מיננת זה לא מסוכנת?

אי אפשר לעסוק בשאלה אם הסלולרי מסרטן או לא, בלי להתייחס לעדויות ההולכות ומצטברות בנושא גם ממחקרי מעבדה. בעוד שמחקר האינטרפון ומחקרים נוספים כמו זה של הרדל בוחנים את הסטטיסטיקות על הקשר הקיים באוכלוסייה בין חשיפה לסלולרי ובין התפתחות גידולי מוח, מחקרי המעבדה מראים בינתיים בפועל שהחשיפה של תאים וחיות לקרינה אכן גורמת להתפתחות גידולים וסרטן, ואף מצביעים על מנגנוני הפגיעה. למרות זאת, חברות הטלפונים הסלולריים ומדענים ממשיכים לטעון שהקרינה הסלולרית אינה גורמת לסרטן. לטענתם, בניגוד לקרינה המייננת המגיעה ממכשירי רנטגן או חומרים רדיואקטיביים, לקרינה הבלתי מייננת של הסלולריים אין מספיק אנרגיה כדי לשבור קשרים כימיים, ולכן היא אינה יכולה לפגוע בדנ"א ולגרום לסרטן.

אלא שמחקרים חדשים דווקא מוכיחים אחרת. פרופ' רוני זגר וד"ר יוסף פרידמן ממכון וייצמן למדע חשפו תאים חיים במעבדה לקרינה בתחום התדרים של הטלפונים הסלולריים. למרות שהמחקר לא נועד לבדוק את הסיכונים הבריאותיים של הקרינה הסלולרית, אלא להסביר כיצד קולטים התאים בגופנו מסרים מהטלפון הסלולרי, הוא גילה לראשונה את המנגנון המדויק שבו הקרינה הסלולרית משפיעה על התאים וגורמת ליצירת רדיקלים חופשיים (מולקולות פעילות במיוחד שהוכחו כגורמות לסרטן ולמחלות ניווניות של העצבים כמו אלצהיימר, פרקינסון וניוון שרירים - י.ש). פרופ' זגר: "במחקר השתמשנו בעוצמות קרינה נמוכות מאוד, בערך עשירית מהקרינה של הטלפונים הסלולריים שאותה סופגים התאים הנמצאים ליד האוזן ותאי המוח, ולמרות זאת, ראינו שהתאים מגיבים לקרינה ושהתגובה מתבטאת ביצירת רדיקלים חופשיים. אני בטוח שאם היינו משתמשים בעוצמות גדולות יותר ובזמני חשיפה ארוכים יותר, היינו מגלים דברים נוספים".

מחקר זה אמנם חושף לראשונה את המסלול המפורט שבו נוצרים הרדיקלים החופשיים בעקבות חשיפה לקרינה הסלולרית, אבל הוא אינו הראשון שמגלה יצירת רדיקלים חופשיים ונזק לדנ"א. פרויקט "רפלקס", למשל, שערכו במשך ארבע שנים 13 קבוצות מחקר שונות באירופה במימון האיחוד האירופי, מצא שחשיפת תאים לקרינת הטלפונים הסלולריים ברמת קרינה המאושרת לשימוש, הביאה לעלייה ברדיקלים החופשיים בתאים.

מחקר אחר של פרופ' רפי קורנשטיין מאוניברסיטת תל אביב גילה כי חשיפה של תאי מערכת החיסון של בני אדם לקרינה בתדר הדומה לזה של הטלפונים הסלולריים למשך 72 שעות רצופות, גרמה לפגם בשכפול החומר התורשתי שנוצר בתהליך חלוקת התאים. כמו כן, נמצא קשר ישיר בין רמת הקרינה לפגמים בחלוקת התאים. לדברי פרופ' קורנשטיין, הפגיעה בתאים נגרמת בעקבות השפעת הקרינה עצמה עליהם.

מעבר לכך, מחקרים נוספים הוכיחו שהקרינה הסלולרית גורמת לפגיעה במחסום הדם־מוח (מנגנון הפועל כמעין מעצור המונע מחלבונים ומחומרים רעילים לחדור למוח - י.ש). כשהמחסום נפתח, יש לכימיקלים מסוכנים כמו חומרי הדברה מהמזון וחומרים מסרטנים מזיהום האוויר ומהסיגריות, גישה חופשית למוח. לרעלים האלה יש השפעה על המוח לטווח ארוך, והם יכולים לגרום לסרטן, לאלצהיימר ולמחלות נוספות. מחקר שנערך בשוודיה, ובו נחשפו חולדות לגלי מיקרו שדימו את אלה המגיעים מהטלפונים הסלולריים, הראה שלאחר שתי דקות בלבד של חשיפה, נפתח מחסום הדם־מוח ואיפשר מעבר חלבון למוח.