דנמרק: חיים על הקצה
החלק הצפוני של דנמרק אינו מציע אטרקציות עוצרות נשימה, אך תוכלו למצוא בו חופשה משפחתית שלווה באווירה קצת אחרת - עם מסעדות טובות, חופים קסומים, עיירות נופש רגועות ונטולות דאגות, שבעיקר מאפשרות לשכוח ולו לרגע קט מאיפה באנו
נסיעה של ארבע וחצי שעות ברכבת היוצאת מקופנהגן, בין השדות והכפרים של יוטלד, חצי האי שעליו משתרעת הדרומית במדינות סקנדינביה, תביא אתכם אל העיר הצפונית הגדולה בדנמרק, אולבורג.
זוהי עיר אוניברסיטאית, בה כמה בנייני ציבור יפים, ורחוב מסעדות נחמד. ממנה כדאי להצפין עוד 106 ק"מ, אל העיירה הצפונית ביותר במדינה - סְקֵיין. (Skagen) - עיירת דייגים ונופש, קטנה וציורית: כמעט כל בתיה צבועים בצהוב עם גגות רעפים אדומים.
הנופשים במקום הם בעיקר סקנדינבים וגרמנים, ורחובה הראשי של העיירה מציע חנויות לתיירים ומסעדות ברמה גבוהה. זהו ה-מקום לאכול טוב, ליהנות ממועדונים עם מוסיקה חיה, ולהצטרף אל הבילוי המקומי המקובל בכל ארצות הצפון: בירה, ועוד קצת בירה אל תוך הלילה. ביום אפשר לצאת לטיולים ברגל או באופניים וגם לטיולי שיט.
להגיע לנקודה הצפונית ביותר בדנמרק (צילומים: דוד שטיינברג)
אווירה של קצה העולם
בבוקר המחרת יצאנו אל גרנן (Grenen) - הנקודה הצפונית ביותר בדנמרק, המרוחקת כ-2 ק"מ מסקיין. זוהי נקודת המפגש של הסקגרק והקטגט (Skagerrak & Kattegat), שני מיצרי הים המחברים בין הים הבלטי לים הצפוני, וכאשר הגענו למקום הבנתי שרבים נוספים חולקים עמי את הסקרנות שרחשתי למקום - הוא היה הומה אדם.מגרש חנייה המסודר היה מלא כמעט עד אפס מקום והוליך אל מרכז מבקרים והדרכה. משם יצא שביל למסע של כמה מאות מטרים ל"שפיץ" הזה של החוף. עשרות אנשים מכל הלאומים, גרמנים, נורבגים, שבדים, צרפתים ויפנים, יוצאים להליכה בדיונות שטופות הרוח, בין עשב ושיחי ורד בר יפהפיים ומתוקי ריח.
ואז מתגלה מראה סוריאליסטי ביותר: בקצה היבשה, על לשון חול קטנה הבולטת אל הים, עומדת קבוצה גדולה של אנשים. פשוט עומדים על קצה האדמה כמעט בתוך הים - ובוהים. הגענו אל המקום ועמדנו. היה יום שמש והרוח הייתה קרה.
היה שם משהו קצת רוחני, אבל בעיקר מוזר. האנשים נמצאים במקום שהוא, אמנם, הקצה הצפוני של גוף היבשת האירופית (סקנדינביה נמצאת מצפון, זו אינה הנקודה הצפונית באירופה) ופשוט עומדים. איש אינו מחלק שם שום דבר. אבל יש אווירה של עמידה על קצה. קצה של משהו. אדמה מול ים, צפון מול דרום. קצה העולם.
יש שם עוד תופעה מעניינת. הגלים מגיעים משני כיוונים מנוגדים: ממזרח - ממיצר הקטגט, וממערב - מהים הצפוני וממיצר הסקגרק, הם נשברים אלו על אלו בקו-קצף הנמשך אל תוך הים. האווירה של החוף שונה משלנו: זהו חוף צפוני, שטוף רוחות וקר רוב השנה. דווקא מראהו השטוח, הדיונות מול הגלים והשקט סחוף הרוחות שימשו כמקור ההשראה לאמנים רבים.
הגלים מגיעים משני הצדדים ונשברים בקו-קצף
בדרך חזרה מהחוף, כדאי לעצור במסעדה הצפונית בדנמרק, המשקיפה אל לשון היבשה, או לשתות בבית הקפה ולסייר בגלריה של ציורי האמנים שציירו את החוף.
חופשה משפחתית משכיחת דאגות
מסקיין המשכנו להירצאלס (Hirtshals) עיירת נמל על החוף הצפוני, ממנה מפליגות מעבורות הענק לנורבגיה. יש בעיר מוזיאון ימי חביב של דגי הים הצפוני.
בכיכר המרכזית של העיר, המשקיפה על הנמל, בצמוד למלון הירצאלס,ישנו פאב ימאים קטן, (Hirtshals Kro) שמתוכו ניתן להיכנס למסעדה נחמדה בסגנון פונדק ימאים, וליהנות מארוחת ערב מעולה, הכוללת דג הסול מטוגן הממולא בפירות ים ופטריות - פשוט מעדן. אפשר לשבת בחברת ימאים בפאב הסמוך עם בירה ושיחה לקינוח.
במרחק 30 ק"מ דרומה נמצאת עיירת הנופש הידועה של האזור, לֶנסטְרוּפ (Lønstrup). זוהי עיירה ובה כמה פנסיונים וצימרים בבתים דניים מסורתיים, עם רחוב מרכזי אחד של בתי קפה ומסעדות נעימות. הנופשים הם בעיקר משפחות דניות, המחפשות שלווה ורוגע בכפר.
העיירה ניצבת בראש גבעות כורכר גבוהות המגינות על החוף שטוף הרוחות וסערות הים. המקום מזכיר קצת את חוף בית-ינאי בחורף ופעילויות הנופש מתאימות לאזור כזה: רכיבה על סוסים, טיולי אופניים וכו'. אולם עבור ישראלי הבורח מצריבת הקיץ שלנו, זו הזדמנות להיות בחוף, באמצע הקיץ, שבו רוח קרירה המנשבת מהים.
גם באמצע הקיץ, רוח קרירה מנשבת מהים בלנסטרופ (צילום: אמיר סביליה)
כמה דנים ישבו על החוף בבגדי ים, להשתזף בשמש הקרירה. צמרמורת קלה עברה בנו בעת שהידקנו את הרוכסנים של מעילי הרוח והמשכנו הלאה... נו טוף... להם אין את בית ינאי.
דרומה, בהמשך הכביש, נמצאת לֶקֶן (Løkken) - עיירת נופש נוספת. אם מדרימים עוד קצת, לכיוון טיסטד (Thisted), מגיעים לשמורת טבע הממוקמת בלב אזור ביצות, שבה יכולים חובבי הצפרות לצפות בעופות מסוגים שונים. המשכנו ברכב לאורך החוף הצפוני להנסטהולם, עיר נמל קטנה, ממנה יוצאות מעבורות לנורבגיה, לאיי פארו ולאיסלנד.
האזור הזה מיוחד באווירה שלו. אמנם אין בו אטרקציות מדהימות או נופים עוצרי נשימה, אך הוא מתאים למטיילים המבוגרים יותר, או לחופשה משפחתית שלווה עם הילדים באווירה קצת אחרת. הטיול הזה מבטיח, בעיקר למי שיכול להרשות לעצמו את הפינוקים של האזור, שבדומה לכל צפון אירופה, יקרים מאוד: מסעדות נאות, אוכל טוב, אווירה רוגעת ונטולת דאגה. לרגע קט אפשר ממש לשכוח מאיפה באנו.
לפנייה לכתב/ת 
