הכלכלית או להגדיל את השוויון וכך גם את הצמיחה. ההכרעה בשאלה זו היא ההכרעה האסטרטגית האמיתית בפניה ניצבת ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
